|
|
|
|
|
פערי שכר בקרב נשים יוצאות אתיופיה לצד אפליה ופגיעה בתלמידים יוצאי העדה
|
|
בדיון מיוחד של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח״כ פנינה תמנו שטה שהתקיימה אתמול (יום ב׳) עלתה סוגיית שילובן של נשים יוצאות אתיופיה ונחשפו נתונים המעידים על אפליה, פערי שכר ופגיעה בתלמידים יוצאי העדה. ח״כ תמנו שטה טענה כנגד משרד החינוך - אתם מקבלים 60 מיליון בשנה ומה התוצאות? לא מגיע לכם שקל! לא זזים לשום מקום. לא מבינה איך לא שיניתם מגמות? אני אומרת לכם זה חיים של ילדים״
בדיון שקיימה הוועדה בנושא שילובן של נשים יוצאות אתיופיה בכלל תחומי החיים, יו"ר הוועדה, ח"כ פנינה תמנו שטה פתחה את הדיון באירוע הקשה כנגד הילד האריתראי שתועד מוכה ומושפל באילת: "נשארתי מזועזעת כאשר ילד בן 14 לוקח ילד קטן שחום עור והשפיל אותו. רעדתי בכל הגוף. באותו רגע הרגשתי כאילו זה הילד שלי. אני מקווה שהמשטרה תטפל בו כהוגן. לא הייתי מזדעזעת אם הייתי חושבת שזה אירוע אחד. יש גזענות בחברה הישראלית כלפי כהי עור. הייתי בשיחות עם חייל שחווה גזענות מהמפקד שלו בעזה. החייל שהיה ביחידת עלית חווה התמוטטות נפשית. הוא יושב בבית 4 חודשים במקום שהמפקד שלו יישב בבית".  צילום: שאטרסטוק לדברי היו"ר נשים יוצאות אתיופיה עם תואר אקדמי הן רק 21% אל מול 63% מהנשים. "זאת הסללה של משרד החינוך. ההכנסה הכספית במשקי בית של יוצאי אתיופיה נמוכה ב-20% אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. יש יותר גירושים בקרב יוצאי אתיופיה. לצערי אנחנו לא רואים שהמגזר הציבורי נותן את השוויון ההזדמנויות הראוי כדי שנשים יוצאות אתיופיה יצלחו לשבור את תקרת הבטון. צר לי שארגוני הנשים הגדולים לא הגיעו לכאן היום". דו"ח עדכני של הממ"מ גילה כי בהסתכלות על השכר הממוצע של עובדים יוצאי אתיופיה ושאר העובדים היהודים מתגלים פערים. פערי השכר הגבוהים ביותר בין המועסקים יוצאי אתיופיה לשאר היהודים במגזר הציבורי הם בתחומי הבריאות (31%-) והחינוך (28%-) ואחריהם ברשויות המקומיות (18%-) ובממשלה (13%-). ח"כ צגה מלקו: איפה ויצו איפה נעמ"ת? איפה ארגוני הנשים הגדולים? הם לא פה. יש חוק ייצוג הולם והוא לא מיושם. שום דבר לא השתנה בעשור האחרון. הביקורת שלי לארגוני נשים תדעו שיש גם נשים יוצאות אתיופיה במדינת ישראל". ח"כ יואב סגלוביץ`: "צריך שהנשים יוצאות אתיופיה יהיו בתפקידים בכירים יותר. לבד שום דבר לא קורה אם לא מייצרים מדיניות שאוכפת". זאלו אדיסו אזריעלי מנהלת תחום גיוון תעסוקתי בנציבות שירות המדינה: "62% הם נשים בשירות המדינה ומקרב יוצאות אתיופיה יש כ-3200 עובדים מתוך 83 אלף עובדים. יעד הייצוג הוא 1.7 ואנחנו נמצאים על ייצוג של 3.8%. 80 אחוז מהם הם בדרג מנהלי". היו"ר זעמה: "80 אחוז עובדי מנהלה. יש הפקרת אקדמאים מקרב יוצאי אתיופיה. מתי השתמשתם בכלי האכיפה שבאמצעותו אתם יכולים להקפיא תקנים למשרדי ממשלה למי שבורח מייצוג הולם?״ אזריעלי השיבה כי היא לא מחליטה על הקפאת תקנים והיו"ר אמרה: "לא מקובל עלי בכל פעם שיש סמנ"כלים שצריכים לתת תשובות הם בורחים ושולחים את בני הקהילה.. אני רוצה שתגידו לי מתי תפעילו את הסנקציה של ייצוג הולם. 80% זה אות קלון לחברה הישראלית. יוצאים כספים ובפועל אנחנו תקועים. האנשים שיושבים פה לא מספיק משנסים מותניים ובני הקהילה לא מחפשים הטבות ייתר. 80% אחוז עובדי מנהל זה בלתי מתקבל על הדעת". אזריעלי הוסיפה כי בקרב הדרג הבכיר יוצאי הקהילה הם 0.5% "יש 10 עובדים בכירים בשירות המדינה". היו"ר כיוונה למשרד האוצר בו יש מיעוט עובדים מקרב יוצאי אתיופיה ואמרה: "אני רוצה לראות את השר סמוטריץ בלי תקנים. תתחילו בסנקציה שבאגף תכנון