שדות חכמים: איך בינה מלאכותית מעצבת את עתיד החקלאות

ועדת משנה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן התכנסה אתמול (ב׳) לדון בנושא שדות חכמים - איך בינה מלאכותית מעצבת את החקלאות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן: "בפנינו הזדמנות יוצאת דופן: לחבר בין החקלאי לחדשן, בין הטרקטור למאיץ הגרפי. הטכנולוגיה, ובפרט הבינה המלאכותית, יכולה להפוך את החקלאות לדייקנית, חסכונית, בת קיימא – אבל זה לא יקרה לבד. נדרשת מדיניות. נדרשים משאבים. נדרשת תשתית״.


האוצר: אין גוף שנותן מענה לחסמים בחדשנות
דנה מילר, מובילת חדשנות בחשב הכללי במשרד האוצר: ״אנחנו מקדמים הקמה של מטה לבינה מלאכותית. כרגע אין גוף שהוא בית לחדשנות. כשמשרד נתקל בחסם, אין גוף שנותן לו מענה. אנחנו רוצים לתת את הפלטפורמה הזאת למשרדי הממשלה.


מערכת GIS לזיהוי בעיות השקיה בחלקות – זמינה לציבור החקלאים
אמיר זיו, סמנכ״ל בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד החקלאות: "האגף במשרד החקלאות מפתח פרויקטים עם יכולות של בינה מלאכותית לטובת החקלאות והחקלאים. לדוגמא מערכת מג״ל GIS שעושה בשימוש בכלי חישה מרחוק ותצלומי לוויין וזמינה לציבור החקלאים בישראל. באמצעות המערכת חקלאים יכולים לזהות בעיות השקיה לדוגמה בחלקות שלהם. כמו כן פיתוח של כלי לחיזוי מחירים של ירקות אשר מבוסס מודל חיזוי ארימה של גוגל וכן ⁠פיתוח תיק חקלאי שעושה שימוש ב date lake וכלי AI ו BI״



מערכות השקיה בשדה תפוחי אדמה (צילום: שאטרסטוק)


קול קורא להקמת נכסי דאטה בחקלאות

צביקה גולצמן - סגן ראש התכנית הלאומית ל-AI הודיע כי בקרוב יפורסם קול קורא שיאפשר הקמת נכס דאטה בתחום החקלאות, בשיתוף משרד החקלאות, מנהלת תקומה, ומשרד הכלכלה. לדבריו, התכנית תכלול השקעה של עשרות מיליוני שקלים, שמטרתה להפוך את הדאטה לנכס תשתיתי. הגוף שייבחר יאסוף, ינהל ויציע דאטה לצד שירותי מו"פ – זאת מתוך מטרה לאפשר מחקר פורץ דרך ולהקים חברות חדשות בתחום.

אנרגיה מתחדשת וביטחון תזונתי

גלעד יעבץ, מייסד ומנכ"ל חברת אנלייט אנרגיה, אמר כי ישראל מחויבת לביטחון תזונתי בעיקר לאחר השבעה באוקטובר, באמצעות חיזוק מערכות היסוד– ובפרט החקלאות – בצורה מיטבית. ״כאשר החקלאות מתקיימת מתחת לפאנלים סולאריים, היא לא רק נשמרת – אלא משתפרת״, הדגיש.
בישראל קיימים כ-4.5 מיליון דונם חקלאיים, מתוכם כ-900 אלף דונם אינם מושקים כיום. יעבץ: ״זהו שטח כפול מהנדרש כדי לפרוס מתקני סולאריים שיספקו את כל צריכת החשמל במדינה, כולל הגידול הצפוי. עד 2050. מערכות סולאריות מביאות איתן תשתיות – חשמל, מים ותקשורת ללא השקעה מצד המדינה. מדובר בפתרון מקיים, חסכוני, שמחזק גם את החקלאות וגם את מערכת האנרגיה של ישראל".