אקדחים. צילום: שאטרסטוקיו"ר הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל ח"כ עודד פורר פתח אתמול (ג`) את הדיון בנושא המאבק בפרוטקשן והבהיר כי תופעת גביי דמי החסות אינה מוגבלת עוד לנגב ולגליל בלבד, והיא זולגת גם למרכז הארץ. פורר הדגיש כי לאחר סיור שקיים בגליל התרשם שמדובר באובדן משילות ממשי וציין כי במקום שנהיה הרודפים הפכנו לנרדפים.
״לא רק שאין שינוי בשטח – המצב אף החמיר״ זוהר כהן, מנכ"ל ארגון "עד כאן", הנאבק בגביית דמי החסות אמר כי מאז הישיבה הקודמת לא חל שום שינוי בשטח והמצב אף החמיר. הוא הוסיף כי הארגון מקבל פניות מאזור יבנאל וטבריה, אזורים שלא אופיינו בגביית דמי חסות בעבר. כהן הדגיש כי הארגון מנסה לרכז את המאמץ סביב חשיפה פומבית של הנפגעים, מתוך הבנה שדווקא החשיפה עשויה להעניק הגנה, וציין את הקשיים מול חברת הביטוח, "ברגע שעסק מאוים ומתלונן במשטרה הוא עלול לאבד את הביטוח בכך שהפוליסה מתייקרת לרמה בלתי אפשרית, או שהחברה מבטלת אותה לחלוטין. לדבריו, מדובר באפקט פסיכולוגי וכלכלי משמעותי, שמוביל עסקים לבחור לשלם לפרוטקשן במקום להתמודד עם סיכון ביטוחי והליכים משפטיים ממושכים במיוחד כשאין להם גב ממסדי."
״קבלנים נמצאים תחת איומי עבריינים ואלימות״יהודה לשמן, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בדבריו, התייחס למצב החמור בענף הקבלנות שעומד בפני אתגר עצום הן ברמה הלאומית והן הכלכלי, "הממשלה בעצמה צופה פרויקטים בהיקף של כ־800 מיליארד ש"ח בשנים הקרובות,. בלי הענף הזה, אי אפשר יהיה להכפיל את מספר הדירות, ולא נוכל להבטיח מגורים לדור הבא." לשמן הדגיש כי מדובר בענף שמעסיק כ־400,000 עובדים ישירים, אך נמצא תחת איום הולך וגובר של עבריינות ואלימות. לדבריו, רבים מהקבלנים חוששים לגשת למכרזים, לאחר קבלת איומים ישירים. עוד הדגיש כי הפשיעה פוגעת לא רק באנשים עצמם אלא גם באיכות העבודות, מעלה את עלויות הפרויקטים, ומעודדת שחיתות.
ארגון ״השומר״: ״לשבור את מעגל הפחד״אוראל גזית, ארגון "השומר", ציין שהוצגה לפני כשלוש שנים תוכנית מקיפה להתמודדות עם תופעת דמי החסות, תוך התמקדות בשבירת מעגל הפחד שהוא, לדבריו, לב הבעיה. "אם נבחן את התופעה באופן כללי, נראה ש־80% מהנפגעים לא מתלוננים, ולא פונים לרשויות האכיפה. המשמעות היא שחלק גדול מהפשיעה נותר מתחת לרדאר. גזית הציע להקים רשות ייעודית להגנה על נפגעי פרוטקשן והקמת קרן לפיצוי מתלוננים, שתעניק סיוע למי שבחרו לחשוף את עצמם ולפעול מול העבריינים.
המשרד לביטחון לאומי: המשטרה אינה יכולה להבטיח את ביטחונם האישי של המתלוננים
רפ"ק מורן בייביץ קמ"ד חקירות מהמשרד לביטחון לאומי, ציינה כי המשטרה החלה בליווי צמוד של תיקי סחיטה ודמי חסות, לרבות מעקב עד שלב ההעברה לפרקליטות. נכון להיום מטופלים כ־250 תיקים פתוחים, כאשר בשנת 2025 לבדה נפתחו 90 תיקים רשומים, אך מספר התיקים הכולל בתחום הסחיטה והאיומים רחב בהרבה. עם זאת, ציינה כי המשטרה אינה יכולה להבטיח את ביטחונם האישי של המתלוננים, אלא רק לקבל את התלונות, לחקור ולעצור את החשודים ככל שמתאפשר.
המשטרה מעניקה סל הבטחה לאזרחים מאוימים אך אין נתונים על מקרים שכאלהניצב משנה רן בטאט, נציג המשרד לביטחון לאומי , הסביר כי אזרח המגיש תלונה מקבל "סל אבטחה" מותאם אישית, שעשוי לכלול סיורי ניידות, התקנת מצלמות, לחצן מצוקה, ומתן עדיפות לקריאות חירום למוקד 100 – התקף לאורך כל תקופת הטיפול בתלונה, בהתאם לרמת האיום, שיכולה להשתנות. לשאלת חברי הכנסת, בטאטא ציין כי אין בידו נתונים מדויקים על מספר המקרים שבהם ניתן סל אבטחה, אך הבהיר כי המשטרה מעניקה את הסל בהתאם לרמת האיום שנקבעת.
אין מנגנון ייעודי לכיסוי נפגעי פרוטקשןשמואל זקן, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ציין כי בשונה ממנגנונים ממשלתיים כמו מס רכוש או אפולו, שמטופלים דרך החשב הכללי ואינם חלק משוק הביטוח הפרטי חברות הביטוח פועלות לפי מודל שבו הפרמיה מותאמת לסיכון "כאשר הסיכון הופך לוודאות כמו במקרים של פרוטקשן אין לחברת הביטוח יכולת או כדאיות לבטח את אותו גורם." לסיום הבהיר כי כיום אין מנגנון ייעודי שמכסה נפגעי פרוטקשן ולכן יש צורך בבחינה ממשלתית של פתרון מערכתי מתאים.
יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר סיכם את הדיון ואמר: "ארגוני הפשיעה הם למעשה ארגוני טרור. הם פוגעים במשילות, בסדרי הממשל ובבסיס של מדינת ישראל מדובר באיום שמחריב את המדינה מבפנים." פורר הדגיש כי הוא תומך בהצעת החוק שנדונה בדיון, הכוללת החלת כלים כלכליים ומקובלים בלחימה בטרור גם על ארגוני פשיעה. עם זאת, ציין כי ההתמודדות חייבת להתבסס על שני מרכיבים עיקריים כאשר הראשון שבהם הוא לתת הגנה ואבטחה למתלוננים והשני - יצירת מעטפת כלכלית שתספק ביטחון לעסקים מאוימים.
