מימין לשמאל: אביגדור שרון, המעבדה לחדשנות ולקיימות עירונית, אוניברסיטת תל אביב; מנהל תכנון אסטרטגי, קיימות ואינטגרציה, קנרית. ד"ר אורלי רונן, המעבדה לחדשנות ולקיימות עירונית, אוניברסיטת תל אביב
בעיר יש מגוון רחב של גורמים שמשפיעים על מדד האטרקטיביות שלה, ביניהם עירוניות איכותית, נגישות תחבורתית, חינוך, קהילה, תחושת ביטחון, מסחר ואיכות סביבה. יצירת "אקוסיסטם" עירוני המשלב בתוכו מערך נרחב של גורמים, מערכות יחסים וקשרי קהילה הוא מורכב ומאתגר.
איך מפצחים את האקוסיסטם העירוני והופכים אותו לאיכותי ולאטרקטיבי?יש גורמים מוכרים ואולי גם מובנים מאליהם, כגון חזות העיר, נגישות תחבורתית וריבוי שטחים ירוקים. בכתבה זו נתמקד בהיבט אחר וחשוב לא פחות – היכולת ליצור מרחב פעולה אטרקטיבי לתושבים ולעסקים, שימצב את עצמו כמקום עבודה נחשק ואבן שואבת לעסקים גדולים וקטנים.
מה התועלת ב"עיר חכמה" אם אין בה צמיחה ויצירתיות?איך מושכים עסקים חדשניים וכישרונות יצירתיים לעיר? איך ממריצים את הכלכלה המקומית, מגדילים את הכנסות העירייה וזוכים במעמד והערכה? ערים הצליחו להשיג יעדים אלה באמצעות שילוב בין מבני ציבור, מוסדות, רחובות ואפילו רובעים שלמים שהתיישנו לבין עסקים, תושבים ומוסדות חינוך וקהילה – סינרגיה שטובה לכולם.
ברצלונה - מועצת העיר אישרה בשנת 2000 יוזמה להפוך את אזור התעשייה הישן 22a בצפון העיר לאזור חדשנות, על ידי פיתוח סינרגיה של סביבת מגורים אטרקטיבית עם סביבת עבודה מתקדמת. שם הרובע שונה ל-22@ (vint-i-dos arrova) והפך למרכז עבור חברות קטנות ובינוניות, מוקף במוזיאונים, גלריות, ברים ומסעדות. ברובע שטח של 4 מיליון מ"ר משרדים, מסחר ומחקר, 220 אלף מ"ר שטחים ירוקים, מבני מגורים ודיור חברתי.
רובע החדשנות בברצלונה מניע חדשנות טכנולוגית וכלכלית על ידי שילוב של עסקים, אוניברסיטאות, מרכזי למידה וקהילה. זה מושך כישרונות מקומיים ובינלאומיים. בשנת 2020 היו ברובע כבר יותר מ-93,000 עובדים ב-9,000 חברות ו-25,000 סטודנטים באוניברסיטאות המקומיות. 16% מהתושבים הם ממדינות אחרות בעולם. מספר התושבים עלה ב-23% במשך 20 שנות קיומו. הרובע ממשיך ומתרחב גם כיום והוא הפך למודל שמיושם במקומות אחרים בעיר.
אין כל צורך לפתח רובע שלם, רחוב אחד מספיק כדי ליצור את התנאים המתאימים למשיכת חברות חדשניות ויוצרים לעיר.
אמסטרדם - רובע The Knowledge Mile (https://www.knowledgemile.amsterdam/s/) הוא דוגמה לפרויקט סביב רחוב אחד במרכז העיר (רחוב Weesperstraat והמשכו הנקרא Wibautstraat). רחוב מרכזי זה, הנמשך מבניין העירייה הישן ובית הכנסת הפורטוגזי לתחנת הרכבת Amstel, התמודד עם עומסי תנועה כבדים, זיהום אוויר והצפות. העירייה, מוסדות העסקים, החברה והידע הממוקמים לאורך הרחוב ובסביבתו התאחדו במטרה לפתח מרחב עסקים וחדשנות ירוק, בטוח ומרושת. קהילה מגוונת פועלת לפתור את הבעיות על ידי שיתוף ידע, הנעת חדשנות, הקמת רשתות של קשרים ויצירת שותפויות. פני הרחוב השתנו. חזיתות ירוקות וגגות ירוקים שיפרו את חזות הרחוב ואת איכות האוויר ודינמיקה של פעילויות ושל פרויקטים חדשים ממשיכה ומתפתחת.
זוהי דוגמה מצוינת כיצד ניתן לחוות ולפתח את המערכת האקולוגית העירונית המלאה גם במקטע רחוב קצר, באמצעות שיתוף פעולה של השלטון המקומי, עסקים קטנים ובינוניים, מוסדות אקדמיים, עמותות, בתי ספר, סטודנטים וקהילת התושבים המקומית.
