תכנון סביבתי ואקלימי צריך להיות במוקד תהליך השיקום של הישובים שנפגעו במלחמה

מחקר שערכו ד"ר אור קרסין וד"ר שולה גולדן, מספק תובנות לסדרי העדיפויות של תושבים, ולגורמים שמשפיעים על שביעות רצון ממקום המגורים. המחקר מנתח מדגם מייצג גדול של כלל תושבי ישראל, מעל 7000 איש, ומזהה באמצעות מודל סטטיסטי את הגורמים המשפיעים ביותר על שביעות רצון ממקום המגורים מתוך 19 משתנים שונים.



בעשרת החודשים האחרונים ישראל עוברת טלטלה קשה. מעבר לפגיעה האנושה בחיים ובנפש, עשרות ישובים פונו ונפגעו. עם תום המלחמה הארורה, נדרש לתהליך עמוק של שיקום, לא רק לאוכלוסייה. חידוש התשתיות, שיקום הבתים, הגנים, היערות והשטחים הפתוחים צריך להעשות בדרך שונה בתכלית מהאופן בו נבנו הישובים, ומחייב תכנון פורץ דרך וחדשני. יש לרשותנו ידע וכלים שלא היו בידנו בעבר. הישובים שיבנו מחדש צריכים לספק לא רק מרחבים מוגנים ובטוחים לתושביהם, אלא גם להבטיח איכות חיים, כדי שתושביהם יסכימו לחזור אליהם. מתוך מחקר שהסתיים לאחרונה, עולה שאם רוצים להבטיח איכות חיים ושביעות רצון ממקום המגורים, צריך לשים במוקד את איכות הסביבה והתאמה לאקלים המשתנה כשיקולים מרכזים.

מחקר שערכו ד"ר אור קרסין וד"ר שולה גולדן מהמרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, מספק תובנות לסדרי העדיפויות של תושבים, ולגורמים שמשפיעים על שביעות רצון ממקום המגורים. המחקר מנתח מדגם מייצג גדול של כלל תושבי ישראל, מעל 7000 איש, ומזהה באמצעות מודל סטטיסטי את הגורמים המשפיעים ביותר על שביעות רצון ממקום המגורים מתוך 19 משתנים שונים. מתוך ארבע קבוצות מובחנות אליהם מחולקים המשתנים מסבירים: איכות יחסי הקהילה והשכנות; איכות הסביבה; איכות תשתיות התחבורה ; וביטחון אישי- משתני הסביבה עולים כקבוצה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר. מתוך קבוצה זו יש חשיבות גבוהה מאוד לניקיון המרחב הציבורי ולאיכות וכמות הגינות והשטחים הפתוחים.

ממצא שני בולט של המחקר מתייחס לגודל הישוב, ומראה שהסיכוי של תושב המתגורר בישוב קטן להיות מרוצה מאזור מגוריו, כפול מזה של תושב המתגורר ביישוב בינוני או גדול. דבר זה רלוונטי לתהליך השיקום של קהילות בקיבוצים ובמושבים שנפגעו, שכן חיזוק הקהילה (גם כשהיא מרוחקת מביתה) יכול לעודד חזרה ולהבטיח משענת לחוזרים. יחד עם זאת, בתכנון אל העתיד, מרבית האוכלוסייה בישראל מתגוררת בערים וגם לה צריך לתת פתרונות טובים יותר. למחקר ממצאים רלוונטיים רבים בהקשר זה.

תכנון עירוני מוטה סביבה ואקלים חייב לתת מענה לתופעת ההתחממות הגלובאלית הפוקדת את ישראל בעוצמה. ניתן יהיה להקל על השלכותיה במרחב האורבני באמצעות בניה ירוקה ומבודדת, דאגה לנטיעת עצים מרובים, הקמת מרחבי הליכה מוצלים ושילוב של שטחים פתוחים וטבעיים. כל אלה עולים כצורך וגורם מהותי המשפיע על שביעות הרצון גם במחקר שציינו. מצד שני יש היבטים סביבתיים, שיתכן שאינם בראש סדר העדיפויות של האוכלוסייה אבל כאלה שישפיעו השפעה מכרעת על איכות החיים בעתיד. נושאים אלה כוללים טיפול איכותי בפסולת, באמצעות שיפור ממשי באחוזי המחזור וההשבה הנמוכים בישראל, העומדים על פחות מ 80%. הגיע העת להפקת אנרגיה חשמלית סולארית מקומית, כזו שתספק לישובים לא רק אנרגיה ירוקה, לא מזהמת, וכלכלית אלא מקור עצמאי וחסין שאינו תלוי ברשת ההולכת הארצית. נושאים אלה ואחרים ידונו בוועידת האוניברסיטה הפתוחה לסביבה: עירוניות מבחן הקיימות. אפשר להרשם בחינם כאן.