מדד הגיוון התעסוקתי הושק לראשונה בשנת 2016 והוא מספק תמונת מצב על האי-שוויון בייצוג קבוצות אוכלוסייה שונות במגזר הציבורי והפרטי, ובשכר של נשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ובני 45 ומעלה ב- 20 ענפי כלכלה מרכזיים, המהווים כמחצית משוק העבודה הפרטי בישראל ובמגזר הציבורי הכולל את הרשויות המקומיות, הממשלה ולראשונה גם את ענפי הבריאות והחינוך.
צילום: שאטרסטוק
המדד הוא פרי שיתוף פעולה בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה.
המדד בוחן את מצב התעסוקה בישראל במגזר הציבורי והפרטי הכוללים כ-50% מועסקים, שהינם כ-1.5 מיליון עובדים, בהיבטים של שוויוניות, ייצוג ושכר, בהתאם לרמת ההשכלה של השכירים ותוך השוואה בין השכר הממוצע לחציוני.
נתוני המדד מלמדים כי גם במגזר הציבורי וגם בצגזר הפרטי, השכר הממוצע והשכר החציוני קרובים. כלומר, כמעט ואין עובדים עם שכר גבוה באוכלוסיות הגיוון. על פי המדד, הקבוצות עם הייצוג הנמוך ביותר בענפים בהם השכר גבוה הן יוצאי/ות אתיופיה עם וללא השכלה אקדמית ונשים ערביות לא- אקדמאיות. קבוצת הגיוון עם הייצוג הגבוה ביותר בענפים עם שכר גבוה היא גברים חרדים אקדמאים. כמו כן, נשים יוצאות אתיופיה ונשים חרדיות שאינן אקדמאיות מיוצגות ברבים מענפי השירותים המקצועיים המאופיינים באפשרויות קידום וצמיחה, אך שילובן הוא במשרות הזוטרות ביותר והן כמעט לא מגיעות לדרגות שכר גבוהות.
המגמות המרכזיות שמצא המדד הן פערי שכר מגדריים גבוהים מאוד (בין 30 ל-40 אחוז) לרעת נשים אקדמאיות. לנשים בקבוצות הגיוון פערי השכר המגדריים גבוהים אף יותר.
מגמות נוספות הן: קידום נשים למשרות בכירות ממומש בצורה חלקית בענפים בעלי רמות שכר גבוהות; קידום עובדים ועובדות מקבוצות הגיוון מתקיים בחברות הגדולות הגלובליות, המחוייבות לנושא אחריות תאגידית שכוללת בתוכה שילוב מגוון בתעסוקה;
הזדמנויות שילוב קבוצות גיוון בתעשיות ייצור תרופות ומחשבים, המאופיינות בשכר גבוה וחברות גדולות גלובאליות; חוסר מיצוי פוטנציאל העסקה של אקדמאים בני ובנות 45 ומעלה.
בענף החינוך, קובע המדד פוטנציאל ההעסקה של הענף אינו ממומש בשל שכר נמוך לעומת השכר במגזר הממשלתי והפרטי, ההערכה הציבורית הנמוכה ותנאי העבודה הקשים. כל אלה גורמים למצב כמעט קבוע של חוסר בכוח אדם בענף.
המדד מצא, כבר במהדורה הקודמת כי שוק העבודה בישראל הוא מקובע ושמרני, כאשר דפוסי הגיוון במשק כמעט ולא השתנו בין השנים 2020-2015. על פי המדד: ״העלייה בכניסה לשוק העבודה של נשים וגברים מקבוצות מגוונות התרחשה בעיקר בענפים בהם הם כבר מיוצגים/ות, ולעיתים אף בייצוג יתר, ופערי השכר כמעט לא השתנו, למרות הוותק הנצבר בענפים בהם קבוצות הגיוון מועסקות. מגמה נוספת שזיהינו היא שהשכלה גבוהה מסייעת בכניסה לשוק העבודה, במיוחד לאוכלוסייה הערבית וליוצאי אתיופיה, אבל לא מצמצמת פערי שכר״.
השוואת שכר ממוצע בגילאי 29-18 בענפים המשלמים שכר גבוה.
מקור: מדד הגיוון התעסוקתי, 2024. עיצוב תרשים: ציפי ברמן
