צילום: שאטרסטוק
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשות ח"כ אלי דלל, קיימה אתמול (יום ג׳) דיון שעסק במדיניות להגבלת גיל השימוש ברשתות חברתיות ובפלטפורמות דיגיטליות אחרות, לנוכח הנתונים המדאיגים על היקף השימוש במסכים בקרב ילדים ובני נוער. הדיון התקיים לרגל החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת.
מנתונים שנאספו על ידי מרכז המחקר והמידע, על פי מסמך של ה-OECD ממרץ ,2024 עדיין מרבית השיטות לזיהוי והערכת גיל שבהן נעשה שימוש בפלטפורמות הדיגיטליות קלות לעקיפה ולא יעילות, כך שהן מותירות תכנים לא מותאמים חשופים בפני הקטינים ומקלות על ניצולם – לרבות לצרכים מסחריים. הדבר רלוונטי במיוחד במקרים שבהם הפלטפורמה מיועדת לבגירים או לקטינים מגיל מסוים, אבל קטינים בגילים צעירים יותר נמצאים בהן באופן תדיר, או בפלטפורמות שבהן יש לקטינים גישה מוגבלת למאפיינים של הפלטפורמה
למרות שפלטפורמות דיגיטליות רבות מציינות בתנאי השימוש שלהן שהן מיועדות לבני 13 ומעלה, בפועל גם ילדים צעירים יותר משתמשים בהן באופן נרחב. כך, על פי סקר שנערך בארצות הברית בשנת ,2023 כמעט 40% מקרב בני 12−8 משתמשים ברשתות החברתיות; באנגליה 63% מבני 11−8 ובקנדה 86% צעירים בני 13 ומטה דיווחו על שימוש ברשתות החברתיות.
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בסקר שנערך בישראל בשנת 2024 נמצא ששיעור השימוש ברשתות החברתיות טיקטוק ואינסטגרם בקרב ילדים בגילאי 12−8 הוא 74% ו42% בהתאמה
על פי דוח בזק שפורסם בתחילת 2024, הגיל הממוצע בישראל לקבלת סמארטפון ראשון צנח בעשור האחרון מגיל 11 לפחות מגיל שבע. בנוסף, בני 13–18 מבלים מול מסכים בממוצע כ-12.1 שעות ביום.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי דלל, ציין כי הדיון עוסק בשאלת הגבלת גיל השימוש ברשתות החברתיות, נושא המהווה חלק בלתי נפרד מהמציאות הדיגיטלית היומיומית שלנו. רשתות אלו משפיעות על תחומים רבים, כולל קשרים חברתיים, למידה והשפעה פסיכולוגית, אך גם מציבות בפני ילדים סיכונים משמעותיים, כמו חשיפה לתכנים פוגעניים, בריונות ברשת, פגיעה בפרטיות ולחץ חברתי.
דניאל גרינברג, נער בן 15 עם תסמונת טורט ומשפיען רשת, סיפר כי במהלך מגפת הקורונה התחיל לאפות כתחביב ולאחר מכן זה הפך לתשוקה אמיתית, כשבמהלך השנה עלו סרטונים ברשתות החברתיות שתיעדו את תהליך האפייה שלו. עוד הוסיף כי ההתחלה הייתה קשה וכי התסמונת השפיעה על תהליך הצילום והוא פחד מהתגובות השליליות, אך ככל שהזמן עבר הוא התגבר על הפחד והתגובות החיוביות נתנו לו ביטחון. הוא הוסיף כי בדיון הזה עוסקים בהגבלת גיל השימוש ברשתות החברתיות, אך ציין את עצמו כדוגמה לשימוש חיובי בהן.
ג`ורדנה קטלר, נציגת מטא ישראל, אמרה כי כחברה אמריקאית הפועלת בישראל, מטא מתמקדת בהבנת הצרכים המקומיים של ילדים ונוער. השנה חברת מטא השקיעה בהשקת פיצ`רים חדשים, שמשמעותם היא פתיחת חשבונות חדשים באינסטגרם עבור ילדים בגיל 13-16, המאפשרים להורים שליטה מלאה על החשבונות של ילדיהם. בנוסף, ציינה כי אותם חשבונות כוללים הגבלות זמן, כמו מצב שינה שיכול לסגור את האינסטגרם בין 10 בלילה ל-7 בבוקר, וכל השינויים דורשים את אישור ההורים. "מטרתנו היא להקנות להורים את הכוח לשלוט ולהגביר את החינוך לשימוש אחראי בטכנולוגיה" הדגישה.
