ארכיון, צילום: דוברות עיריית אור יהודה
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) התכנסה היום (ג`) לישיבה מיוחדת לציון חג הסיגד בסימן 40 שנה למבצע משה.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) הגיש לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת מסמך שכולל נתונים על השתלבות יוצאי אתיופיה בתעסוקה. לפי נתוני הלמ"ס, בסוף שנת 2022 חיו בישראל כ- 175 אלף יוצאי אתיופיה, מהם כ- 92 אלף ילידי אתיופיה ועוד כ- 83 אלף ילידי ישראל שאחד מהוריהם לא נולד באתיופיה. אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בגילי 64-18 הייתה כ- 2.8% מהיהודים בישראל בגילים אלו.
ברוב התחומים במגזר הציבורי, שיעור המשרות של יוצאי אתיופיה מכלל משרות היהודים קרוב לשיעור יוצאי אתיופיה בקרב היהודים בגילי 18–64 (2.8%), מלבד בתחום החינוך (0.9%) שבו שיעור המשרות נמוך יותר. נראה שיוצאי אתיופיה מיוצגים בייצוג יתר ברוב התחומים במגזר הציבורי, מה שמלמד על השתלבות מוגברת שלהם בתעסוקה במגזר הציבורי.
בממ"מ מציינים כי בהסתכלות על השכר הממוצע של עובדים יוצאי אתיופיה ושאר העובדים היהודים מתגלים פערים. פערי השכר הגבוהים ביותר בין המועסקים יוצאי אתיופיה לשאר היהודים במגזר הציבורי הם בתחומי הבריאות (31%-) והחינוך (28%-) ואחריהם ברשויות המקומיות (18%-) ובממשלה המרכזית (13%-).
לפי המסמך של הממ"מ, במגזר הפרטי היו ב- 2021 כ- 72 אלף משרות שבהן הועסקו יוצאי אתיופיה שכירים, שהם 3.4% מכלל משרות השכירים היהודים במגזר זה. שיעור משרות השכירים יוצאי אתיופיה מכלל משרות השכירים היהודים במגזר הפרטי ב- 2021 היה 3.4%. קיימים פערי שכר ניכרים בין השכר הממוצע של עובדים יוצאי אתיופיה ושאר העובדים היהודים, ובפרט בענפים המשתלמים ביותר. השכר הממוצע של שכירים יוצאי אתיופיה בשנת 2021 בכלל הענפים היה נמוך ב- 5,800 ש"ח משכרם הממוצע של שאר השכירים היהודים באותם ענפים (פער של 43.6%).
ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: "יש כאן תעודת עניות למדינה שהפערים בשכר בקרב יוצאי אתיופיה ביחס לציבור הכללי בישראל עדיין גבוהים מאוד. חג הסיגד נחגג ונשמר על ידי קהילת יהודי אתיופיה במשך אלפי שנים , והוא מבטא את הכמיהה לגאולה ולשיבת העם לציון. עם זאת, התפילות לשיבת העם לירושלים לא חדלו ולא יחדלו גם לאחר חג הסיגד. כיום 14,000 אנשים נמצאים עדיין במחנות באתיופיה וממתינים לעלות ולהתאחד עם הוריהם, אחיהם וילדיהם בישראל".
ח"כ צגה מלאקו (הליכוד): "החברה הישראלית עדיין לא קבילה את עולי הקהילה האתיופית. אין הרבה ישראלים שמציינים או חוגגים את יום הסיגד. מדובר ביום של כל החברה היהודית וזה שאנחנו לא רואים ישראלים רבים מציינים אותו זאת תעודת עניות. הגיבורים האמתיים הם בני הקהילה האתיופית שעלו ברגל מאתיופיה לישראל ושמרו את המסורת היהודית לאורך הדורות. הילדים שלי למדו בבתי ספר על ההיסטוריה של קהילות רבות בעולם, אבל לא למדו על ההיסטוריה של יהדות אתיופיה. המורשת של יהודי אתיופיה חייבת להילמד בבתי הספר".
ח"כ משה סולומון (מפלגת הציונות הדתית): "יום הסיגד יהפוך לעתיד לבוא ליום של שמחה וחגיגה. יש חשיבות רבה לשימור המנהגים של כל העדות של יהודי התפוצות. אנחנו צריכים לפעול כדי להנכיח את המורשת של יהודי אתיופיה בתרבות הישראלית".
ח"כ פנינה תמנו שאטה (יש עתיד): "אני בעצמי עליתי במבצע משה לפני 40 שנה ואני גאה על כך מאוד. זכינו להיות חלק מהקהילה הנהדרת של יהדות אתיופיה שעלתה לישראל ואנחנו גאים בדור החדש של בני הקהילה שנולד בישראל".
סא"ל (במיל`) תת טפסר, ציון שנקר, מפקד מחוז כב"ה יו"ש: "הייתי מג"ד בצבא ולצערי אני מוחה על זה שאין היום כמעט מג"דים בצה"ל יוצאי אתיופיה ובטח שאין אלופים. זה לא בגלל שהקצינים יוצאי אתיופיה הם לא מוכשרים, הסיבה שבני הקהילה האתיופית לא מצליחים להתקדם בצה"ל זה בגלל צבע העור שלהם. לא צריך לעשות הנחות בדרך לבני הקהילה האתיופית, אבל צריך לאפשר לנו שוויון הזדמנויות. חייבים לפעול ביד קשה כנגד האפליה שקיימת כנגד יוצא אתיופיה. בנוסף, צריך לחזק את הקשר הבין דורי בתוך הקהילה".
דוד יאסו, מנהל מטה שילוב יוצאי אתיופיה, משרד רה"מ: "לאורך החיים שלי בתפקידים צבאיים ובתפקידים באזרחות חוויתי פערי שכר מאוד גדולים, ורק אחרי מלחמה על הזכויות שלי קיבלתי שוויון זכויות להשתכרות גבוהה יותר. אנחנו במטה לשילוב יוצאי אתיופיה עובדים בכל הכוח כדי להתמודד עם הנתונים, האחריות על פערי השכר במגזר הציבורי היא של נציבות שירות המדינה".
קייס קס סמאי אליאס, יו"ר זרע אהרון כהנת: "הסיגד הוא יום של תפילה, תענית וגם שמחה ואחדות. מבחינה חברתית, היום הזה חיזק מאוד את הקהילה היהודית באתיופיה לאורך הדורות. יש אתגרים וקשיים בהשתלבות של יהודי אתיופיה בישראל, עד היום יש קייסים שלא מקבלים שכר ושהמעמד שלהם לא נתפס כחושב בחברה הישראלית".
