|
|
|
|
|
אחד הסמלים המזוהים ביותר עם העיר תל אביב יעבור פרויקט שימור ושדרוג
|
|
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו אישרה לאחרונה למתן תוקף את תכנית לשדרג את מרחב בית הכנסת הגדול האייקוני באלנבי שהפך לאחד מהסמלים שמזוהים ביותר עם העיר. התכנית החדשה כוללת הקמת כיכר עירונית חדשה על שטח של כ-1,000 מטרים, והקמת מבני ציבור על שטח של כ-3,000 מטרים
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "פניני העיר חשובות למורשתה של העיר כמו גם לעתידה. בית הכנסת הגדול הוא נכס חשוב ששימש עוד משנות ה-20 כמרכז קהילתי וימשיך לשמש ככזה גם מאה שנים אחרי. אני מברך על סמל תל אביבי נוסף שהולך ומשתדרג".  בית הכנסת הגדול בתל אביב-יפו. צילום: שאטרסטוק התכנית, בתכנון וביצוע קרן תל אביב, כוללת כיכר עירונית לרווחת התושבים והמבקרים בעיר. שיקום הרחבה מתבצע כחלק מפרויקט שימור בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, המבוצע על ידי קרן תל אביב בשותפות עם קרן דרהי. בנוסף, בית הכנסת עצמו צפוי בקרוב לעבור שימור אשר אמור להחזיר לו את הדרו המקורי, ולהסיר מסביבו שלוש מתוך ארבעת הקולונדות וחומות הבטון שנבנו במסגרת הרחבתו ב-1969. התכנית החדשה שואפת לפתח ולפתוח את הרחבה ולהחזירה לשימוש הציבור הרחב והיא כוללת: קביעת שטח כיכר עירוני- הקצאת שטח של לפחות 1,000 מטרים מרובעים לכיכר עירונית חדשה עם זיקת הנאה לציבור. התאמת התכנון למצב הקיים ולצרכים העירוניים העכשוויים. קביעת ייעוד מבני ציבור- הקצאת שטח של לפחות 3,000 מטרים מרובעים לייעוד של מבנים ומוסדות ציבור.  הדמיה באדיבות טריפל די הדמיות בית הכנסת הגדול תוכנן ע"י האדריכלים מגידוביץ והרשקוביץ ונבנה בשנת 1922 בסגנון אקלקטי, בשנות ה – 70 נוסף למבנה אגף חדש באופן ש"ציפה/ כיסה" את המבנה המקורי ושיווה לו מראה קובייתי. המבנה בעל ערכים היסטוריים, עירוניים, אדריכליים, תרבותיים וקהילתיים. לבית הכנסת הבנוי באזור החיץ של הכרזת אונסק"ו, "העיר הלבנה" דיאלוג מעניין עם הרחובות הסמוכים לו והוא שימש מאז הקמתו כמרכז תרבותי וקהילתי לתושבי העיר ולמבקריה. התכנון האורבני של הרקמה מסביב מגלמת את המיטב בתכנון העירוני במרכז תל אביב-יפו ההיסטורית; תכנון עירוני המציע עירוב שימושים, מזמין לאתנחתא ברחוב הסואן ולמפגשים במרחב הציבורי, בעל קנה מידה אנושי, והתייחסות לאקלים המקומי. עם השנים, המתחם הוזנח והפך לחניון ציבורי. בשנים האחרונות התמקמו בקרבת בית הכנסת בתי קפה, מסעדות והמקום שוקק פעילות של מבלים.
חדשות נוספות
אתגרים בשיקום והתמודדות עם ההשפעות ארוכת הטווח של המלחמה מעסיקים את מועצה אזורית מטה אשר. אדריכל ליאור לוי, מהנדס המועצה מסכם את השנה שהייתה וחושף כי 160 תוכניות לפרויקטים שונים בתחומי תשתיות, מבני חינוך ציבור, עומדים על הפרק. היעד: לצאת לדרך חדשה, המבוססת על חיזוק, התחדשות והעצמה קהילתית
ראה מידע נוסף..
קריית שמונה חווה בשנה האחרונה תהליך שיקום אינטנסיבי לאחר שספגה מעל 300 מטחי טילים ופגיעות עקיפות. תחת מגבלות מנדט ותקציב של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, פעלו הקבלנים בשיתוף עם נציגי העירייה במרוץ נגד הזמן. יחד, שיקמו כ-75 מוסדות חינוך בעיר, במטרה לחזור לשגרה ולבנות עתיד טוב יותר לתושבי העיר. טל עוזיאל כרמל, מהנדסת קריית שמונה, בריאיון מיוחד ל״רשויות״
ראה מידע נוסף..
למעלה מ-100 מיליון שקלים לטובת מענקים להתייעלות באנרגיה בשנה אחת, שלל פרויקטים חדשים, עשרות רשויות שמצטרפות כל שנה לתכנית “המאיץ”, ואינספור גגות סולאריים, מתקני אגירה והצללות במרחבים הציבוריים – אלו הם רק חלק מהמספרים שמאחורי המהפכה של משרד האנרגיה והתשתיות ברשויות המקומיות. בראיון מקיף ל“רשויות”, מספר מנכ”ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין על החזון, הכלים, הפרויקטים – והמהלך ששם את השלטון המקומי בקדמת הבמה של השינוי האנרגטי של ישראל
ראה מידע נוסף..
ראש עיריית כפר סבא, רפי סער, וראשי רשויות השרון יוצאים למאבק משותף נגד הקמת הדפו בלב השטח החקלאי של העיר, בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני תשתיות חיוניות לאשר את המקטע האחרון של קווי המטרו – למרות התנגדותם התקיפה
ראה מידע נוסף..
במסגרת ההסכם החדש, תקבל עיריית אור יהודה מימון של 20 עד 30 אלף ש"ח לכל יחידת דיור תוספתית שתקבל היתר בנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית. המימון ישמש להקמת תשתיות חיוניות, מוסדות ציבור ומבני חינוך
ראה מידע נוסף..
בדיון בוועדה לביקורת המדינה שהתקיים אתמול (יום ד׳) הציגו הנהלת נת"ע את סטטוס התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. מנכ"ל נת"ע: ״כמות הנוסעים בקו האדום חצתה את רף 125 אלף ביום - שואפים ל-180 אלף
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|