צילום: מערכת רשויות
פאנל בנושא קהילות בהחלמה התקיים אמש (יום ג׳) בוועידת התאגידים העירוניים, בהנחיית נווה דרומי ובהשתתפות אסנת אלרואי, מזכירת מפעל הפיס, יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, ניר זמיר, ראש מועצת בני שומרון ו ספית חשביה צורי, ראש מינהל חברה וקהילה, החברה למתנ״סים. במסגרת הפאנל תוארו דרכי ההתמודדות של קהילות חסונות אל מול תהליכים של התפרקות חברתית בעקבות אסון ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.
הנהגה בונה קהילה
אסנת אלרואי, מזכירת מפעל הפיס: ״סיירנו בדרום במהלך המלחמה ופגשנו הנהגה חזקה וחסונה ברשויות המקומיות. כשהגענו לאשקלון, ראיתי איך תומר מתנהל בתוך הכאוס כאשר תושבים ניגשים אליו והוא תומך, נותן תשובות ומאציל סמכויות. באנו לחזק ויצאנו מחוזקים.
בנושא החוסן הקהילתי אמרה אלרואי: ״פרסמנו חוברת עם תוכנית בנושא חוסן קהילתי, והנגשנו אותה לרשויות. חוסן קהילתי הוא המפתח להתמודדות בעתות משבר ובשוטף, כמו כפרי הסטודנטים שנמצאים בעוטף וביישובים צמודי הגדר. דור חדש צומח, מתנדב ותורם״.
יאיר רביבו, ראש עיריית לוד התייחס ליו״ר מפעל הפיס אביגדור יצחקי: ״אביגדור הוביל את השינוי, כשהוא מתעקש על התמקדות בקהילה - זו המהפכה הגדולה במפעל הפיס – כניסה לתחום הקהילתי-חברתי״.
שיקום יהיה רק עם חזרת החטופים
ניר זמיר, ראש מועצת בני שומרון שקלטה את קהילת בארי התייחס אל קליטת הקהילה ושיקומה: ״קהילות בארי וניר עוז הן קהילות חזקות שספגו פגיעה אדירה. השיקום, הם אומרים, יהיה רק כשהחטופים יחזרו. הסיפור של בארי מרתק בהיבט של קהילה שמוגדרת כפוסט טראומטית. ההחלטה של חצרים, שלושה ימים מפרוץ המלחמה, היא שיש רצון לקבל את הקהילה. כל הקיבוצים במועצה הביעו רצון לקבל את הקהילות הפגועות. בתוך 7 חודשים הקימו קיבוץ עם 300 יח״ד, מבני ציבור וחינוך. זה מראה שמדינת ישראל כאשר היא רוצה – היא יכולה״. לדבריו, קליטת קהילה, נוגעת בכל היבטי החיים בחינוך, למשל נוספו עשרות תלמידים לבתי הספר המקומיים. ״זה לא רק לקלוט ולשקם ולעזור לילדי בארי אלא להכין את הנערים והנערות של בני שמעון, על כל המשמעויות״, הוא מדגיש.
בקיבוץ מפלסים לא היה צבא ולא מדינה – הייתה הקהילה
ספית חשביה צורי, ראש מינהל חברה וקהילה, החברה למתנ״סים: ״אנחנו מודדים קהילות בשגרה ובחירום, כאשר קהילות חסונות בשגרה תתפקדנה טוב בחירום. רואים קשר ישיר בין חוסן קהילתי לחוסן האישי. בקיבוץ מפלסים, היו מחבלים בבתים - לא היה צבא ולא מדינה – הייתה הקהילה. חברי כיתות כוננות ובני המקום נלחמו למען החברים והשכנים שלהם. זאת סולידריות שקיימת בקהילות. שדרות עיר קהילתית ונראה אנשים שיוצאים אחד למען השני ולא נלחמים עבור המשפחה שלהם ועבור עצמם. אנחנו צועקים את זה שנים – צריך לעבוד על חיזוק קהילה. זורקים כסף על שירותים – אני חזרתי למפלסים בגלל הקהילה שלי. קהילתיות לא קונים בכסף – צריך לעבוד על זה״.
תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון: ״המדינה בכאוס מטורף, בכל תחום וזה דברים שנובעים ממנהיגים שלא מבינים, בין אם בימין או בשמאל, שיש לנו משימה גדולה לטפל בבעיות הכל כך מורכבות שאנחנו חווים ביומיום. אנחנו כראשי רשויות מרגישים טראומות בתחומים מורכבים.
קהילה היא המוקד; קהילה היא החלמה
יאיר רביבו, ראש עיריית לוד: ״הלקח המרכזי שלי מחמש השנים האחרונות, במהלכם עברנו את מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל הוא לבנות עיר דרך קהילה. קהילה היא המוקד.. הקיבוצים שנפגעו עטפו אחד את השני - צריך לחזור אל הביחד״.
אלרואי: ״טראומת ה-7 באוקטובר חשפה את חשיבות הקהילה. היום הערים הגדולות, הקטנות והבינוניות עוסקות בקהילתיות״
דרך תכנון העיר ניתן להביא אוכלוסייה חזקה שתחזק את הנגב
ניר זמיר, ראש מועצת בני שומרון התייחס להחלטת הממשלה להקים עיר חרדית במועצה:
״יש לחזק את הנגב באוכלוסיות שונות ומגוונות. אנחנו מנסים ללמוד את האירוע של בני שמעון. הייתה התנגדות לעיר, כאשר כל ראשי התכנון היו בעד חיזוק היישובים הקיימים. אני לומד ורואה שאפשר להשפיע דרך תכנון העיר – להביא אוכלוסייה שתחזק את הנגב. אם תהייה עיר עם סוציואקונומי גבוה ליד רהט – יחול שינוי. הנגב צריך להיאבק. זה המקום הבא. התפקיד שלי ושל כל ראשי הרשויות לדאוג לזה וללכת קדימה.
מודלים של חיבור בין אוכלוסיות שונות
ספית חשביה צורי: ״יש לנו את הידע איך לעבוד עם קהילות - אין קהילה הומוגנית לחלוטין גם קיבוץ הוא הטרוגני – לא דומה הצורך של צעירים לצורכי מבוגרים ובתוך עיר לא דומה שכונה א ל-ב׳ וצורכי האוכלוסייה הם תמיד מגוונים. פיתחנו מודלים של חיבור בין שונים. איך נותנים לכל אחד להרגיש שהוא משמעותי ושייך – ואת זה צריך ללמוד, בקיבוץ, במושב ובעיר״.
