|
|
|
|
|
ארגון המנתחים הפלסטיים: המראה "המוגזם" יצא מהאופנה
|
|
מנתחים פלסטיים ברחבי ארצות הברית מדווחים על עלייה בביקוש להקטנת חזה והמסת חומרי מילוי בפנים. גם בישראל, כך על פי ארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים, קיימת מגמה דומה
 צילום: ארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים בישראל ערוץ הטלוויזיה האמריקאי, פוקס ניוז דיווח אמש (מוצ"ש 8.2) על מגמה חדשה בתחום הפלסטיקה, של עליה בהקטנת איברים. הכתבת אנג`ליקה סטייביל עדכנה כי המטופלים מבקשים כיום יותר מבעבר הקטנה של אזורים שונים בגוף. מראה "הקרדשיאן", שבעבר היה פופולרי, מפנה את מקומו למראה טבעי יותר. מנתחים פלסטיים ברחבי ארצות הברית מדווחים על עלייה בביקוש להקטנת חזה והמסת חומרי מילוי בפנים וגם בישראל, כך על פי ארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים, קיימת מגמה דומה. בכתבה מתואר כי מטופלים מחפשים תוצאות טבעיות ועדינות יותר, כולל חזה קטן יותר, שאיבת שומן לעיצוב הישבן ושפתיים מלאות באופן טבעי. המראה "המוגזם" יצא מהאופנה וישנה גם עלייה בביקוש לניתוחי מתיחת פנים בקרב מטופלים צעירים, המעוניינים בקווי מתאר טבעיים והסרת עודפי עור. אחת המגמות הבולטות היא המסת חומרי מילוי, במיוחד כאלה שהוזרקו בצורה לא נכונה או בכמות מוגזמת. מטופלים רבים מבקשים כיום השתלת שומן וניתוחי הרמת שפתיים כדי להשיג מראה טבעי יותר. בנוסף, יש עלייה בביקוש להרמת חזה, עם או בלי שתלים קטנים. גם השימוש בתרופות להרזיה השפיע רבות על מגמות הניתוחים הפלסטיים שכן ירידה משמעותית במשקל גורמת לשינויים בנפח הפנים ולרפיון בעור, מה שמגביר את הביקוש לניתוחי מתיחת פנים או צוואר גם בקרב נשים וגברים צעירים. תרופות אלו גם משפיעות על תאי השומן, ולכן יש צורך לעצב מחדש את הגוף ולעיתים אף להוסיף נפח במקומות מסוימים. ד"ר מאיר כהן, יו"ר ארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים בישראל הסביר כי: "גם בישראל אנחנו רואים מגמה דומה, אם בעבר הייתה בכל שנה עליה בביקוש לניתוחי הגדלות ותוספות, היום אנחנו שומעים הרבה יותר את הביטוי דוקטור תקטין לי. מדובר על הפחתה של עור רפוי בפנים, שאיבה של עודפי שומן בצידי הגוף, הקטנת חזה לנשים וגם לגברים, הרמת עפעפיים ואפילו קיצור שפה עליונה. המטרה היא להשיג מראה רענן וטבעי מבלי ליצור מראה מלאכותי. כל זה תוך שמירה על הפרופורציות של הגוף והפנים ולהעניק תוצאה טבעית שמשתלבת באופן הרמוני עם המראה הכללי. הניתוחים מתבצעים בקרב צעירים ומבוגרים, בהרדמה מלאה או מקומית בהתאם לסוג הניתוח. " בכנס מקצועי שיערך בתל אביב בסוף חודש מאי הקרוב, יקיים בין היתר פנל מומחים בנושא השפעת תרופות ההרזיה על הביקוש לניתוחים ברפיון העור. יוצגו מקרים של אנשים שנותחו באמצעות הרדמה מלאה ומקומית. הכנס נקרא קונגרס תל אביב 2025 ויתקיים ביוזמת ארגון המנתחים הפלסטיים אסתטיים בישראל בית ציוני אמריקה ZOA TLV.
חדשות נוספות
במסגרת סמינר בינלאומי לחינוך יהודי שנערך השנה בחיפה, נערכה קבלת פנים חגיגית למנהיגות ארגוני נשים יהודיות מרחבי העולם. הסמינר נועד לחזק מנהיגות נשית ברחבי העולם ולעודד שיתופי פעולה בין קהילות תוך חיזוק הקשר עם מדינת ישראל
ראה מידע נוסף..
ההגרלה העשרית של התוכנית יוצאת היום לדרך, וכוללת 7,479 דירות ב־21 יישובים ברחבי הארץ, בהם ירושלים, באר יעקב, קריית עקרון, נתניה ורעננה. להגרלה נרשמו מספר שיא של 132,361 משקי בית. ההגרלה מתבצעת במערכת ממוחשבת, בפיקוח רואה חשבון, ותוצאות הזכייה יימסרו לזוכים לאחר סיום הבקרה
ראה מידע נוסף..
ועדת השרים לחקיקה אישרה את תזכיר החוק לשיקום נזקי המלחמה באמצעות התחדשות עירונית. החוק, שגובש על ידי צוות בין־משרדי בראשות משרדי האוצר, המשפטים והבינוי והשיכון, מציע מנגנון מואץ לשיקום מתחמים שנפגעו במהלך מבצע “עם כלביא”, תוך קיצור דרמטי של לוחות הזמנים בתכנון ורישוי, חיזוק מעמדן של הרשויות המקומיות ומתן הגנות חסרות תקדים לבעלי הדירות, כולל מסלול Buy Out שיאפשר רכישת דירה חלופית באופן מיידי
ראה מידע נוסף..
משבר כוח האדם בגני הילדים של תל אביב-יפו מגיע לנקודת רתיחה: מאז תחילת נובמבר נסגרו 88 גנים, מתוכם 40 גני חינוך מיוחד. מנכ”ל העירייה, מנחם לייבה, שיגר מכתב דחוף למנכ”ל משרד החינוך, ובו התרעה חריפה מפני קריסה של מערכת הגנים בעיר. לייבה קרא להתערבות מהירה ולקבלת פתרונות מהמדינה, לאחר שמספר הגנים הבלתי מאוישים הגיע לשיא מדאיג
ראה מידע נוסף..
הממשלה אישרה היום את הצעת שר הבינוי והשיכון, חיים כץ, לתקן את החלטות הממשלה משנת 2018 בנוגע להקמת היישוב הקהילתי "דניאל" והכפר השיקומי-שילובי "שיבולת", כך שיוכרו כיישובים זכאים לסבסוד פיתוח בהתאם להחלטות הממשלה בתחום אזורי העדיפות הלאומית
ראה מידע נוסף..
טל ונגר, סמנכ"ל חטיבת תכנון וסביבה, חברת AVIV
כמויות עפר אדירות הנוצרות מפרוייקטי תשתיות, בנייה למגורים, תעשייה ותעסוקה מושלכות כיום ללא פיקוח ומייצרות הפסדים כספיים, אובדן קרקעות מניבות, ונזקים סביבתיים. היקף העודפים עד שנת 2050 צפוי להגיע ל-88 מיליון קו״ב. בהיעדר רגולציה ההפסד למשק נאמד בכ-4.2 מיליארד שקל. בהסדרה נכונה, עודפי העפר יכולים להפוך ממשאב מבוזבז לנכס מניב
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|