|
|
|
|
|
מוזיאון הפסיפס בלוד צורף לארגון הגג של המועצה לשימור אתרים
|
|
פסיפס שהתגלה בלוד במהלך חפירות ארכיאולוגיות בשנת 1996 ונחשף במהלך עבודות שימור נוסף על הפסיפס, יביא את סיפורה של לוד – מהתקופות העתיקות, דרך התקופה העות`מאנית והמנדטורית, ועד ימינו
במהלך חפירות ארכיאולוגיות בלוד בשנת 1996, התגלה פסיפס מרהיב ביופיו ויוצא דופן בשלמותו. הפסיפס, שתוארך לתקופה הרומית המאוחרת, נחשף במהלך עבודות שימור באזור, והוא נחשב לאחד מהפסיפסים המרשימים שנמצאו בעולם. אורכו של הפסיפס 17 מטר, רוחבו תשעה מטר, והוא מציג בתיאורים מפורטים בעלי חיים שונים, צמחייה וכלי שיט מתקופה זו.  מוזיאון פסיפס לוד המוזיאון משמש כיום בית לפסיפס המקורי והנדיר, מציג אותו בשלמותו ומציע למבקרים חוויה ייחודית המשלבת תצוגות אינטראקטיביות חדישות עם טכנולוגיה מתקדמת, ומגוון פעילויות לכל הגילאים. נוסף על הפסיפס, מביא המוזיאון את סיפורה של לוד – מהתקופות העתיקות, דרך התקופה העות`מאנית והמנדטורית, ועד ימינו. לא פחות חשוב מכך, מוזיאון הפסיפס משמש נקודת מוצא לסיור באתרי מורשת נוספים בעיר לוד. את ניהול המרכז ושיתוף הפעולה מול המועצה לשימור אתרים מובילים חברת זוזו תיירות והאגף לפיתוח העסקי של החברה הכלכלית בלוד ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו: "אני שמח ומברך על ההחלטה של המועצה לשימור אתרים, שבחרה במוזיאון פסיפס לוד כאתר מורשת רשמי. זה הזמן להודות גם להנהלת המוזיאון ולגורמים בחברה הכלכלית לוד ובעירייה, שפעלו להביא את הפסיפס להכרה החשובה והראויה. החלטה זו היא בעלת חשיבות רבה לעיר לוד, למוזיאון ולפסיפס הייחודי בארץ ובעולם, שמציג את ההיסטוריה והחשיבות של העיר לוד לאורך אלפי שנים ועד ימינו. בנוסף, החלטה זו מקדמת את ההכרה בעיר לוד, על אתריה השונים, כעיר מורשת שדורות של יהודים ישבו בה לאורך ההיסטוריה ופיתחו אותה, את התרבות ואת היהדות של ארץ ישראל."  ראש העיר יאיר רביבו בעת שימור הפסיפס הייחודי בארץ ובעולם מיכל הלוי-בר, מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים: " לוד, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, היא היחידה שנמצאו בה ממצאי יישוב מכל אחת מתקופותיה הארכיאולוגיות וההיסטוריות, החל מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו. רצף ההתיישבות הייחודי ממשיך עד עתה, ובא לידי ביטוי גם במגוון הקהילות שמצאו לעצמן בית בעיר. לציר המתחיל מהפסיפס העתיק של לוד ופסיפס תקופותיה ההיסטוריות, וממשיך דרך פסיפס אנושי מרתק של תרבויות, סגנונות, דתות, עדות וקהילות – יש ערך רב כעוגן מרכזי בתיירות המורשת בעיר". בארגון הגג של המועצה לשימור אתרים חברים כיום למעלה מ-230 אתרים, מהגליל העליון ועד אילת, שכל אחד מייצג פרק חשוב בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל בעת החדשה, המאבק על המדינה שבדרך, הקמת מדינת ישראל, בתיהן של דמויות מרכזיות בתולדותיה ועוד.  קהל מבקרים מתרשם מיופיו וייחודו של פסיפס לוד המרהיב
חדשות נוספות
במסגרת סמינר בינלאומי לחינוך יהודי שנערך השנה בחיפה, נערכה קבלת פנים חגיגית למנהיגות ארגוני נשים יהודיות מרחבי העולם. הסמינר נועד לחזק מנהיגות נשית ברחבי העולם ולעודד שיתופי פעולה בין קהילות תוך חיזוק הקשר עם מדינת ישראל
ראה מידע נוסף..
ההגרלה העשרית של התוכנית יוצאת היום לדרך, וכוללת 7,479 דירות ב־21 יישובים ברחבי הארץ, בהם ירושלים, באר יעקב, קריית עקרון, נתניה ורעננה. להגרלה נרשמו מספר שיא של 132,361 משקי בית. ההגרלה מתבצעת במערכת ממוחשבת, בפיקוח רואה חשבון, ותוצאות הזכייה יימסרו לזוכים לאחר סיום הבקרה
ראה מידע נוסף..
ועדת השרים לחקיקה אישרה את תזכיר החוק לשיקום נזקי המלחמה באמצעות התחדשות עירונית. החוק, שגובש על ידי צוות בין־משרדי בראשות משרדי האוצר, המשפטים והבינוי והשיכון, מציע מנגנון מואץ לשיקום מתחמים שנפגעו במהלך מבצע “עם כלביא”, תוך קיצור דרמטי של לוחות הזמנים בתכנון ורישוי, חיזוק מעמדן של הרשויות המקומיות ומתן הגנות חסרות תקדים לבעלי הדירות, כולל מסלול Buy Out שיאפשר רכישת דירה חלופית באופן מיידי
ראה מידע נוסף..
משבר כוח האדם בגני הילדים של תל אביב-יפו מגיע לנקודת רתיחה: מאז תחילת נובמבר נסגרו 88 גנים, מתוכם 40 גני חינוך מיוחד. מנכ”ל העירייה, מנחם לייבה, שיגר מכתב דחוף למנכ”ל משרד החינוך, ובו התרעה חריפה מפני קריסה של מערכת הגנים בעיר. לייבה קרא להתערבות מהירה ולקבלת פתרונות מהמדינה, לאחר שמספר הגנים הבלתי מאוישים הגיע לשיא מדאיג
ראה מידע נוסף..
הממשלה אישרה היום את הצעת שר הבינוי והשיכון, חיים כץ, לתקן את החלטות הממשלה משנת 2018 בנוגע להקמת היישוב הקהילתי "דניאל" והכפר השיקומי-שילובי "שיבולת", כך שיוכרו כיישובים זכאים לסבסוד פיתוח בהתאם להחלטות הממשלה בתחום אזורי העדיפות הלאומית
ראה מידע נוסף..
טל ונגר, סמנכ"ל חטיבת תכנון וסביבה, חברת AVIV
כמויות עפר אדירות הנוצרות מפרוייקטי תשתיות, בנייה למגורים, תעשייה ותעסוקה מושלכות כיום ללא פיקוח ומייצרות הפסדים כספיים, אובדן קרקעות מניבות, ונזקים סביבתיים. היקף העודפים עד שנת 2050 צפוי להגיע ל-88 מיליון קו״ב. בהיעדר רגולציה ההפסד למשק נאמד בכ-4.2 מיליארד שקל. בהסדרה נכונה, עודפי העפר יכולים להפוך ממשאב מבוזבז לנכס מניב
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|