הצעת החוק למניעת פגיעת גוף שידורים בביטחון המדינה כוללת חסימת תכנים בשידורי לוויין ואינטרנט
08/01/2025
הוועדה לביטחון לאומי המשיכה היום (ד`) לדון בהכנת הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה של ח"כ אריאל קלנר לקריאה ראשונה. הצעת החוק מבקשת בין היתר, לקבוע בחקיקה קבועה את הסמכויות שנכללו בהוראת השעה ולקבוע כי תכנים מסיתים של גוף שידורים זר יחסמו בשידורי לוויין ואינטרנט. ח"כ שלי טל מירון, ציינה כי המעבר מהוראת שעה להוראת קבע יכול להוות תקדים שיסכן כלי תקשורת אחרים. פיני שומר, מנכ"ל מועצת העיתונות, הזהיר כי מפני פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות ופגיעה בדמוקרטיה
צילום: דני שם טוב דוברות הכנסת
יוזם ההצעה, ח"כ אריאל קלנר הסביר, כי אין שום דבר בהצעת החוק שיפגע בחופש הביטוי של מישהו מאזרחי ישראל: "מה הקשר בין חופש ביטוי לערוץ תקשורת ממדינה זרה שיושב כאן מעליל ומסית נגד מדינת ישראל . על החוק להיות קבוע תוך סגירת הערוצים הנוספים בהם מקבלים את התכנים המסיתים". ח"כ שלמה קרעי, שר התקשורת: ״לא מדובר על פיקוח וניטור רשתות אינטרנט אלא על חסימת השידור החי של הערוץ שמסית. החוק הוא לא לניתור האינטרנט אלא מניעה של פגיעה בביטחון המדינה וצמצום הפערים הקיימים".
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל המשיך ואמר כי האויב יודע לנצל אמצעים שונים כדי להעביר מידע למשימה והוא משתמש באמצעי תקשורת לעשות זאת. "מכנים זאת `אל ג`זירה` אבל זה אחד הדרכים. אפילו בית המשפט ציין, שהוא רואה קשר בין ארגוני הטרור לגופי תקשורת שונים והפעלתם כאמצעי. ההצעה מעמידה את הצורך להתמודד עם אמצעים נוספים בנוסף לנטרול שידורי הטלוויזיה מול חופש העיתונות ובאיזון הזה אנו דנים".
ח"כ גלעד קריב, טען כי ההצעה עברה כהוראת שעה ולא עבר מספיק זמן לבחון אותה. "זה מה שיש לוועדה לדון כאשר יש נרצחים בתאונות דרכים והפשיעה משתוללת? הזמן של הפיקוח הפרלמנטרי יקר. הוועדה נותנת עדיפות להצעת חוק פרטית שתכלה את זמנה".
ח"כ שלי טל מירון, ציינה כי אף אחד מאיתנו לא חושב שאל ג`זירה שהם חובבי ציון והם האויבים שלנו. "הדאגה שלי בהצעה היא הגנה על חופש הביטוי והתקשורת במדינת ישראל. המעבר מהוראת שעה להוראת קבע יכול להוות תקדים שיסכן כלי תקשורת אחרים".
פרופ` קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, הסבירה, כי ניתן לעקוף חסימה של אתר שלם וכי חלק מהתכנים הם לגיטימיים. "יש בעייתיות בדרישה מספקיות ומרשתות להוריד ולחסום אתר שלם, לכן לא ברור אם החקיקה תהיה אפקטיבית". היא הוסיפה, כי למדינות אין ממש כוח מול הפלטפורמות ויש להיזהר בהפעלה של בקשות שכאלה כי בסוף ניפגע בבקשות במקרים שהם הכרחיים יותר".
פיני שומר, מנכ"ל מועצת העיתונות, הזהיר כי מדובר בחקיקה נוספת שמובילה להגבלה ובפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות ופגיעה בדמוקרטיה. "יש שיקולים בינלאומיים וכלכליים שעלינו לקחת בחשבון וזה מקרב אותנו למדרון חלקלק של סגירת תקשורת גם בארץ".
