הגיע הזמן להסיר חסמים ולהעניק יותר סמכויות לרשויות המקומיות

חיים ביבס, יו“ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין מכבים רעות (צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי)

הסרת חסמים וקידום העצמאות הכלכלית של הרשויות המקומיות

המלחמה המתמשכת והצרכים הביטחוניים והחברתיים שהיא מביאה עימה, מעמידים אותנו בפני צורך ברור – לבנות את הכלכלה שלנו מחדש, מחוזקת ומשופרת. במיוחד עכשיו, אף יותר מתמיד, עלינו להבין את חשיבות העצמאות והיציבות התקציבית והתפקודית של הרשויות המקומיות, ואת הצורך ביצירת מנועי צמיחה מקומיים שיאפשרו לנו להמשיך לשפר את איכות חיי התושבים שלנו. אין זה סוד שישראל היא אחת המדינות עם הריכוזיות הגבוהה בעולם.

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר את הצורך של הרשויות המקומיות בעצמאות כלכלית, המאפשרת לפתח את הכלכלה המקומית, ליצור מקורות הכנסה חדשים ולספק שירותים ציבוריים ברמה הגבוהה ביותר. כיום, מדינת ישראל נוגסת באופן קבוע בתקציבי הרשויות מצד אחד, וממשיכה להפעיל עליהן רגולציה כובלת ומשתקת שלא מאפשרת פיתוח פתרונות עצמיים שיתאימו לצרכים הייחודיים של כל עיר ויישוב מאידך, הדבר לא יכול להימשך. הרשויות המקומיות בישראל הן הגוף המשפיע ביותר על חיי היומיום של התושבים. בשלטון המקומי קיים מרקם של רשויות עם פוטנציאל כלכלי שונה.

ישנן רשויות חזקות עם תשתיות מקומיות שמתאימות לפיתוח כלכלי, ולעומתן רשויות שזקוקות לתמיכה על מנת לממש את האפשרויות שברשותן. המודל הריכוזי השלטוני הקיים היום – בו ראשי ערים וראשי מועצות נאלצים להיאבק על כל החלטה תקציבית ולהתמודד עם בירוקרטיה מיותרת – לא רק שמונע מהם לפתח את הפוטנציאל הכלכלי שלהם, אלא גם מעכב את הצמיחה המקומית של ישראל כולה. הגיע הזמן להעניק יותר סמכויות לרשויות המקומיות ולתמוך ברשויות שזקוקות לכך.

השינוי מתחיל בחשיבה כלכלית

הצורך הוא לא רק להשקיע משאבים, אלא גם בשינוי תפיסתי עמוק. כל רשות מקומית צריכה להבין שהפיתוח הכלכלי של עיר או יישוב חייב להיות בעדיפות הראשונה. שינוי זה צריך להתחיל בקרב גזברי הרשויות ותפיסתם את הפוטנציאל הכלכלי הקיים בכל פרויקט; עליהם לחשוב כמו יזמים: האם פרויקט הקמת בית ספר יכול להיות שלם אם נושא האנרגיה הסולארית על גג המבנה לא נבחן? האם השקעות בנכסים מוניציפליים לא יכולות לשאת פירות לטווח הארוך? אחת הדוגמאות המובהקות למנועי צמיחה כלכליים היא פיתוח אזורי תעשייה ופארקי הייטק מקומיים, שעשויים ליצור מקומות עבודה איכותיים עבור תושבי העיר, להגדיל את בסיס הארנונה של הרשות ולהפוך את העיר למוקד כלכלי בפני עצמו.

שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי

דוגמה נוספת לשינוי תפיסתי היא יצירת שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי במודלים של ,BOT שיאפשרו לממן פרויקטים עירוניים גדולים מבלי להיות תלויים במימון ממשלתי. מדובר בפרויקטים של תשתיות עירוניות, דיור ציבורי, אמצעי תחבורה ואף בתי ספר ומרכזי ספורט. מודל זה מאפשר לרשויות המקומיות לגייס השקעות מהשוק הפרטי ולהפוך את העיר ליזמית בכוחות עצמה.

השקעה בטכנולוגיה ובשירותים דיגיטליים

כל רשות מקומית צריכה להשקיע בחדשנות ובשירותים דיגיטליים שיגבירו את היעילות הניהולית והתפקודית של העיר. באמצעות פתרונות טכנולוגיים חכמים לניהול חירום, מערכות ניהול עירוניות מתקדמות ומערכות אבטחת מידע ו- ,Securityניתן להפוך את הרשויות המקומיות לגורמים דינמיים, שיכולים לספק שירותים יעילים ואיכותיים יותר לתושבים. ערים שישכילו להשתמש בנתונים ובמערכות דיגיטליות ימשיכו להיות המובילות בשוק – לא רק בתחום הכלכלה, אלא גם בתחום איכות החיים של תושביהן.

עצמאות כלכלית עכשיו

כל שינוי כזה מצריך אומץ ותמיכה מצד המדינה. המודל השלטוני הריכוזי לא יכול להמשיך לשלוט על כל פרט ופרט בניהול העיר. הרשויות המקומיות זקוקות לעצמאות כלכלית שתאפשר להן לגייס כספים, לממן פרויקטים, ולספק שירותים ציבוריים ברמה גבוהה - ללא תלות בהעברות תקציביות מממשלה, שלא תמיד מגיעות בזמן. הרעיון הוא לא להסתמך על סיוע חיצוני, אלא לפתח כלכלה עירונית עצמאית שבסופו של דבר תשפר את איכות החיים של התושבים ותביא לתנופה כלכלית ברמה הלאומית. השלטון המקומי הוא ישות שלטונית המהווה מכפיל כוח לשלטון המרכזי, עליו לקבל את הכלים הנדרשים להצמיח ולפתח את הערים והקהילות, ולהיות שותף מרכזי בהובלת מדינת ישראל קדימה ובניית ישראל חדשה. |