מחקר חדש: למעמד הבינוני בישראל לא מובטחת רווחה כלכלית

צילום: שאטרסטוק


המעמד הבינוני הינו מרכיב מרכזי בחברה: הוא מקור עיקרי לכוח עבודה ולצריכה פרטית, תורם להכנסות המדינה ממסים ומאייש חלק ניכר מן השירותים הציבוריים. בשל כך, מצבו עומד במרכז השיח הכלכלי והציבורי. דוח חדש של אתי קונור אטיאס ומירי אנדבלד סבג, ממרכז אדווה חושף את הערעור המתמשך ביציבותו של מעמד הביניים בישראל.


מיהו המעמד הבינוני? חלוקת משקי הבית לפי רבדי הכנסה
המעמד הבינוני מוגדר לפי ההכנסה הפנויה לנפש ביחס להכנסה החציונית לנפש: משקי בית שהכנסתם נעה בין 75% ל-200% מן החציון נמנים עם הרובד הבינוני.

חלוקת משקי הבית מבחינה בין שלושה רבדים עיקריים. הרובד התחתון כולל משקי בית מתחת לקו העוני, משקי בית בקרבת העוני, עד 25% מעליו, ומשקי בית ברובד הנמוך, שהכנסתם נמוכה מ-75% מן ההכנסה החציונית. הרובד הבינוני כולל שני תת רבדים: הרובד הבינוני הנמוך, שהכנסת משקי הבית בו נעה בין 75% ל-125% מן ההכנסה החציונית, והרובד הבינוני הגבוה, בין 125% ל-200%. הרובד הגבוה כולל משקי בית שהכנסתם עולה על 200% מן ההכנסה החציונית לנפש תקנית.

למעלה ממחצית משקי הבית משתייכים למעמד הבינוני
התפלגות משקי הבית לפי רבדי הכנסה לשנת 2023 מצביעה על כך שלמעלה ממחציתם (54.4%) משתייכים לרובד הבינוני, כשליש (33.8%) לרובד הנמוך, ומיעוטם (11.9%) לרובד הגבוה. נתונים אלה מצטרפים לתמונה ארוכת טווח שתועדה בדוחות קודמים של מרכז אדוה והורחבה בדוח ה-OECD: הרובד הבינוני בישראל הצטמק מכמעט 60% ממשקי הבית בשנות ה-80 וה-90 לשפל של 48% בשנת 2009 במקביל לעליית שיעור העוני בחברה הישראלית. לאחר המשבר הפיננסי העולמי נרשמה התאוששות חלקית, ומאז 2015 נע שיעורו בטווח שבין 53% ל-55%, ללא שינוי ניכר.

מבין משקי הבית ברובד הנמוך, בולטת הקבוצה המצויה מתחת לקו העוני או בסמוך לו: 16.8% מתחת לקו העוני ו-8.1% בקרבת העוני ("סף העוני" המוגדר כמי שהכנסתם גבוהה מקו העוני אך אינה עולה על 125% ממנה), יחד, כרבע ממשקי הבית (24.9%). הרובד הבינוני מתאפיין בהטיה לצד הנמוך: חלקו הנמוך (29.4%) גדול מן מחלקו הגבוה (25.0%), כלומר רוב משקי הבית ברובד זה מצויים בטווח ההכנסות הקרוב לסף הכניסה אליו.