מימון שמילה, מנהל הנדסה, במשרד התקשורת, הסביר לוועדה על היכולות בחסימת תכנים זרים בהם: פניה לספק להסיר תוכן ושידור חי שפוגע ביטחונית ויכולות טכנולוגיות לחסום ערוצי לוויין כאשר האפשרות המומלצת היא לחסום בתוך מדינת ישראל וביו"ש תוך הצבת משדר המשבש את הקליטה של הערוץ. הוועדה תמשיך בדיוניה בהכנת החוק.
בווידאו: חגי, מילואימניק שואל: איך החוק תורם לביטחון של תושבי המדינה? (צילום: ליאת קרן)
במסגרת סמינר בינלאומי לחינוך יהודי שנערך השנה בחיפה, נערכה קבלת פנים חגיגית למנהיגות ארגוני נשים יהודיות מרחבי העולם. הסמינר נועד לחזק מנהיגות נשית ברחבי העולם ולעודד שיתופי פעולה בין קהילות תוך חיזוק הקשר עם מדינת ישראל
ההגרלה העשרית של התוכנית יוצאת היום לדרך, וכוללת 7,479 דירות ב־21 יישובים ברחבי הארץ, בהם ירושלים, באר יעקב, קריית עקרון, נתניה ורעננה. להגרלה נרשמו מספר שיא של 132,361 משקי בית. ההגרלה מתבצעת במערכת ממוחשבת, בפיקוח רואה חשבון, ותוצאות הזכייה יימסרו לזוכים לאחר סיום הבקרה
ועדת השרים לחקיקה אישרה את תזכיר החוק לשיקום נזקי המלחמה באמצעות התחדשות עירונית. החוק, שגובש על ידי צוות בין־משרדי בראשות משרדי האוצר, המשפטים והבינוי והשיכון, מציע מנגנון מואץ לשיקום מתחמים שנפגעו במהלך מבצע “עם כלביא”, תוך קיצור דרמטי של לוחות הזמנים בתכנון ורישוי, חיזוק מעמדן של הרשויות המקומיות ומתן הגנות חסרות תקדים לבעלי הדירות, כולל מסלול Buy Out שיאפשר רכישת דירה חלופית באופן מיידי
משבר כוח האדם בגני הילדים של תל אביב-יפו מגיע לנקודת רתיחה: מאז תחילת נובמבר נסגרו 88 גנים, מתוכם 40 גני חינוך מיוחד. מנכ”ל העירייה, מנחם לייבה, שיגר מכתב דחוף למנכ”ל משרד החינוך, ובו התרעה חריפה מפני קריסה של מערכת הגנים בעיר. לייבה קרא להתערבות מהירה ולקבלת פתרונות מהמדינה, לאחר שמספר הגנים הבלתי מאוישים הגיע לשיא מדאיג
הממשלה אישרה היום את הצעת שר הבינוי והשיכון, חיים כץ, לתקן את החלטות הממשלה משנת 2018 בנוגע להקמת היישוב הקהילתי "דניאל" והכפר השיקומי-שילובי "שיבולת", כך שיוכרו כיישובים זכאים לסבסוד פיתוח בהתאם להחלטות הממשלה בתחום אזורי העדיפות הלאומית
כמויות עפר אדירות הנוצרות מפרוייקטי תשתיות, בנייה למגורים, תעשייה ותעסוקה מושלכות כיום ללא פיקוח ומייצרות הפסדים כספיים, אובדן קרקעות מניבות, ונזקים סביבתיים. היקף העודפים עד שנת 2050 צפוי להגיע ל-88 מיליון קו״ב. בהיעדר רגולציה ההפסד למשק נאמד בכ-4.2 מיליארד שקל. בהסדרה נכונה, עודפי העפר יכולים להפוך ממשאב מבוזבז לנכס מניב