
צילום: שאטרסטוק
ועדת הבריאות של הכנסת דנה אתמול (יום ב׳) בקידום ופיתוח בינה מלאכותית במערכת הבריאות.
לירון זוהר, סגנית ראש חטיבת הטכנולוגיות במשרד הבריאות, סקרה את השימושים הרבים כבר היום בבינה מלאכותית, המשפרים אבחון, חוסכים זמן וסייעים בתחומים שונים. עם זאת, היא הדגישה אתגרים ייחודיים לישראל, כגון נגישות לתיקים הרפואיים, איכות המידע והצורך בפיתוח מותאם לשפה העברית. לדבריה, נדרשת החלטת ממשלה על תכנית לאומית לקידום בינה מלאכותית במערכת הבריאות, האצת רגולציה מותאמת ותקצוב להשקעה בסביבות פיתוח ויכולות תומכות.
צבי גולצמן, סגן ראש התכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, סיפר על התכנית הלאומית המתמקדת בתשתיות ומתוקצבת בכמיליארד שקל על שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה השונים וגורמים בינלאומיים, ופעילות של כ-1,500 חברות ישראליות העוסקות בתחום.
פרופ` רן בליצר, ראש מערך החדשנות ב`כללית`, הדגיש את היתרון העולמי של ישראל בתחום, אך ציין כי המובילות נשחקה עקב חוסר השקעה בתשתיות לאיסוף ואינטגרציה של מידע רפואי. לדבריו, נדרשת השקעה ממשלתית לאפשר למערכת הבריאות להשקיע בפיתוח כלים חדשניים. ״ללא התקדמות זאת מערכת הרפואה הציבורית תקרוס״, הדגיש. לדבריו, כלי AI הנמצא כיום בשימוש של רופאי ה`כללית`, מציג את המטופלים הזקוקים לבדיקה היום – לאור מחלות שיתפתחו אצלם בעתיד.״ יש לנו פלטפורמה מבוססת AI שיש לכל רופא בכללית, כדי לעשות רפואה מוכוונת AI – שמשלבת הרבה מצבים בראייה הוליסטית וזה דוגמא למובילות. אין לאף אחד שאני מכיר בעולם כלים כאלה בפריסה כזאת כפי שקיימים היום בכללית״.
לדבריו, המובילות של מדינת ישראל בעולמות הדאטה נשחקה משום שלא השקיעו בקידום תשתיות בבתי החולים ובקהילה שמאפשרים לאגם נתונים ומידע. כך למשל, היום בדיקות בעולמות הקרדיולוגיה בישראל לא נשמרות בעוד שברחבי העולם הן נשמרות - זה כשל שוק. אין יכולת לארגון בריאות להשקיע בתשתיות במסגרת השוטף - צריך להקים תוכנית סדורה בנושא. בנוסף, יש חשיבות עצומה לייצר שיתופי פעולה בין ארגוני הבריאות, התעשייה והאקדמיה. ״בעבר היית תוכנית ״הפיילוטים״ שהיתה מוצלחת ביותר. היא אינה קיימת וממומנת יותר. צריך להקים אותה מחדש. יש להסתכל על ארגוני הבריאות ולסייע להם לקיים תהליך פנימי של עידוד חדשנות במערכת ולאפשר משאבי פיתוח פנימיים״. על אף החסכנות היתרה במערכת הבריאות, ביחס לכל מערכת אחרת בעולם, הגענו למצב שאנחנו פועלים בקצה היכולת שלנו. ״צריך למצוא את הדרך להשקיע משאבים בפיתוח כלים חדשים. יש לנו פער בעולם ההצטיידות – חסר תקציב ותשתיות. וזה מעכב את כל התעשייה ומשאיר אותה מאחור. כל אלה מחייבים הסתכלות כחלק מתוכנית לאומית לבריאות. אני לא יכול להצביע על דבר אחד משמעותי שנתנה התוכנית הקיימת היום לארגון הבריאות הגדול בישראל״, הדגיש.
לדברי הדס ביטרן, מנכ"לית שירותי AI בחטיבת הבריאות במיקרוסופט, מיליונים משתמשים בעולם במוצריהם, ונעשים שיתופי-פעולה עם עשרות אלפי ארגוני ומוסדות בריאות בעולם, אך עדיין נדרשים תבחיני איכות, דיוק ושקיפות ברורים לדיווח על ביצוע, כאשר באיחוד האירופי כבר קיימים חלק מאלו. נדרשת תוכנית לאומית כי השינויים הם ברמת תשתיות לאומיות.
נציגי חטיבת הענן של אמזון ספקית הענן המובילה בעולם, דיברו אף הם על חוסר ההשקעות בתחום: ״תהליכים שמתחילים במודרניזציה ומעבר לענן של ארגוני בריאות ליישומי בינה מלאכותית דורשים תקציבים – יש כאן ערך כלכלי הצפוי מהטמעת יישומי AI במערכת הבריאות״.
ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ רון כ"ץ הדגיש את מחויבותו להבטיח שמערכת הבריאות הישראלית תהיה לא רק מתקדמת אלא גם מותאמת לצרכים המשתנים של הציבור, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות רפואית.
לדבריו, יש צורך לייצר בהקדם תכנית לאומית ייעודית לשימוש ב AI במערכת הבריאות ולתקצב אותה בהתאם. על התכנית לכלול, בין היתר, הקמת האב AI בבריאות שישמש פלטפורמה נגישה ויעילה לקידום יוזמות בתחום ה AI בבריאות, לייצר תקינת איכות באחסון מידע ובתשתיות, בקרב כל גופי הבריאות, ולתמוך בגופים אלה לטובת ביצוע קפיצת המדרגה הנדרשת, להכנסת טכנולוגיות AI למערכות הבריאות, לייצר מערכת רגולטורית מאפשרת עבור הכנסת הטכנולוגיות אשר מתחדשות באופן תדיר והסרת בירוקרטיה בתחום הרכש, ולהכשיר כוח-אדם מיומן ואוריינות בתחום ה AI לצוותים בעולמות הבריאות.