מינהל הפיתוח במשרד החינוך מקדם בשיתוף עם השלטון המקומי תכנון ובינוי חדשני של מוסדות חינוך בהתאם לתפיסות לימוד עדכניות. את חדרי הלימוד הישנים מחליפים מרחבים וורסטיליים בצורות שונות ומשתנות המייצגות את הריבוי והגיוון של שיטות הלימוד בבתי הספר ובגני הילדים. מרחבי הלמידה החדשים משלבים פרטי ריהוט וציוד מותאמים לרוח התפיסה החדשה ונותנים מענה לפדגוגיות חדשניות וצרכים עדכניים. כמו כן, מוסדות חינוך חדשניים מקדמים בינוי בבנייה ירוקה, כמגמה כללית ההולכת ומתחזקת במינהל הפיתוח.
נפגשנו לשיחה עם תמיר בן משה, סמנכ״ל פיתוח במשרד החינוך על מגמות חדשות, תקציבי פיתוח ועוד.
תמיר בן משה, סמנכ”ל פיתוח במשרד החינוך
מהי ההתפלגות של מוסדות החינוך בהתייחס לפיתוח מרחבי חדשנות?״כיום יש כ 150 בתי ספר במסלול בתי ספר חדשניים, קרוב ל 80 מהם בנויים והיתר בתי ספר שנמצאים בתהליכים שונים. בנוסף, אנחנו נותנים תוספות בנייה המשתנות בהתאם לפרוגרמה: בפרוגרמה קיימת – 30% תוספת למרחבי למידה חדשניים בבתי ספר יסודיים; בגנים ובבתי ספר על יסודיים יש תוספת של 20% מעבר לפרוגרמה הקיימת - על מרחבי למידה חדשניים. התקציב כולל בתוכו אלמנטים שונים כמו בנייה ירוקה ושימוש בטכנולוגיות חסכניות אנרגיה״.
מה מתוכנן לשנת 2025?״ב-2025 נוציא קול קורא בהתאם לתוכנית -21 M הכוללת תקצוב לרשויות עבור בניית מרחבים חדשניים בבתי ספר קיימים. מענק בגובה 100 אלף שקל יינתן לבית הספר עבור תוכנית ליצירת מרחב למידה ייחודי ולהצטיידות, בהתאם.
בשנים קודמות הפעלנו את אותו מנגנון בהצלחה רבה ועד כה תוקצבו כ-1,200 מרחבי למידה ייחודיים. כמו כן, מידי שנה אנחנו מוציאים קול קורא לשיפור חזות של חצרות לימודיות –בתקציב הנע בין 300 ל-450 אלף שקל לבית ספר. יצירת חצר לימודית היא סוג של מרחב למידה נוסף חוץ כיתתי. כל בית ספר מציג תוכנית ייעודית לו, למשל בית ספר למוסיקה או בית ספר ברוח אקולוגית – כל אחד מתכנן ומעצב את המרחב בהתאם לתפיסה הפדגוגית שלו״. התכנית מקדמת ערכים של הידוק הקשר בין אדם לסביבתו והעמק הקשר בין גוף-נפש וסביבה.
כמה בתי ספר מתוקצבים מידי שנה?״אנחנו מתקצבים בין 30 ל- 35 בתי ספר מידי שנה, כאשר הבינוי החדש נעשה במסגרת הרחבות חללים בתוך בית הספר ובחצרות לימודיות – אנחנו מנסים לגעת בכל מרחב בית ספרי, ובכך לתת ביטוי לחדשנות במוסדות החינוך״.
פונקציות כמו חדרי מורים, פינות ישיבה ייעודיות – האם מתוקצבות?״הוצאנו בעבר קולות קוראים לשיפוץ חדרי מורים, כך שייראו יפים ומזמינים. אנחנו רואים בחדר המורים סביבת עבודה שמעניקה למורות תחושה נוחה ונעימה. בתוך כך, אנחנו משלבים פינות ישיבה, פינות קפה, עמדות מחשבים, פינות שהייה ללמידה פרטנית - מורה מול תלמיד או תלמידה וכמובן ריהוט ייעודי. אנחנו מנצלים כל פרוזדור וכל פינה בבית הספר, ורואים חשיבות גבוה בתכנון סביבת העבודה של המורים. בנושא זה, יש לציין שאנחנו זוכים להערכה רבה מצד המורים״.
ומה לגבי בתי ספר לחינוך מיוחד?״ככלל, משרד החינוך קבע שאנחנו מתקצבים לבינוי בתי ספר לחינוך מיוחד בקדימות עליונה. גנים ובתי ספר מקבלים תעדוף בתקצוב. אנחנו ערים לגידול בילדי החינוך המיוחד ולכן דואגים לתת לכך קדימות״.
מה קורה עם מעונות יום?״זו שנה שלישית שמשרד החינוך מתקצב את הרשויות לבינוי מעונות יום. מינהל הפיתוח בנה פרוגרמה חדשה למעונות יום, שתתן ביטוי לצרכים המשתנים, בשיתוף פעולה עם כל הגופים הפדגוגיים. אנחנו מקציבים 400 מיליון שקל בשנה לבינוי מעונות יום בכל המגזרים״.
כולל מגזרים לא יהודיים?״משרד החינוך ומינהל הפיתוח שמים דגש, בהתאם להחלטות ממשלה, על בינוי במגזרים הלא יהודיים – ערבים, בדואים, דרוזים. אנחנו נותנים ביטוי לצרכים השונים בכל מגזר וכרגע מטפלים בבינוי כיתות ומרחבי למידה במגזר הבדואי – בהתאם לאזורים שנקבעו על ידי המדינה. 24% מהתקציב הכולל לבינוי הולך למגזר הלא היהודי, ובסך הכל עומד על כ-800 מיליון שקל בשנה״.
האם בעקבות המלחמה חל שינוי במפתחות הבטיחות של מבני חינוך?״משרד החינוך מתקצב בינוי מוסדות חינוך גנים ובתי ספר על בסיס פרוגרמות שמגדירות את שטחי המרחב המוגן בהתאם למספר הכיתות ולגודל בית הספר. כל פרוגרמה נבנתה בהתאם לתקנות פיקוד העורף ואת זה אנחנו מתקצבים לבינוי חדש או לתוספת של כיתות במבנה קיים. המרכיב של מרחבים מוגנים הוא מרכיב שקיים בפרוגרמה מזה שנים רבות – ואין שינוי במפתחות למרחב מוגן. המקומות היחידים בהם יש תוספת מיגון למבני חינוך הם יישובי העוטף בדרום 7-0 ק״מ כאשר כל בית הספר נבנה כמרחב מוגן אחד״.
ומה עם הצפון?״אין כרגע הוראת שעה. המדינה מטפלת בהשלמת מרחבים מוגנים לבתי ספר וגנים שבהם יש מחסור. משרד החינוך לא מתקצב תוספת מיגון לבית ספר קיים. מנהלת אופק צפוני בונה ומוסיפה מרחבים בהתאם לתוכנית רב שנתית מתוקצבת בתיאום עם הרשויות״.
