מחקר של פרופ׳ דן בן דוד בנושא התחרדות ירושלים וערים בישראל מתריע בפני איום דמוגרפי-כלכלי לאור שיעור הגידול האקספוננציאלי של החברה החרדית. המחקר קובע כי מערכת החינוך בישראל היא אחת הגרועות בעולם המפותח וקורא לביצוע רפורמות מרחיקות לכת בתחומי החינוך והממשל תוך מתן שוויון הזדמנויות לכלל האזרחים.
צילום: שאטרסטוק
פרופ׳ דן בן דוד ממוסד שורש למחקר כלכלי- חברתי, פרסם לאחרונה מחקר בנושא ״ירושלים והערים המתחרדות: משל לישראל״. במסגרת המחקר בחן בן דוד תהליכי התחרדות בירושלים ובערים נוספות, הממחישים לטענתו את כיוונה הכללי של ישראל.
ירושלים כמשל הקשר בין אשכול חברתי-כלכלי למספר התלמידים בזרם החרדי בבתי ספר יסודיים
על פי המחקר, שיעור התלמידים החרדים בבתי הספר היסודיים מהווה אינדיקציה לשיעור החרדים באוכלוסיית העיר. מספר התלמידים ביחס למדד הסוציו-אקונומי של הרשות מייצג מגמות חברתיות-כלכליות לטווח הארוך. המחקר בחן את תהליך השינוי הדמוגרפי בירושלים, כולל ירושלים המזרחית, לאורך שלושה עשורים (תרשים 1.)
בתקופה זו ירד שיעור תלמידי הספר היסודיים הממלכתיים בעיר מ-33% ל-9%. הזרם הממלכתי-דתי ירד ל–11%. כמעט מחצית מילדי בתי הספר היסודיים בעיר בשנת 2021 היו חרדים (46%) ואילו שליש היו תלמידים ערביים.
המחקר קובע: ״הבדלים עצומים בפריון הילודה הם רק קטליזטור לתהליך רחב הרבה יותר המתרחש בירושלים. השילוב של חוסר סובלנות כלפי חילוניים החיים בעיר ונטל המס העירוני המוטל באופן לא פרופורציונלי על חלקם המתמעט של החילוניים בעיר – הנוטים להיות משכילים יותר עם הכנסות גבוהות יותר״.
בעקבות זרם ההגירה מהעיר והשלכותיו על הכנסות העירייה ממיסים, ממשלת ישראל נאלצת להזרים לעיר תקציבים הולכים וגדלים. הירידה במדד הסוציו-אקונומי של ירושלים התרחשה במהירות. בשנת 1995 ירושלים הייתה באשכול 5. בתוך שני עשורים וחצי, העיר ירדה לאשכול 2 (תרשים 2) ארבע רשויות נוספות עברו ועוברות תהליך דומה – ירידה של 3 אשכולות: בית שמש, ערד וגבעת זאב.
בבית שמש וערד הסיבות שהביאו לירידה זו הן התחרדות מהירה. בשנת 2000 למדו 36% בזרם החרדי לעומת 85% בשנת 2024. ערד, בשנת 2000 הייתה עיר חילונית יחסית, עם 21% תלמידים בזרם החרדי. בשנת 2024 הזרם החרדי צמח ל-68% בעוד חלקו של הזרם הממלכתי ירד ל-27%. בגבעת זאב לא היו חרדים לפני שני עשורים ואילו כיום חלקם של החרדים מגיע ל-%.74.
לימודי ליבה חיוניים לשילוב החרדים במשק גלובלי תחרותיהמחקר טוען כי הטענה בדבר היכולת של החרדים להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה ובעבודה במשק תחרותי, הינה מיתוס ואינה אמת. מספר החרדים הפנים למסלול אקדמי אכן גדל והולך, טוען המחקר. יחד עם זאת, הגידול העיקרי הוא של נשים שזוכות ללימודי ליבה הרבה יותר מאשר הגברים. המחקר מתריע כי למעלה ממחצית (53%) הנשים החרדיות הפונות למסלול אקדמי, כולל מכינה, נושרות ולמעלה מ-76% מהגברים, אף הם נושרים. עוד קובע המחקר כי ״החרדים שמנסים את המסלול האקדמי נוטים לעשות זאת במוסדות ברמה נמוכה יחסים״. על פי נתוני המחקר, חלקם של חרדים בעלי תואר אקדמי בגילאי 35-54 הוא נמוך מאוד ועומד על כ-19% משנת 2009.
היהודים החרדים נשארים באותה רמת דתיות לאורך זמן
בחינה ההגדרה העצמית בקבוצות של יהודים מעל גיל – 20 חרדים, דתיים, מסורתיים וחילוניים – מעלה כי שיעורי ההישארות הגבוהים ביותר הם בקבוצה החרדית. על פי בחינת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 87% ממי שהיו חרדים בגיל 15 נשארו חרדים בגיל 20 ומעלה. לגבי פיריון הילודה טוען המחקר כי ״עם ממוצע של 6.4 ילדים למשפחה חרדית לעומת 3.8 אצל יהודים דתיים, 2.4 אצל יהודים מסורתיים ו- 2.0 אצל יהודים החילונים – הכיוון אליו דפוסי פריון הילודה בישראל מובילים את המדינה ברור״.
