בפתח הדיון אמרה ח"כ עטיה: "היום ה-10 בדצמבר, הוא היום הבינלאומי לזכויות האדם ולכן דווקא היום ראוי לציין את יום המאבק בעוני. הכנסת, ועדת העבודה והרווחה וגם אני כחברת כנסת, כולנו, עוסקים באופן יום יומי במאבק בעוני, סביב בנושאים של סיוע לאוכלוסיות מוחלשות, ביטחון תזונתי, שוויון ורווחה בכבוד, אבל העבודה עוד רבה. מטרת היום הזה היא להעלות במרוכז את המודעות לבעיית העוני, להעלות ולדון בהצעות לפתרונה".
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
עובדות שעתיות סיפרו במסגרת הדיון את תנאי העסקתן כעבודה בתנאים קשים ובשכר מינימום; נדנה סמואל מבית שאן, עובדת שעתית: "אני מוכרת ברווחה למרות שאני עובדת 9 שעות ביום כמטפלת במעון , מטפלת בקשישים, מלווה ילד בבית ספר. למרות הוותק וההתמדה תמיד קיבלתי שכר מינימום. אם אני לא מגיעה לעבודה יורד לי שכר כי זה שעתי. גם בחגים המשכורת נמוכה יותר וההוצאות רבות וזה מוביל אותנו יותר ויותר לעוני. אני ובעלי עובדים ומשתכרים ואין לנו יכולת לסגור חודש. התנאים קשים, השעות קשות. איפה העזרה, התמיכה והכלים שמגיעים לנו? אנחנו בני אדם, אנחנו לא מכונה. הסכום לא ראוי וגם היחס".
לדברי איל בן חיים מפורום ארלוזורוב, כ-32% מהשכירים במשק מוגדרים כשעתיים, כאשר מעל למחציתם עושים את זה בלית ברירה, כי לא מצאו עבודה אחרת או שזו דרך ההעסקה האפשרית. ״בהרבה מקרים מדובר בעובדים בשכר נמוך, ללא השכלה, בגיל צעיר מאוד או מבוגר מאוד. מה שהפתיע אותנו הוא שההבדלים בין עובדים שעתיים וגלובליים בכל הנוגע לוותק ושעות הם לא גדולים״, אמר בן חיים.
ממוצע הוותק של עובדים גלובליים הוא 8.6 שנים, ואילו של עובדים שעתיים הוא 7 שנים. ״מדובר בפתרון נוח למעסיק, שמאפשר לו להשיט את חוסר הוודאות במשק על העובדים״ הוסיף בן חיים והדגיש כי ללא התערבות חוקית זה לא ייגמר" .
ראומה שלזינגר, מכוח לעובדים הוסיפה כי המחויבות כלפי העובד היא קטנה מאוד, המעסיק יכול להגיד לעובד לא להגיע מחר והוא לא יקבל שכר. ״חייבים להעלות את שכר המינימום ולהכניס בחקיקה יותר תנאים סוציאליים לעובדים האלה״, סיכמה.
אלכס טנצר, יו"ר המטה למען עובדי קבלן: "כל עובד רביעי במשק הוא עובד שעתי. ב-7 באוקטובר סגרו מקומות עבודה, בהם גם מוסדות ציבור ש-20,000 מעובדיהם לא קיבלו שכר עבור הימים האלה עד היום - באשקלון עבור חודש, בירושלים - 8 ימים. כבר בחודש יוני הנושא עלה בוועדת הכספים כולם הזדעזעו אבל כבר שכחו. עובדי ניקיון ועובדים סיעודיים מחכים עדיין לאישור הסכם קיבוצי, 3 שנים, ואין כסף, כי אלה עובדי קבלן ועובדים שעתיים ולא אכפת לאף אחד״.
עו"ד דיאנה בארון מקו לעובד אמרה כי יש קשר ברור בין העסקה שעתית לבין פגיעה בשכר ובזכויות סוציאליות, במעמד מול הבנקים, בקרנות ובביטוח הלאומי. התוצאה היא שהרבה מהעובדים המועסקים בהעסקה שעתית הם עובדים עניים. ״על אף שהם מועסקים במשרה מלאה, הם מוצאים עצמם נזקקים לסיוע ונדבה. אנשים עובדים לא צריכים להיות במצב כזה״, הדגישה. לדבריה, מודל העסקה זה נוצר כדי לתת מענה לצרכים זמניים במשק –
״לא אמורים להיות עובדים המועסקים כך באופן קבוע במשך שנים ארוכות. צריך לקדם חקיקה להשוואת זכויות בין עובדים שעתיים לחודשיים, יש הצעת חוק כזאת שמקודמת כיום, שבודקת את היקף המשרה בהתאם למספר השעות, ועובד המועסק במעל 50% משרה במרבית תקופת העסקתו עובר לסטטוס של עובד חודשי מבחינת הזכויות. ההצעה מחכה בימים אלה לעלות לוועדת שרים לענייני חקיקה״, הוסיפה.
עו"ד הילה שינוק, מההסתדרות ציינה אף היא כי יש גידול בשיעור ההעסקה השעתית, שהתרחב לתחומים שלא מאפיינים סוג זה של העסקה. ״זו פשוט דרך של המעסיקים לחסוך בעלויות והעובדים האלה נפגעו במיוחד מהשלכות מלחמת חרבות ברזל״ הדגישה. לדבריה, ההסתדרות תומכת ומקדמת חקיקה להשוואת תנאים סוציאליים בין סוגי העובדים, כדי לצמצם את התמריצים של המעסיקים לבחור בשיטת העסקה זאת.
הודיה רוזנבלום , משרד העבודה: "סוגיית העובדים השעתיים חשובה ודורשת טיפול, ואכן בתקופת החירום פגיעותם אל מול עובדים אחרים במשק הייתה ניכרת מאוד. עשינו מיפוי וזיהינו את הפערים בין עובדים שעתיים וחודשיים, שיכולים כיום לעבוד באותה עבודה כתף אל כתף - ולקבל זכויות שונות. לעומת זאת, אנחנו מבינים גם שלהעסקה שעתית יש ערך משקי למעסיקים, כהעסקה שקצובה בזמן וגמישה, וכן לעובדים שמעוניינים בה כי זקוקים לגמישות. לכן אנחנו כרגע בתוך תהליך של אפיון הצרכים, כדי לקדם צעדים ליצירת איזון נכון".
צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
