עינב פרץ, מ"מ ראש מטה תנופה לצפון (צילום: שרון צור, באדיבות ידיעות העמק)
מהי תמונת המצב ביישובי הצפון בהתייחס לנושא חזרת התושבים, ושיקום מבנים ותשתיות שנפגעו במלחמה?
״התמונה הכללית מעודדת ביותר, בכלל הצפון נכון לתחילת אוגוסט כ-80% מהתושבים חזרו לביתם לאחר מעל שנה וחצי של פינוי, נתון שמעיד על הקשר העמוק של התושבים לצפון. אין ספק כי קיימת גם מורכבות המתבטאת בפערים בין יישובים – יש כאלה עם שיעור שיבה מעל 90%, ואחרים בהם אחוזי החזרה נמוכים משמעותית ושם קיים האתגר הגדול. מבחינת השיקום הפיזי, השלמנו את רוב עבודות השיקום הבסיסיות והעברנו לפני שבוע בהחלטת ממשלה 271.8 מיליון ש"ח נוספים בשלב ג` של השיקום שמצטרפים ל-200 מיליון שכבר הועברו ונמצאים בביצוע. אנו במעבר מתודעת השיקום לתודעת הפיתוח - לא רק מחזירים למצב קודם אלא בונים עתיד חזק יותר.
בסוף השבוע הצטרפו 13 משפחות חדשות לקיבוץ יפתח - רגע שמחמם את הלב ומסמל את התחדשות הצפון בזמן אמת. כשאני רואה משפחות צעירות שבוחרות לבנות את עתידן כאן, בגבול, זה נותן כוח להמשיך! קיבוץ יפתח, שב להיות סמל לחוסן הישראלי, עם שיעור חזרה של 92% מהתושבים המקוריים והגעת 26 תושבים חדשים, עם 20 ילדים שמצטרפים למערכת החינוך המקומית - זוהי הוכחה חיה למגמה מתרחבת של צמיחה דמוגרפית רצויה״.
הממשלה הכריזה על תקציב משמעותי לשיקום ופיתוח הצפון בדגש על נושא הפיתוח - אילו נושאים מרכזיים עומדים על הפרק?
״אנחנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית לעצב מחדש את פני הצפון. התכנית הרב-שנתית שלנו מבוססת על שלושה יעדים שמשקפים חזון עמוק של התחדשות אמיתית, וזאת בעבודה שנעשית בהובלת השר במשרד האוצר, זאב אלקין יחד עם הצוותים המקצועיים, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.
מבחינתנו היעד המרכזי בתכנית הוא הבאת 100,000 תושבים חדשים תוך עשור - תוך מיקוד במשפחות צעירות ואוכלוסיית איכות שתבחר בצפון כבית מתוך בחירה, לא מתוך אילוץ. הצמיחה הדמוגרפית תביא לשגשוג האזור ותשנה את תמונת העתיד.
ברמה הכלכלית, המטרה היא לשנות את הנרטיב הכלכלי של האזור - מפריפריה ללא עוגנים כלכליים משמעותיים למנוע צמיחה שמציע תעסוקה איכותית ומושך יזמים ומשקיעים. אנחנו רוצים לצמצם את פערי השכר ולהפוך את הצפון למקום שבו אפשר לממש חלומות כלכליים ולהניע את גלגלי הכלכלה שנפגעה קשות במהלך המלחמה.
ברמה החברתית, השאיפה היא לשפר את איכות החיים בכל המדדים - בריאות, חינוך, תרבות. הצפון לא רק "חוזר לקדמותו" - הוא הופך למקום חדש לחלוטין, מקום של הזדמנויות וחדשנות שיהיה דוגמה להתחדשות אזורית בישראל״.
נכון להיום (אוגוסט 25), היכן עומדת ההשקעה הישירה ברשויות הצפון?
״במטה תנופה לצפון אנו פועלים בראייה אזורית מקיפה ומבקשים לקדם את כל המרחב בהסתכלות על שלושה אזורי תפקוד שלכל אחד מהם עיר ראשה - הגליל המזרחי עם העיר המרכזית באזור קריית שמונה, הגליל המרכזי עם העיר מעלות-תרשיחא והגליל המערבי עם עיר הראשה נהריה. במקביל, אנו מבינים שיש צורך ב"נגיעה" ישירה בכל הרשויות - לתת מענה למצוקות הייחודיות של כל יישוב ועיר. העבודה שלנו נעשית יחד עם פורום קו העימות אשר משקף כהלכה את צרכי הרשויות.
