טל עוזיאל כרמל, מהנדסת קריית שמונה
מה היו האתגרים בשיקום קריית שמונה לאחר המלחמה?״למרות שהעיר נראית שלמה ולא הרוסה, נזקי המלחמה ניכרים היטב. קריית שמונה חוותה יותר משנה של מלחמה, במהלכה ספגה העיר מעל 300 רקטות בפגיעות ישירות, ובנוסף פגיעות עקיפות בהיקף של עד פי עשרה. מרביתן לא גרמו נזקים משמעותיים, אך היה צורך בטיפול מיידי במפגעים.
במהלך תקופה זו, תחת ניהול מכלול הנדסה וחירום, עבדנו במשמרות חירום, עם מוכנות של 24 שעות ביממה. הצוותים פעלו בשיתוף פעולה הדוק עם אגף הביטחון, הצבא, פיקוד העורף, גופי המדינה השונים, מס רכוש, משרד הביטחון ואגפי העירייה, כמו גם עם קבלנים חיצוניים שסייעו בטיפול במפגעים.
ברוב המקרים, העובדים פונו במהלך המלחמה ואלו שלא פונו לא התבקשו להגיע למשרדים תחת אש, מלבד אלו שהיו במשמרת. במאמץ מרוכז ומהיר, כל העובדים קיבלו מחשבים ניידים ועבדו מהבית בדרכים יצירתיות, כולל חיבור מאובטח מרחוק. נוהלי עבודה מרחוק הוטמעו וחלק גדול מהעבודה השוטפת התקיים בזום. הצוות נאלץ להתמודד עם אתגרי כוח אדם, כאשר חלקם יצאו למילואים ואחרים התפטרו, דבר שדרש גיוס והכשרה של עובדים חדשים״.
עדכנתם את נוהלי עבודה בחירום?״נוהלי העבודה הרגילים לחירום אכן עודכנו שכן הם לא מתחשבים במצב מלחמה ובפינוי ממושך כל כך. לדוגמה, ההתמודדות עם הצורך להעסיק קבלן איטום באופן קבוע ומיידי לאחר פגיעות הטילים או העסקה מיידית של נותני שירותים במיקור חוץ, עבודה מול מס רכוש לטווח ארוך, שימוש יצירתי במערכת מחשוב ביישומי GIS ובקבצים שיתופיים, או סיוע למפונים ברחבי הארץ.
הפגיעות בפועל היו ברמה המערכתית - אינסטלציה שלא טופלה במשך שנה וחצי, פגיעות מכרסמים בכבלים, טנקים ונגמ״שים שהשאירו חריצים בכבישים, רסיסים בעמודי חשמל שגרמו לחלודה, איטום גג שנמס בעקבות שריפה בבית ספר, אלפי רסיסים על גגות מבנים ובמרחב הציבורי ועוד. החורף השפיע אף הוא על המצב כאשר בעיות שלא טופלו מיידית עקב הנסיבות. הובילו לנזקים מערכתיים ולהידרדרות פיזית של התשתיות והבינוי. נוצר מצב של עזובה בעיר, ולא הצלחנו להבין את היקף הנזק עד שהתחלנו את תהליך השיקום לאחר הפסקת האש, בסוף נובמבר״.
מדוע תהליכי השיקום החלו מאוחר?״לצערנו, גופי המדינה לא נערכו מראש, מה שגרם לעיכוב בתחילת השיקום ונדרשנו להתחיל מאפס. למרות שהכנו תוכניות מראש, ההיערכות נפגעה. משרד הנגב והגליל אמנם התגייס למשימה, אך פעל תחת מגבלות מנדט ותקציב, עם הקצאה של 62 מיליון שקלים כתוספת לפיצויי מס רכוש ומשרד הביטחון.
השיקום החל בהשמשת מוסדות חינוך, עם תאריך יעד שנקבע על ידי הממשלה ל-9 במרץ. קבלנים מטעם משרד הנגב והגליל ומס רכוש החלו בעבודת השיקום תוך כדי תנועה.
השיטה הייתה כניסת קבלן עם צוות מקצועי למבנה וכתיבת כמויות ביחד, בזמן אמת, ללא תוכניות מוכנות מראש. אני, כנציגת העירייה, או מי מטעמי סיפקנו הנחיות במקום והקבלן תיעד והעריך כל פרט.
באמצעות שיתוף פעולה פורה עם כל הגורמים - עמידר, עמיגור, מהנדסי העירייה ומנהלי פרויקטים, במיוחד מס רכוש ומשרד נגב גליל - הצלחנו להשמיש כ-75 מוסדות חינוך. עם זאת, עבור שאר המוסדות והתשתיות אין עדיין תקציב תוספתי״.
מהי תמונת המצב כיום?״למרות המאמצים, נותרה עבודה רבה במוסדות החינוך בעיר, והעלות מצטברת. אין תאריך או סכום ספציפי שצפוי להגיע אלינו. מתוך כ-130 מוסדות ציבור בעיר, כמחציתם מבני חינוך, והשאר מבני תרבות, ספורט, קהילה ורווחה – לא טופלו כ-50 בתי כנסת, 187 מקלטים ציבוריים (במצב סביר), כ-50 גני משחקים וכ-60 מגרשי ספורט. תשתיות רבות דורשות תשומת לב. אנו לוחצים על המדינה לספק מימון נוסף, שכן ישנו צורך דחוף בשיקום.
בניגוד ליישובי הדרום, שקיבלו מימון דרך מנהלת תקומה, הצורך שלנו בשיקום שונה, לאור הפגיעות היומיומיות לאורך חודשים. מנהלת שיקום הצפון קטנה משמעותית ממנהלת תקומה בדרום וגם המנדט והתקציב מוגבלים, אך הם עושים את המיטב אל מול האתגרים הרבים״.
מה התוכניות לשנים הקרובות?״קריית שמונה קיבלה החלטה אסטרטגית לקדם את העיר ולצמוח. ישנה החלטה ממשלתית עם יעד דיור לאומי לשילוש אוכלוסיית העיר מ–24,000 ל60,000--70,000 תושבים. במסגרת זו אושרה לאחרונה תב״ע למסילת רכבת ותחנת בעיר. שתחבר את כרמיאל עם קריית שמונה. בנוסף, בתמ״א 1 תיקון 20 יאפשר הקמת בית חולים בעיר. במרכז התכנון עומדים שלושה רבעים חדשים עם 7,000 יח״ד של רמ“י, ו-7 מתחמי התחדשות עירונית של הרשות להתחדשות עירונית, לאחד מהם מובטח פיצוי על פער כלכלי. לצד כל אלה, יש תוכניות לשדרוג תשתיות על ידי נתיבי ישראל ובמקביל, יזמים פרטיים מקדמים פרויקטים נוספים. במהלך המלחמה לא הפסקנו לקדם את הנושאים, לעיתים טיפלנו בבוקר באירועי מלחמה ובצהרים נפגשנו עם הוותמ״ל או קדמנו הסכם הגג.
בתוך עשור קריית שמונה תיראה אחרת לחלוטין; אנו מקדמים עיר עם עצמאות כלכלית, תוך בנייה בעירוב שימושים והקמת אזורי תעשייה והקפדה על שמירת הטבע הייחודי שלנו. כל אזור אצבע הגליל עומד בפני שינוי, כאשר קרית שמונה תהווה את המרכז האורבני . במקביל לשוטף ולשיקום היומיומי, אנו מביטים קדימה, לעתיד עם חזון הצמיחה של קריית שמונה״.
