צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הוועדה לביטחון לאומי קיימה אתמול (ג`) דיון בנושא "העלייה התלולה במספר מקרי הרצח של אזרחים ותושבים ערבים וכישלון המשטרה בהתמודדות עם התופעה". שנת 2023 נגמרה עם מספר שיא של 244 נרצחים מקרב אזרחי ישראל הערבים. שנת 2024 הסתיימה עם מחיר דמים של 230 נרצחים. מאז תחילת שנת 2025, נרצחו 29 אזרחים ערבים בישראל.
האשמות כלפי הממשלה ודרישה לפעולה מיידיתמ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ סעדה, אמר בפתח הדיון כי בשנת 2024 היו 15% פיענוח בתיקי רצח, הווה אומר ש 85% מאותם אנשים שרצחו אין להם מה להפסיד והם מסתובבים חופשי. "צריך להילחם בפשיעה הפלילית כמו בלאומנית על ידי חילוט מנהלי מקצה לקצה. יש כלים להילחם: חקיקה ורוגלות. הבעיה שהיועמ"שית מונעת את השימוש ברוגלות מבחינה פוליטית. מבחינה חוקית אין בעיה להשתמש בהן".
ח"כ ואליד אל הואשלה, אמר בתגובה כי אפשר לקבל החלטות על ידי ראש הממשלה למיגור הפשיעה, וביקש לא לעשות שימוש פוליטי על חשבון הפשיעה בחברה הערבית.
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
"המשטרה אחראית לפיענוח, ולא חברי הכנסת"ח"כ גלעד קריב, ביקש לדון בהצלחות והכישלונות של משטרת ישראל ואם צריך גם במסגרת חסויה ולא לנקז זאת ליועמ"שית לממשלה. "הקיצוץ בתוכניות החומש במגזר הערבי וכשאין מינוי קבוע לשר לביטחון לאומי זה אומר משהו על סדרי העדיפויות של הממשלה". ח"כ עאידה תומא סלימאן הוסיף : "כאשר יש 36 מקרים מתוך 240 בשנה שעברה שפוענחו זה באחריות המשטרה ולא חברי הכנסת. אף אחד לא מונע הקמת תחנות משטרה בכל כפר ובכל עיר וגם כאשר הקימו זה לא הוריד, כך גם כאשר יש מעורבות של השב"כ בחקירה, כי הוא לא צריך אישור שלנו".
סאבר בוואכני, מועמד לרשות המועצה בפורדייס, סיפר על ששרד ניסיון התנקשות ונפצע קשה כתוצאה מהפשיעה המאורגנת. "יריביי הפוליטיים אמרו שתם העידן שלי. ירו בי 28 כדורים. אני מועמד לרשות המועצה ואנשים שילמו 90 אלף שקל במטרה לחסל אותי".
תנ"צ יוסי גולן , רח"ט החברה הערבית במשטרה, סיפר כי הוקם אגף חדש כהפקת לקחים ותפקידו להגביר את האמון בקרב החברה הערבית בדגש על הארגון. " אנו מייצרים קשר עם כל 86 הרשויות במגזר הערבי ובונים את הקשר עם ראשי הרשויות. הוקמו 12 תחנות ועשרות נקודות משטרה. חייבים ללכת לכיוון הקהילתי והתרבותי".
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
סנ"צ חיים טייב, חטיבת המודיעין, טען כי מדובר בכשל רב מערכתי והתייחס להברחות האמל"ח למדינה. "כלל סוכני המשטרה מופנים למאבק באמל"ח וזו פעילות מורכבת. יש להפוך את העבירה כאירוע טרור ולייצר הרתעה". הוא ציין, כי שנת 2022 זו נקודת השבר של משטרת ישראל - אנו מדברים על עלייה של למעלה מ- 50% גידול בפשיעה בחברה הערבית. כלי הרוגלות הוא מאד חשוב כי אנחנו עיוורים וחרשים וזה חלק מהאמצעים שאנו צריכים. המטרה לגרוס את ארגוני הפשיעה ויש תכניות סדורות. יש מבצע בלימה והמשטרה מכוונת למגזר הערבי ועובדת בסופי שבוע ללא הפסקה למרות חסר השוטרים כולל בתחום הכלכלי. "אנו צריכים את כל הגופים איתנו כי האירוע הוא לא רק משטרתי״.
ד"ר אחמד נסאר, ראש עיריית עראבה, סיפר כי בשנת 2024 נהרגו בעיר חמישה בחורים ומדובר בעלייה גדולה. "שלטון החוק איננו ואף אחד לא עוצר את העבריינות והפשיעה אין דין ואין דיין. הדבר הזה עבר לעירייה ויש לנו בעיה ידועה בפינוי האשפה שהפשיעה מנסה להשתלט עליה. אני מנסה לתת לאלה פתרון. הגשתי תלונות על איומים אבל כלום לא קרה. במבחן התוצאה אנחנו בכיוון לא טוב".
עו"ד ראויה חנדקלו, מנהלת מטה החירום למאבק בפשיעה בוועד הארצי, הסבירה כי לא מדובר רק בנרצחים אלא עומדים מאחורי המעשים הללו 1750 יתומים ועשרות נשים שכולות. " 87% מהחברה הערבית מכירים מישהו שנרצח או נפצע. יש החלפה של המנגנונים של שלטון החוק בחברה הערבית. אני חושבת שהאצבע המאשימה צריכה להיות לממשלה שאף אחד לא טורח לקום ולהגיד משהו על המצב".
לטענת עו"ד קרן דהרי בן נון, ממשרד המשפטים, צוות המטפל בנפגעי עבירה בחברה הערבית ציין כי בחברה הערבית יש קושי לשתף פעולה, להתלונן ולתת עדות, מאחר וחוק נפגעי עבירה לא חל לגביהם, כך שאין פענוח וההליכים מתמשכים. לסוגיית הרוגלות אמרה, כי השימוש בהן נפסק בשנת 2022 כאשר כבר משנת 2016 יש עלייה באירועי הרצח ובקורבנות ובמקביל ירידה באחוזי הפענוח. ״אנחנו תומכים בהסדרת השימוש בידי המשטרה כמו שהצענו פעמים רבות - בדרך המלך שהיא חקיקה", הוסיפה.