אסטרטגי יוציאו מכתבים לאוצר. זה חייב להיפסק". דוד יאסו מנהל תחום בכיר שילוב יוצאי אתיופיה במשרד ראש הממשלה: "כשזיהינו אפליות כמו אפס תלמידים בארבע וחמש יחידות במתמטיקה בקריית מלאכי פעלנו וכיום יש בעיר יש 14 תלמידים בארבע וחמש יחידות". היו"ר: "יש הסללה במשרד החינוך, פגיעה והיטפלות לילדים יוצאי אתיופיה. הסיפורים שאני שומעת הסיפורים מסמרי שיער. מוציאים ילדים אתיופים מהכיתה כשיש הפרעות. לא נוותר על הדבר הזה. אף חברה לא תיתן שידרסו את הילדים שלה בגלל מוצא. יש התרופפות של הדרך החדשה. יש התרופפות בפיקוח. אתם מקבלים 60 מיליון בשנה ומה התוצאות? לא מגיע לכם שקל! לא זזים לשום מקום. לא מבינה איך לא שיניתם מגמות? אני אומרת לכם זה חיים של ילדים". עו"ד רינה גורלי מנכ"לית אגודת יצואי אתיופיה: "ההתרברבות במספר יוצאי אתיופיה שנכסים למגזר הציבורי הנושא הזה לא משתנה במשך כמה שנים. לא הצלחנו לקבל תוכנית משמעותית שתשנה את הנושא. זה נושא של רצון. סנקציות זה נושא שאפשר היה לעשות מזמן. אין שום פיקוח. כמה כסף נצטרך להשקיע כדי לראות תוצאות. האחריות נמצאת במשרדי הממשלה. סיוון סיסאי עיתונאית ומגישה בערוץ I24: "בלי חוק ייצוג הולם אני לא חושבת שהייתי מצליחה להיכנס לתאגיד, לעולם האקסקלוסיבי של התקשורת. כילדה הייתי מסתכלת על המסך ולא רואה את עצמי. אפשר לספור את כמות האתיופיות על המסך והמצב יותר גרוע מאחורי המסך. עורך אתיופי או אתיופית יחליטו אם הסיפור יסופר בכלל ואיך הוא יסופר".
חדשות נוספות
בהמשך לעתירה לבג"צ נגד הקמת תחנת כוח בתחומי המפעל והאישור למתקן מיצוק גופרית לבז"ן, אמר ראש עיריית חיפה יונה יהב: ״בז"ן מקריבה את בריאותם של תושבי חיפה בשביל שורת הרווח התחתונה, ומדינת ישראל אסור שתשלים עם זה״
ראה מידע נוסף..
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק למניעת חרמות במערכת החינוך, שהוגשה על ידי חברת הכנסת דבי ביטון. ההצעה זכתה לתמיכת 25 חברי כנסת, ללא מתנגדים, ותועבר כעת לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט
ראה מידע נוסף..
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל המציעה לקבוע כי רשות מקומית הנמצאת באזור עדיפות לאומית, תוכל לקבל קרקע לטובת ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת ואמצעי אגירת אנרגיה
ראה מידע נוסף..
לאחר מחאה נחושה והתעקשות אישית של ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, הודיע שר האוצר, בצלאל סמוטריץ`, על ביטול מלא של הקיצוצים המתוכננים בתקציבי השיקום של יישובי עוטף עזה. ביטול הקיצוץ מגיע לאחר שראשי הרשויות מהעוטף התייצבו בסוף השבוע שעבר בכניסה למשרד ראש הממשלה בירושלים ודרשו להיכנס לפגישה איתו כדי למנוע את רוע הגזירה, שמשמעותה פגיעה בתושבי שדרות והעוטף.
ראה מידע נוסף..
פרס עיריית תל אביב-יפו ע"ש נחום סוקולוב לעיתונות הכתובה הוענק ליהושע (ג`וש) בריינר וניר חסון. פרס עיריית תל אביב-יפו ע"ש נחום סוקולוב לתקשורת האלקטרונית הוענק לאמנון רבי, סימה קדמון וגלעד טוקטלי עבור יצירתם המשותפת, הסדרה התיעודית "האחת" (כאן 11), ולעיתונאית והבמאית ענת גורן. פרס דוש לקריקטורה מטעם עיריית תל אביב-יפו הוענק לאורי פינק.
ראה מידע נוסף..
״איך מדינת ישראל הייתה מגיבה אם באיזשהו מקום בעולם הייתה מכסה לתלמידים יהודים?״ שאל ח״כ נאור שירי בדיון בוועידת הצעירים בנושא אפליית נערות על רקע עדתי. יו"ר הוועדה נעמה לזימי: מדובר בסוגייה גזענית, כאובה, מפלה ומשפילה - חובה על המדינה למגר את התופעה. עיריית ירושלים: לפעמים, חובה להציג מורכבות משפחתית כדי להתאים שיבוץ לכל תלמידה
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|