״עצם העובדה שחלקם של החרדים באוכלוסיית ישראל מוכפל בערך בכל דור, אמורה להוות נורת אזהרה לכל קובעי המדיניות בישראל, לגבי הכיוון שאליו פונה המדינה והמהירות שהיא מתקרבת למצב שאינו בר-קיימא״.
מערכת החינוך הגרועה בעולם המפותחאי שוויון בהזדמנויות, בנטל ובתמיכות מתרגם, לפי המחקר, במעמדה של ישראל בתחום החינוך ביחס למדינות העולם המפותח ה- OECD. במבחני פיזה שנערכו בין השנים 2006 ל- 2022, הישגי ישראל נמצאים בתחתית הסולם ביחס לעולם המפותח (תרשים .)3המחקר קובע כי מערכת החינוך בישראל היא אחת הגרועות בעולם המפותח. גם בזרמים שאינם חרדים, הציון הממוצע הרב-שנתי היה מתחת ל-80% ממדינות ה- OECD. התפלגות תלמידי כיתה א׳ בשנת 2023 לפי זרמי חינוך, כאשר 22% הם דוברי ערבית, שציוניהם הממוצעים נמוכים מאלה של רבות ממדינות העולם השלישי; 22% נוספים הם תלמידים חרדים, מרביתם בנים שאינם לומדים לימודי ליבה מלאה. ציונים נמוכים מאוד יש גם לתלמידים ותלמידות בבתי הספר הממלכתיים והממלכתי דתי בפריפריה הגאוגרפית והחברתית.
רק 20% מהאוכלוסייה אוחזים בנטל הכלכלי על פי המחקר, הנטל הלא שוויוני בחברה הישראלית יותיר אותנו כמה צעדים מאחורי המדינות המפותחות. ענף ההי-טק, המעסיק רק חלק קטן מהעובדים בישראל, הוא הקטר הכלכלי של המשק – בהשוואה לפריון העבודה בישראל ביתר ענפי המגזר העסקי, נמוך ב40% מהממוצע במדינות ה-OECD. ההזדמנויות הלא שוות בחינוך שניתנות לילדי ישראל יובילו להגדלת הפערים החברתיים והכלכליים ויעמידו את המדינה תחת סכנה. 10% מעובדי ההיי-טק אחראים לכמחצית מהיצוא של ישראל. מדובר ב- 287,000 אנשים שמהווים את המנוע הכלכלי של המדינה. מה יקרה אם תהייה עזיבה של עשרות אלפים מהם?
ללא שינוי מדיניות - ישראל לא תשרודהמחקר צופה אל פני העתיד וגורס כי כאשר ילדים מהחינוך החרדי יגדלו הם יהפכו בסופו של דבר לרוב באוכלוסייה. רמת החינוך הנמוכה שהם מקבלים כילדים תאפשר להם לקיים רק משק של עולם שלישי כמבוגרים – שלא יוכל לממן מערכות בריאות רווחה או ביטחון של עולם ראשון. האם במקרה של איומים ביטחוניים בחזיתות מרובות, כפי שראינו בחודשים האחרונים, מדינת ישראל תוכל להמשיך להגן על עצמה? המחקר קובע כי בתנאים הדמוגרפיים הצפויים וברמת ההשכלה שאינה מעודדת התפתחות וקידמה, לישראל לא יהיה היתרון האיכותי, ולכך יהיו השלכות קיומיות עבור המדינה - ״ישראל לא תשרוד אם היא לא תוכל להגן על עצמה״ – קובע המחקר.
שינוי שיטת הממשל, העברת חוקה וחינוך אוניברסלי המחקר קורא לשינוי שיטת הממשל תוך בנית מערך אפקטיבי של איזונים ובלמים בין זרועות השלטון; ניסוח והעברת חוקה; חינוך אוניברסלי ברמה הגבוהה ביותר שמדינת ישראל יכולה לספק לילדיה – ללא קשר להעדפות של אורח חיים חילוני או דתי; שינוי סדרי עדיפות תקציביים תוך הגברת השוויון בזכויות ובחובות של כלל אזרחי ישראל. |
במאי 2024 130 מהכלכלנים והכלכלניות המובילים בישראל חתמו על מכתב אזהרה שמביע דאגה חמורה ממדיניות הממשלה. ״ללא שינוי בתוואי הקיים, תהליכים אלה מסכנים את קיום המדינה. רבים מהנושאים בנטל יעדיפו להגר מישראל. הראשונים לעזוב יהיו אלה שיש להם הזדמנויות בחו״ל: רופאים ורופאות, מהנדסים ומהנדסות, עובדי ועובדות היי-טק, ומדענים ומדעניות. האוכלוסייה שתישאר בישראל תהייה פחות משכילה ופחות יצרנית, וכך יגבר הנטל על האוכלוסייה היצרנית שנשארה – מה שיעודד הגירה נוספת מישראל״. הכותבים קוראים לציבור, לדרגים המקצועיים והפוליטיים להציב את הסוגיות הללו בראש סדר העדיפויות הציבורי. |
