תמיכה רחבה בשמירה על מפרץ אילת

הדיון התקיים בעקבות רצון לבטל את מדיניות `תוספת אפס סיכון במפרץ אילת` בהחלטת ממשלה כך שאפשר יהיה להגדיל את כמויות הנפט המשונעות במפרץ אילת על ידי חברת קצא"א.


ארכיון, צילום: עינת שטקלר

בשינוע נפט יש פוטנציאל סיכון של ממש למפרץ אילת, מאחר שדליפת נפט עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לשונית ולערכי הטבע. הגדלה ניכרת של כמות הנפט המשונעת והגדלת התדירות של שיט, פריקה וטעינה של מכליות מייצרות בהכרח סיכון גדול ביותר שאי אפשר למנוע לחלוטין. מפרץ אילת הוא אזור ייחודי ברמה בין-לאומית ובעל רגישות אקולוגית גבוהה ביותר. במפרץ אילת נמצאת שונית האלמוגים היחידה בישראל והצפונית ביותר בעולם, והאזור הוא בית גידול ייחודי ובו ערכי טבע רבים. כל הגדלה של הסיכון להזרמת מזהמים לים צפויה לפגוע באיזון העדין שבין הצורך החיוני להגן על השונית, על מפרץ אילת ועל ערכי הטבע לבין השימושים הרבים והשוֹנים בסביבה זו, לצד הנזק התיירותי והכלכלי שייגרם לעיר אילת בשל זיהום ים או פגיעה בשונית.

המשרד להגנת הסביבה קיבל החלטה ליישום מדיניות `אפס תוספת סיכון` באופן מאוזן. כך למשל, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, נתן המשרד אישור פרטני להגדלת כמויות הנפט הגולמי, מֵעבר לכמות המותרת בהיתר, ולפריקה זמנית של מכליות תזקיקים לצורכי המשק בישראל בעת חירום. בפועל, מאז נובמבר 2023 לא נכנסו כלל מכליות נפט גולמי או תזקיקים למפרץ אילת. הצעת המחליטים מתייחסת לאישור שניתן בזמן מלחמה ודורשת מהמשרד להגנת הסביבה לאפשר פעילות מוגברת לטובת הגדלת פעילות עסקית שאין לה קשר לצורכי האנרגייה של המשק במדינת ישראל בנוגע לאספקת נפט כפי שציינו גורמי המקצוע.

בדיונים בנושא בשיתוף המל"ל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים בחודשים האחרונים נקבע כי על המשרד להגנת הסביבה לבחון את סקר הסיכונים של החברה, לפי הסמכות להגנה על בריאות הציבור והסביבה, בהתייחס למכלול השיקולים ועל פי מדיניות המשרד. המשרד להגנת הסביבה יבחן שורה של אבני דרך בתהליך סקר הסיכונים כדי לוודא שהתהליך של ניתוח הסיכונים ייעשה לפי דרישות המשרד.


ארכיון, צילום: עינת שטקלר