|
|
|
|
|
אחד הסמלים המזוהים ביותר עם העיר תל אביב יעבור פרויקט שימור ושדרוג
|
|
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו אישרה לאחרונה למתן תוקף את תכנית לשדרג את מרחב בית הכנסת הגדול האייקוני באלנבי שהפך לאחד מהסמלים שמזוהים ביותר עם העיר. התכנית החדשה כוללת הקמת כיכר עירונית חדשה על שטח של כ-1,000 מטרים, והקמת מבני ציבור על שטח של כ-3,000 מטרים
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "פניני העיר חשובות למורשתה של העיר כמו גם לעתידה. בית הכנסת הגדול הוא נכס חשוב ששימש עוד משנות ה-20 כמרכז קהילתי וימשיך לשמש ככזה גם מאה שנים אחרי. אני מברך על סמל תל אביבי נוסף שהולך ומשתדרג".  בית הכנסת הגדול בתל אביב-יפו. צילום: שאטרסטוק התכנית, בתכנון וביצוע קרן תל אביב, כוללת כיכר עירונית לרווחת התושבים והמבקרים בעיר. שיקום הרחבה מתבצע כחלק מפרויקט שימור בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, המבוצע על ידי קרן תל אביב בשותפות עם קרן דרהי. בנוסף, בית הכנסת עצמו צפוי בקרוב לעבור שימור אשר אמור להחזיר לו את הדרו המקורי, ולהסיר מסביבו שלוש מתוך ארבעת הקולונדות וחומות הבטון שנבנו במסגרת הרחבתו ב-1969. התכנית החדשה שואפת לפתח ולפתוח את הרחבה ולהחזירה לשימוש הציבור הרחב והיא כוללת: קביעת שטח כיכר עירוני- הקצאת שטח של לפחות 1,000 מטרים מרובעים לכיכר עירונית חדשה עם זיקת הנאה לציבור. התאמת התכנון למצב הקיים ולצרכים העירוניים העכשוויים. קביעת ייעוד מבני ציבור- הקצאת שטח של לפחות 3,000 מטרים מרובעים לייעוד של מבנים ומוסדות ציבור.  הדמיה באדיבות טריפל די הדמיות בית הכנסת הגדול תוכנן ע"י האדריכלים מגידוביץ והרשקוביץ ונבנה בשנת 1922 בסגנון אקלקטי, בשנות ה – 70 נוסף למבנה אגף חדש באופן ש"ציפה/ כיסה" את המבנה המקורי ושיווה לו מראה קובייתי. המבנה בעל ערכים היסטוריים, עירוניים, אדריכליים, תרבותיים וקהילתיים. לבית הכנסת הבנוי באזור החיץ של הכרזת אונסק"ו, "העיר הלבנה" דיאלוג מעניין עם הרחובות הסמוכים לו והוא שימש מאז הקמתו כמרכז תרבותי וקהילתי לתושבי העיר ולמבקריה. התכנון האורבני של הרקמה מסביב מגלמת את המיטב בתכנון העירוני במרכז תל אביב-יפו ההיסטורית; תכנון עירוני המציע עירוב שימושים, מזמין לאתנחתא ברחוב הסואן ולמפגשים במרחב הציבורי, בעל קנה מידה אנושי, והתייחסות לאקלים המקומי. עם השנים, המתחם הוזנח והפך לחניון ציבורי. בשנים האחרונות התמקמו בקרבת בית הכנסת בתי קפה, מסעדות והמקום שוקק פעילות של מבלים.
חדשות נוספות
לקראת היום הבין־לאומי למאבק באלימות נגד נשים – נתוני משרד הרווחה מציגים תמונה מדאיגה של החמרה בתופעה לצד התרחבות שירותי סיוע בקהילה. במוקד 118 מדווחים על עלייה של 7% בפניות בנושא אלימות כלפי נשים בתוך מערכת זוגית ועלייה של 38% בפניות בנושא אלימות כלפי ילדים
ראה מידע נוסף..
בדיון של הוועדה לקידום מעמד האישה נחשפו עומסי הענק על העובדים הסוציאליים והפערים העצומים בליווי משפחות: “הורה נתקל בקושי – וצריך לכתת רגליים בין רשויות”. משרד הרווחה: חסרים כ־2,000 עובדים נוספים בתחום. עמותת לוטם המקיימת פעילויות בטבע לבעלי מוגבלויות: ״רובן ממומנות בידי תורמים מחו”ל. פנינו למשרד החינוך, אך נענינו שוב ושוב שאיננו עומדים בתקנות"
ראה מידע נוסף..
בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ` ושר הבינוי והשיכון חיים כץ, נחתם הסכם גג חדש וענק לעיר. ההסכם כולל בניית כ־8,500 יחידות דיור חדשות והשקעה של יותר מ־4 מיליארד ש"ח בתשתיות, תחבורה, מוסדות ציבור ושיקום שכונות ותיקות
ראה מידע נוסף..
דיון סוער בוועדה לביטחון לאומי: קריאות להחמרת הענישה, הקמת מערך אבטחה ייעודי ומיגון מלא לנהגים. משרד התחבורה: יצאנו למכרז להקמת מערך אבטחה לטיפול באלימות כלפי נהגי תחבורה ציבורית. המשטרה: מדובר בתקיפת עובד ציבור לכל דבר ועניין – יש קושי באיסוף נתונים מדויקים על התופעה
ראה מידע נוסף..
צוות מצומצם של 4 פרקליטים בלבד מטפל בהסרת תכנים פוגעניים ובעבירות טרור ברשת. על הרשתות החברתיות חל נוהל וולונטרי להסרת התכנים. ח"כ קטי שטרית: ״ברשת החברתית טיקטוק א` תיאר בפירוט את רצונו לשכב עם קטינות, `אפילו עם בנות שנה ושנתיים` – הפרקליטות קבעה כי דבריו של א׳ נופלים בתחום האפור של חופש הביטוי"
ראה מידע נוסף..
סדרת מחדלים בהיערכות הכלכלית למלחמה וביניהם אפס רזרבה תקציבית ייעודית לחירום נדונה בוועדה לביקורת המדינה. הדיון התמקד בדוח מבקר המדינה בנושא ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת "חרבות ברזל" לשנים 2023–2024. בכירי משרד האוצר לא הופיעו לדיון. יו"ר הוועדה ח"כ אלון שוסטר: הוועדה תשקול הקמת ועדת חקירה ממלכתית"
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|