מאז דצמבר 2024 הוקצו בפועל 3.9 מיליארד שקלים לשיקום הצפון והבטחת החזרה הביתה. ההשקעה כוללת מגוון רחב: ההחלטה המהפכנית למשפחות צעירות ומילואימניקים בכמיליארד ש"ח ב-28 יישובי הגדר, וכאמור 471 מיליון ש"ח בשלבי השיקום.
כשאני מדברת על 610 מיליון ש"ח להאצה כלכלית והכרזה על אזור עדיפות לאומית ב-97 יישובים, זה אומר דברים מאוד קונקרטיים עבור כל תושב צפוני: הלוואות עסקיות במיליארד שקל בערבות מדינה, מענקי החזרה לפעילות לעסקים שנסגרו, סבסוד שכר שיעזור לכל מעסיק להחזיק את העובדים שלו ואף להרחיב. זה אומר שבעל קפה במטולה, חקלאי בכפר גלעדי, ויזם הטכנולוגיה בקריית שמונה יקבלו כלים אמיתיים לבנות את העתיד שלהם. זו לא עוד תמיכה זמנית - אלא שינוי יסודי במעמד הכלכלי של הצפון.
חשוב להדגיש שההחלטות כללו גם השקעות משמעותיות בחינוך - 265.7 מיליון ש"ח להערכות לחזרת התושבים ותגבור מערכת החינוך, וכן 109.4 מיליון ש"ח לחינוך בלתי פורמלי וחיזוק המרקם החברתי.
100 מיליון שקלים הוקצו לרשויות אשר פינו תושבים לצורך מענים נדרשים לשיבה הביתה.
קריית שמונה לדוגמה זכתה עד כה להשקעה מצטברת של כ-180 מיליון ש"ח, שלומי 57.6 מיליון ומטולה 28.7 מיליון, תקציבים לשיקום מבני הציבור והתשתיות הציבוריות״.
התייחסות לידיעה לפיה במסגרת הקיצוצים בתקציב המדינה, הממשלה עומדת לקצץ בתקציבי שיקום הצפון בחצי מיליארד שקלים.
״לא קיבלנו שום הודעה רשמית על קיצוצים בתקציבי הצפון. אנו מכירים את השמועות, אך עד כה כל התחייבויות הממשלה כלפי הצפון יושמו במלואן ואף הורחבו.
ההיגיון הכלכלי והביטחוני ברור: השקעה בקו העימות היא השקעה באבטחת הגבולות ובחיזוק החוסן הלאומי. הצפון מהווה חומת מגן של מדינת ישראל, ואנו סמוכים שהממשלה תמשיך לעמוד בהתחייבויותיה למען תושבי האזור שנשאו ונושאים נטל ביטחוני כבד״.
החזון שלך להביא את הצפון ליציבות כלכלית ושגשוג - כפי שהכרזת עם מינוייך לפרויקטורית - מהן המכשלות לעומת הסיכויים?
״מאחורי כל המספרים והכותרות יש מציאות אחת ברורה: אם רוצים שצפון ישראל לא רק יתאושש אלא יצמח, חייבים להשקיע גם בתשתיות, גם בכלכלה וגם באנשים.
זו עבודה יומיומית, מהחדרים בירושלים, בהם מתגבשות החלטות הממשלה ליישום בשטח בגליל, דרך הדיונים עם משרדי הממשלה ועד שיחות אישיות עם ראשי הרשויות, בעלי עסקים, חקלאים ואנשי חינוך. אנו מודעים לצרכים הרבים שקיימים, והתקציב שהוקצה לצפון הוא תקציב גדול ומשמעותי, אך האתגר הוא לתעדף את הנושאים הנמצאים לפתחנו כך שבהשקעה זו נצליח למנף את הצפון ולהביא שינוי אמיתי.
החזון הוא להפוך את הצפון למקום שבו משפחות צעירות יבחרו להקים את עתידן מתוך רצון, לא מתוך חוסר ברירה. בתוך שנתיים, כשמישהו ישאל "איפה הכי כדאי לגור?" - התשובה הראשונה תהיה "בצפון"..
הסיכויים הם עצומים, שכן לראשונה, יש לנו את הכלים הכלכליים והמדיניים להגשים את החזון.
אנו רוצים לשנות את תדמית הצפון - מאזור שנזקק לעזרה לאזור מוביל ומושך. העתיד של הצפון נכתב עכשיו בשיתופי פעולה, בפתרונות יצירתיים ובעיקר באמונה שאפשר. אני מאמינה בכוחן של הקהילות הגליליות הקיימות ובאנשים שמצטרפים אליהן - זו חלוציות חדשה של בנייה, יזמות והתחדשות״.
עינב פרץ, מ"מ ראש מטה תנופה לצפון צילום: שרון צור, באדיבות ידיעות העמק
