צילום: דוברות הכנסתחברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ יאסר חוג`יראת, סיירו אתמול (א׳) באתרי ההרס ממתקפת הטילים האיראנית שפגעה במכון ויצמן למדע. את הסיור הובילה הנהלת המכון, בראשות הנשיא פרופ` אלון חן, שהציג ליו"ר הוועדה וחברי הכנסת אלי דלל, יוראי להב הרצנו ומטי צרפתי הרכבי – את ממדי ההרס חסרי התקדים.
הרס חסר תקדיםבמהלך הסיור נחשפו חברי הוועדה לעובדות: כ-112 מבנים במתחם המכון נפגעו, בהם 65 מבנים מדעיים ומבני שירות למחקר. חמישה מהמבנים נפגעו קשות, כולל אחד שקרס כליל. עשרות מבנים נוספים ניזוקו בדרגות שונות, תשתיות קריטיות הושבתו ו־52 מעבדות מחקר לצד 6 מעבדות שירות במחלקה לתשתיות מחקר ביולוגי – יצאו מכלל פעולה.
הערכות הנזק: כ-שני מיליארד שקליםפרופ` אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע אמר כי הערכות הנזק נעות בין מיליארד וחצי לשני מיליארד ש"ח. ״חלק מהמעבדות הושבתו לחלוטין בעקבות ההדף שנגרם מפגיעת הטילים. זוהי פגיעה מהותית בליבת המחקר המדעי של מדינת ישראל״, הדגיש.
התמיכה הממשלתית השוטפת כיום מהווה רק 20–25% מתקציב המכון, כאשר מלגות מלאות ניתנות ללא שכר לימוד. 40% מהתקציב מגיע מקרן צמיתה שנבנתה מרווחים של פטנטים ופילנתרופיה, ו-30% נוספים מהכנסות המדענים עצמם. ״זהו מודל ייחודי שמחזיק את המכון, אך כעת הוא נמצא תחת איום״, הוסיף.
צילום: דוברות הכנסתתקציב שנתי: 4 מיליארד שקליםמכון ויצמן נחשב למוסד מוביל באירופה, מתוקצב ב- 4 מיליארד שקל בשנה. ״אנו נחשבים למוסד המוביל באירופה מבחינת הצלחת מימון המחקרים – פי 5 מהממוצע האירופי, עם אחוז הצלחה של 63% בשנה האחרונה – הגבוה ביותר מאז הקמת המכון, אמר חן.
כ-60% מהחוקרים הבינלאומיים עזבו מפתיחת המתקפה האיראנית והמכון ניצב בפני שבר כלכלי. נכון להיום אין למכון תקציב ממשלתי שוטף לפיתוח או רכישת ציוד. כתוצאה מכך השיקום בנושאים אלו נופל על כתפי התרומות.
״300 קבוצות מחקר פועלות במכון ויצמן- על המדינה להקים מרכז מחקר נוסף״
כיום פועלות במכון ויצמן 300 קבוצות מחקר, מה שדורש הרחבה של המכון או הקמת מוסד מחקר נוסף. ״זהו אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה: על המדינה להכפיל את מכון ויצמן או להקים מוסד מחקר נוסף. כל דולר שיושקע כאן יחזיר פי עשרה למשק״, אמר חן.
מס רכוש יכסה כמחצית מהנזק – נדרש לגייס כמיליארד שקלים נוספיםלטענת פרופ׳ חן, מס רכוש יכסה כ- 50% מהנזק – אך עדיין יהיה צורך לגייס כמיליארד ש"ח נוספים. ״כבר נאלצנו לפרוץ את מסגרת התקציב, והעברנו עשרות מיליונים מהקרן לשיקום. פרמטר הזמן הוא קריטי – ביקשנו מקדמות עבור זה. ללא תקצוב נוסף, כל מנגנון הגיוס ייפגע. גם בהיבט הציוד – אין מענה לפיצוי הולם״ הדגיש.
פרופ’ חן הסביר כי לפי מנגנון הפיצויים של מס רכוש, השווי של ציוד מדעי בן חמש שנים, שנרכש במיליון דולר, מוערך כיום בכ-200 אלף ש”ח בלבד: “אבל המדען עדיין צריך את המיקרוסקופ, ואנחנו, כמלכ”ר, לא יכולים לשלם את ההפרש. יש כאן פער מהותי בתפיסה – זו לא חנות בגדים, זה מכון מחקר שמוביל את ישראל בזירה הבינלאומית”.
יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ יאסר חוג`יראת, אמר לאחר הסיור בפתח ישיבת הוועדה בלשכת נשיא מכון ויצמן: "צר לי שמדובר בביקור שמתרחש בעקבות נזקים כה חמורים שנגרמו כתוצאה מהתקפה איראנית – היינו שמחים להגיע לכאן בנסיבות אחרות, כדי להתרשם מהעשייה המפוארת שלכם. עם זאת, באנו היום להביע עמדה ברורה: העבודה שנעשית כאן היא נכס לאומי למדע ולטכנולוגיה. הוועדה תפעל בנחישות כדי להבטיח שהעשייה תימשך, תצמח ותפרח. אנו בוחנים כיצד ניתן לשקם את הנזקים ולדאוג לתקצוב הולם, משום שאתם עומדים בחזית העשייה המדעית של מדינת ישראל. לא בכדי ראו בכם כתובת, וגם אנחנו רואים בכם את הכתובת – ונפעל ללא לאות כדי לתמוך בכם."
קריאה למנגנון ממשלתי מתכללבדיון מוקדם שנערך בשבוע שעבר, חברי הכנסת קראו להקים גוף ממשלתי מתכלל שישיב את מוסדות המחקר שנפגעו לפעולה. ח”כ עודד פורר הדגיש: “זה לא רק נזק פיזי – זה נזק תודעתי ומחקרי עמוק. המדינה צריכה דמות בכירה שתתכלל את השיקום הזה, מדובר בעתידה של ישראל”.
