|
|
|
|
|
חולון דורגה שלישית בישראל בייצור אנרגיה סולארית על גגות
|
|
מדד חדש של משרד האנרגיה מציב את חולון בצמרת הערים הגדולות בישראל בקידום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. ברחבי העיר פועלות כיום כ-200 מערכות סולאריות בהספק כולל של 16.13 מגה-וואט
פאנלים סולאריים על גג בית הספר שמיר. צילום-החברה הכלכלית לפיתוח חולוןחולון דורגה במקום השלישי בישראל במדד משרד האנרגיה והתשתיות לבחינת הרשויות המקומיות המובילות בקידום ייצור אנרגיה מתחדשת על גגות מבנים. המדד החדש מציג את היקף הפעילות של הרשויות בתחום האנרגיה הסולארית ואת הפוטנציאל הקיים להרחבת השימוש במערכות פוטו־וולטאיות בשטח העירוני. הדירוג מציב את חולון בצמרת הערים הגדולות בישראל בקידום ייצור אנרגיה סולארית על גגות. לצד ההישג בדירוג, הנתונים מצביעים על מהלך עירוני מתמשך להרחבת השימוש במערכות פוטו־וולטאיות במבני ציבור ובשטחים עירוניים. בין הפרויקטים הבולטים בעיר נמצאת מערכת סולארית דו־שימושית שהוקמה מעל מגרש ספורט בבית ספר שמיר בהספק של כ־1.8 מגה־וואט, לצד מערכות נוספות שהותקנו על מבני ציבור בעיר. כ-200 מערכות סולאריות כבר פועלות בעיר
נכון ליוני 2026 פועלות ברחבי חולון כ-200 מערכות סולאריות המחוברות לרשת החשמל, בהספק מותקן כולל של 16.13 מגה-וואט, על פי נתוני רשות החשמל. היקף הייצור השנתי של המערכות מוערך בכ-24,400 מגה-וואט-שעה של חשמל, נתון המשקף את התרחבות השימוש באנרגיה סולארית ברחבי העיר. במשרד האנרגיה מציינים כי מעבר למקום השלישי במדד הכללי, חולון דורגה גם במקום השלישי בקרב הרשויות המקומיות המונות יותר מ-100 אלף תושבים בקטגוריית הגידול השנתי בהספק הסולארי המותקן. נתוני המדד מתייחסים לסוף שנת 2025 ומשקפים את קצב ההתרחבות של המערכות הסולאריות בעיר במהלך השנה האחרונה. המדד מבוסס על מיפוי מתקדם של פוטנציאל הייצור הסולארי במרחב הבנוי, שנעשה באמצעות ניתוח תצלומי אוויר וכלי בינה מלאכותית. המידע מאפשר לרשויות לזהות שטחים מתאימים להקמת מערכות חדשות ולתכנן את הרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת בשנים הקרובות. לפי משרד האנרגיה, בשטחים המבונים בישראל קיים פוטנציאל משמעותי לייצור חשמל מאנרגיה סולארית. ההערכות מצביעות על אפשרות לייצור של כ־17 גיגה־וואט באמצעות מערכות על גגות מבנים, כאשר יותר ממחצית מהפוטנציאל נמצא על מבני מגורים. בנוסף, קיים פוטנציאל של כ־3.5 גיגה־וואט נוספים באמצעות קירוי סולארי של חניונים, מגרשי ספורט, מסופי תחבורה ציבורית ושטחים ציבוריים נוספים. ראש עיריית חולון, שי קינן:
״אנרגיה מתחדשת היא לא רק יעד סביבתי, היא הזדמנות אמיתית להטיב עם התושבים, לייצר חיסכון והכנסה לבעלי מבנים, לשפר את איכות החיים ולהבטיח רציפות תפקודית גם בשעת חירום. נמשיך לפעול יחד עם משרד האנרגיה כדי להרחיב את היקף המערכות הסולאריות בעיר ולהפוך את חולון לעיר ירוקה, חכמה ומתקדמת יותר למען הדורות הבאים."
חדשות נוספות
מועצת העיר אור יהודה אישרה פה אחד את מינויה של עו״ד איילת אלה לתפקיד היועצת המשפטית של העירייה. אלה, שכיהנה בשנים האחרונות כסגנית היועצת המשפטית, תחליף בתפקיד את עו״ד שלומית שפינדל, המסיימת 18 שנות עבודה בשירות העירייה ותושביה
ראה מידע נוסף..
עמק יזרעאל הוכר רשמית כאזור משנה יינני מובחן בתוך אזור ״עמקים״, במסגרת מפת אזורי היין החדשה של משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד הבריאות. ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן: ״כניסתו הרשמית של עמק יזרעאל למפת אזורי היין בישראל היא הכרה חשובה בחקלאות היזרעאלית"
ראה מידע נוסף..
עיריית חדרה, באמצעות הקרן לפיתוח חדרה, תקים לראשונה בעיר מעון יום שיקומי לפעוטות עם מוגבלויות ועיכובים התפתחותיים בהיקף השקעה של כ־18 מיליון שקל
ראה מידע נוסף..
בעקבות החלטת ממשלת בריטניה לאסור סחר עם ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי הנחה את משרדו לבחון צעדים נגד גורמים בריטיים הפועלים לקידום חרם נגד ישראל
ראה מידע נוסף..
ענת מנדיל
כמעט שנתיים לפני שעכירות חריגה השביתה חמישה מששת מתקני ההתפלה הגדולים בישראל, התריע מבקר המדינה כי זיהום מי הים עלול לגרום להפסקת הייצור וכי המדינה אינה ערוכה דיה. הדוח נותר במגירה ומדינת ישראל נמצאת באירוע משברי מתגלגל - מתקני אשקלון ואשדוד אינם פועלים, ומתקני שורק ופלמחים מופעלים חלקית מחשש לשחיקת הממברנות והמסננים. עלות הנזק בתרחיש המחמיר: עשרות מיליוני שקלים
ראה מידע נוסף..
התקנות, שנועדו לאפשר את יישומו המלא של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, נמשכו רגע לפני ההצבעה בוועדת העבודה והרווחה. ברקע: מחלוקת על זכאותם של מתמודדי נפש עם מוגבלות קוגניטיבית־נוירופסיכולוגית לקבל שירותים גם ממשרד הרווחה. יו”ר הוועדה, ח”כ מיכל וולדיגר: “אין הצדקה לשלילת הזכאות על הסף”
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|