מחיר סל מזון בריא למשפחה ממוצעת -כ-5000 שקל בחודש

צילום: שאטרסטוק

ע"פ דוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 21`, כ-59% מהאוכלוסייה הבוגרת (גילאי 64-20) במדינת ישראל סובלים מעודף-משקל והשמנת-יתר. שיעורי השמנת-היתר גבוה יותר בקרב אוכלוסיות מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך. בנשים - 41% לעומת 15% במעמד גבוה יותר. בגברים - 29.3% לעומת 15.6%. בנים בגילאי 14-15 ממעמד סוציו אקונומי נמוך בהשמנה כמעט פי 2 מילדים בני גילם ממעמד גבוה (15.9% לעומת 8.5%). בנוסף, נרשם שיעור גבוה יותר של סוכרת ככל שהמצב החברתי-כלכלי נמוך יותר. היא ציינה כי סל מזון בריא למשפחה ממוצעת (2.4 ילדים) עולה כ-5000 שקל בחודש, כאשר משפחה מהחמישון התחתון מוציאה כ-3000 שקל על מזון - וכדי לרכוש מזון בריא היא צריכה להוסיף עוד 2700 שקל.

ד"ר מורן בלייכפלד-מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, הזהירה כי בישראל שיעורי השמנה ותחלואה גבוהים יותר בקרב אוכלוסיות ממעמד נמוך. היא קראה לעודד צריכת לחם בריא, לפקח על מחירו ולהוזילו.
ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ טטיאנה מזרסקי קראה למשרד הרווחה להקים צוות פעולה עם משרדי הבריאות, החינוך, הכלכלה, החקלאות והאוצר, שיפעל להרחבת תמרוץ עמותות לשלב מזון בריא בסלי המזון הניתנים למשפחות, באמצעות מבחני התמיכה, לקבוע פיקוח על מחירי מזון בריא בהתאם לרשימת המוצרים המומלצים על ידי משרד הבריאות, ולהנחות את טיפות החלב לאתר משפחות שנמצאות באי בטחון תזונתי ולהעביר הצרכים שאותרו למשרד הרווחה.

עו"ד בקי כהן-קשת, מהפורום למאבק בעוני, דרשה "להבטיח נגישות לסל של מצרכי יסוד בריאים לציבור בישראל, ע"י יצירת סל מוצרים בסיסים ומזינים במחיר בר השגה, שמחירו יירד לעומת מחירו היום, ויישאר יציב". היא קראה לפטור ממע"מ על מוצרי הסל, ופיקוח מחירים למשך חצי שנה על אותם מוצרים.

נציגי ארגונים שונים, ביניהם הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, קראו לביטול המע"מ על מזונות אסטרטגיים כקטניות גולמיות, דגנים מלאים גולמיים, טחינה-גולמית מלאה ושמן-זית כתית בכבישה קרה. אלי כהן, מנכ"ל `פתחון-לב`, אמר: "בעוד שאלו שהפרוטה מצויה בכיסם יכולים ליהנות ממזון בריא, עבור משפחות רבות במעגל העוני הביטחון התזונתי הוא לא פעם בגדר מותרות. אי-נגישות למזון בריא, חסמים כלכליים ופערי מדידה את התופעה בישראל, הם רק שלושה גורמים לתת-תזונה, שבעתיד עלולה להוביל למחלות, ונטל נוסף על מערכות הבריאות והרפואה שנים קדימה". הוא קרא "לפתח פתרונות ממוקדים לשיפור מצב הביטחון התזונתי בישראל, כאשר ועדת הבריאות צריכה לקדם קביעת הרכב סל מזון בריא חובה, בתוכניות ההזנה הממשלתיות, ולעדכן רשימת מוצרי מזון בריא במסגרת מוצרי המזון בפיקוח מחירים או בהפחתה ממע"מ. בנוסף, קרא כהן לקביעת גורם מתכלל ותכנית-עבודה להבטחת ביטחון תזונתי במצבי חירום, ולגבש מדד אחיד למדידת היקף אי-הביטחון התזונתי בישראל, ולהסדיר שתקנות התמיכה בחלוקת סלי מזון, יתמכו אסטרטגית בסל מזון בריא.

עו"ד רונית דינמז-יחזקאל, סמנכ"לית לקט-ישראל, קראה לחייב חלוקת פירות וירקות בסלי המזון, על מנת להגביר ולעודד את צריכתם, להגביר את איזונו הבריאותי של הסל ובכך להשפיע על מצבם התזונתי-בריאותי של האוכלוסיות המוחלשות. היא הזהירה כי לצריכה מרובה של מזונות אולטרה מתועשים, עתירי קלוריות ורכיבים מזיקים ודלה ברכיבים תזונתיים חיוניים, השלכות מרחיקות לכת על בריאות האוכלוסייה, תחלואה ותמותה. כך למשל, בעוד ששיעור הסוכרת בקרב כלל האוכלוסייה הוא כ-9% שיעורה באוכלוסייה במצב סוציואקונומי נמוך הינו 25%. על פי דוח אובדן והצלת מזון לשנת 2022 העלות העודפת למשק מחוסר בטחון תזונתי מוערכת בכ-5.2 מיליארד שקל - כשההוצאות הכלכליות הנובעות מהשמנה בלבד, מוערכות כיום על ידי משרד הבריאות בכ-20 מיליארד שקל בשנה.