צילום, שאטרסטוק
החוק החדש מציע להעניק לעיריות ולמועצות כלי תגובה יעיל ומהיר במצבי חירום כגון איום טילים, שריפות, רעידות אדמה ודליפות של חומרים מסוכנים. ההתרעות יישלחו באמצעות טכנולוגיית Cell Broadcast (שידור תאי), הפועלת באופן עצמאי ללא תלות בעומס הרשת הסלולרית או בחיבור לאינטרנט.
טכנולוגיה מוכחת: התרעות בתוך שניותהשיטה שנבחרה היא Cell Broadcast, המאפשרת שידור התרעה לכל הטלפונים באזור גיאוגרפי מוגדר, ללא תלות בקליטה סלולרית נקודתית או בעומס תשתיות. בניגוד להודעות SMS, ההודעה נשלחת באופן אחיד ומהיר ישירות דרך האנטנה הסלולרית עצמה לכל מכשיר בטווח.
צילום, שאטרסטוק
בעת קבלת ההודעה, המכשיר מפסיק את פעילותו, והמסך ננעל על ההודעה. ההתראה מלווה בצליל ברור – גם כשהטלפון במצב שקט.
הטכנולוגיה אינה דורשת מהמשתמשים התקנה מוקדמת של אפליקציה או רישום כלשהו, ופועלת כבר כיום בארצות הברית ובאירופה. בישראל נעשה בה שימוש ראשון במהלך מתקפת הטילים מתימן בשנת 2023, אז אלפי אזרחים קיבלו התרעה מיידית למסכים, עוד לפני הישמע האזעקות.
הרשויות המקומיות ביקשו – ויקבלו כלי עצמאי
את היוזמה לקידום החוק דחפו הרשויות המקומיות עצמן. בעקבות מלחמת חרבות ברזל בשנת 2023, פנו ראשי ערים רבים למשרד התקשורת בדרישה להעניק להם את האפשרות לשגר התרעות חירום ממוקדות לתושבים באזורים בסיכון. הרעיון היה לשחרר את התלות בהתרעות ארציות בלבד ולספק מענה מהיר וממוקד ברמה המקומית.
רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון. צילום: תמר מצפי
שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, נענה לדרישה והודיע עם פרסום התזכיר: "החלטתי לתת לרשויות המקומיות את הכלים הדרושים להתמודדות עצמאית עם מצבי חירום, תוך פיקוח הדוק ואחראי." משרד התקשורת ציין במיוחד את ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, ואת יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, שהיו בין הדוחפים המרכזיים למהלך.
אם החוק יאושר, יינתן לרשויות המקומיות – כולל עיריות, מועצות מקומיות ואזוריות – כלי חדש לניהול מצבי חירום. המטרה: לאפשר לגורמי החירום העירוניים לשגר התרעות מיידיות לכל אדם הנמצא באזור הסכנה, תוך התאמת המידע למיקום ולקהל היעד.
צילום,ראובן קופיצ`ינסקי
פיקוח מחמיר על ההתרעות: רק באישור ביטחוני מראשלמרות העצמאות המבצעית שיקבלו הרשויות המקומיות, ההחלטה הסופית לשגר התרעת חירום תישאר תמיד תחת פיקוח גורם ביטחוני מוסמך. נציג פיקוד העורף, המשמש כקצין קישור לרשות המקומית (יקל"ר), או גורם מוסמך במשטרה, יבחן את תוכן ההתרעה ויאשר אותה לפני השיגור לטלפונים.
מנגנון זה נועד למנוע התרעות שווא, הודעות מבלבלות ושימוש מיותר במערכת. בכך נשמרת אמינות ההתרעות ואמון הציבור, תוך הקפדה על מסרים מדויקים וברורים במקרי חירום בלבד.
צילום, שאטרסטוק
פרטיות מובטחת: אין איסוף מידע אישיהמערכת החדשה פועלת באופן חד-כיווני בלבד, ולא שומרת כל מידע על מקבלי ההתרעות. ספקיות הסלולר אינן מעבירות פרטים על מיקומם של המשתמשים, זהותם או כל נתון אישי אחר לרשויות.
ההתרעות נשלחות באופן אנונימי לחלוטין לכל מי שנמצא באזור המוגדר, ללא צורך בהרשמה או הזדהות. בכך נשמרת פרטיות מוחלטת, ומבטיחה שהמערכת תתמקד במטרתה היחידה – הצלת חיים
הרשויות יידרשו להיערכות מבצעית מיוחדתכדי ליישם את החוק החדש, הרשויות המקומיות יצטרכו להיערך מראש. המערכת תחייב הכשרה של צוותי חירום ייעודיים, קביעת נהלים ברורים ותפעול שוטף.
צילום, שאטרסטוק
בעוד רשויות גדולות יכולות להטמיע את הכלי באופן יעיל יחסית, רשויות קטנות יותר עלולות להתמודד עם אתגרים תקציביים ולוגיסטיים. עם זאת, כלי ההתרעה החדש יאפשר להן לפעול במהירות וללא תלות בגורמים חיצוניים.
השלב הבא: אישור ציבורי והליכי חקיקהתזכיר החוק נמצא כעת בשלב שיתוף הציבור. לאחר איסוף ההערות, הוא צפוי לעבור לאישור בממשלה ולדיונים בכנסת. ברשויות מקווים שהיוזמה תבשיל לחוק שיאפשר להן – לראשונה בישראל – לשלוח התרעות חירום עצמאיות ומיידיות.