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
נועה אלפנט לפלר, דירקטורית בגוגל ישראל, אמרה כי כמו כל אמא, יש צורך בהבנת האתגר שבשימוש בטכנולוגיה. "כל אמא רוצה לדעת שבנותיה יהיו בטוחות, במיוחד כשהן יצאו לבד. טלפון היה הכלי שניתן לשלוט בו ולעקוב אחרי בטיחותן של ילדנו, אך לצד זאת, יש גם דרך אחראית להשתמש בטכנולוגיה. אנחנו בעידן שבו יש חשיבות גדולה לשימוש נכון בכלים הדיגיטליים, ובמיוחד לשימוש אחראי ברשתות החברתיות."
לדברי לפלר, גוגל שותפים בתוכניות לקידום השימוש האחראי בשיתוף פעולה עם משרד החינוך שהשיק תכנית לשימוש בבינה מלאכותית. כלים כמו יוטיוב שמותאם לילדים, מאפשרים להורים בקרה על השימוש ומספקים הגנה על הקטינים.
פיתוח כלים על ידי חברות כמו גוגל מסייעים בהגבלת הזמן המסך, זיהוי גיל ומניעת חשיפה לתכנים פוגעניים. פלטפורמות כמו "ג`ימיני" – צ`אט של גוגל המוגבל לילדים מתחת גיל 18, או "פמילי לינק", שמאפשר להורים לנהל חשבונות דיגיטליים לכל המשפחה, תוך שליטה על השימוש של הילדים - מאפשרים שימוש אחראי ובטוח, תוך שמירה על פרטיות המשתמשים.
נאוה כהן אבגידור, המטה לביטחון לאומי, אמרה כי השימוש ברשתות החברתיות בקרב קטינים הוא נושא קריטי שמחייב התמודדות מערכתית רחבה. "דוחות מוקד 105 שהפצנו לאחרונה מראים נתון מדאיג: 71% מהפוגעים בקטינים ברשת הם קטינים בעצמם. עוד הוסיפה כי ישנה חלוקה מגדרית עקבית – שני שלישים מהנפגעים הן ילדות ונערות, ושליש הם ילדים ונערים. בשנת 2024 הנתונים הראו כי 62% מהנפגעים היו ילדות ונערות, כאשר טווח הגילים הנפגעים הוא 12–15 בקרב נערות ו-12–17 בקרב נערים.
עוד ציינה כי כדי להתמודד עם הסכנות הללו, משרד הרווחה, משרד הבריאות וגורמים נוספים פעלו לקידום `הסכם לשימוש ראשון בטלפון חכם` – מסמך עליו חותמים ההורים והילדים יחד, המסדיר כללים ברורים להתנהלות עם המכשיר, ממש כפי שנהוג בתהליך קבלת רישיון נהיגה, שכולל למידה וליווי. "חשוב מאוד להגביר את המודעות וההסברה כבר בגיל הרך, גם להורים וגם לילדים, כדי לוודא שהמכשיר הזה לא ניתן ללא הכנה וללא שיח מקדים. אנחנו חייבים לפעול בצעדים משמעותיים – מניעה, חינוך, הסברה ורגולציה, בשיתוף פעולה הדוק עם הרשתות החברתיות. בראש ובראשונה, עלינו להבטיח שאכיפת מגבלת הגיל של 13 תיושם בפועל, כדי שילדים צעירים לא ייחשפו לתכנים ולסיכונים שאינם מתאימים להם. להורים יש כאן תפקיד קריטי – לעיתים דווקא הם אלו שמתלוננים כשחשבונות ילדיהם נסגרים, במקום להבין את החשיבות שבהגבלת הגישה."
יובל דגני , נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית , ציינה כי הרשתות החברתיות משפיעות באופן משמעותי על בני הנוער, במיוחד בתקופת ההתבגרות. בנוסף, הדגישה את החשיבות של התייחסות לגילאים הצעירים יותר, וכי יש לפתח פתרונות חינוכיים שיתאימו לעידן הדיגיטלי. עוד ציינה כי בני נוער נחשפים לתכנים קשים, כמו פורנוגרפיה ואלימות, אך גם לתכנים קשים הקשורים למלחמה, ומחייבת התייחסות רצינית לכך.
דגני סיפרה על מקרים של חניכים בצופים שנחשפו לתכנים קשים בטלגרם, והדגישה את הצורך בניהול מודע ומחושב של החשיפה של ילדים ובני נוער לתכנים כאלה. בנוגע לפתרונות טכנולוגיים, אמרה כי חשוב לפתח מנגנונים חוסמים ומסננים, אך גם להמשיך להשקיע בהסברה ובחינוך, במיוחד בבתי הספר.
