|
|
|
|
|
דוח מבקר המדינה: הממשלה כשלה בניהול הטיפול בעורף ובמענה על צורכי המפונים
|
|
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם דוח נוקב על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך המלחמה: "מחדל מתמשך". המבקר אנגלמן מטיל אחריות אישית על האחראים לכשלים העיקריים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ`, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט וקודמיו בתפקיד. חלק נרחב מהדוח מוקדש לטיפול בעשרות אלפי המפונים, בהם רבים מתושבי הצפון
מפונים מיישובי עוטף עזה בבית מלון באילת (צילום: עיריית אילת)דוח חדש של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, חושף כי המחדלים בטיפול ביישובי ותושבי הצפון אינם כשלים נקודתיים, אלא חלק ממשבר רחב ומתמשך של היעדר ניהול כולל של התחום האזרחי בשעת חירום. הדוח, הרביעי בסדרת ״חרבות ברזל״, מתאר ליקויים מערכתיים מתמשכים: חוסר תיאום בין גופים, היעדר גורם מתכלל שמסוגל להוביל את הטיפול בעורף האזרחי, והישענות על פתרונות זמניים במקום מענה ממשלתי יציב ומתפקד.״מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל״, קובע המבקר אנגלמן. עבור תושבי הצפון, החיים גם היום בצל הפינוי והאיום המתמשך, הדוח מהווה עדות נוספת למציאות המוכרת להם היטב: חוסר יציבות, קושי לשוב לשגרה ומענה ממשלתי חלקי בלבד. מחדל מתמשך של 17 שנה
הדוח מצביע כי מאז מלחמת לבנון השנייה, במשך למעלה מ־17 שנה, הממשלה לא מינתה גוף מרכזי בעל סמכות כוללת לניהול העורף בשעת חירום. גם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל התקבלו החלטות להקים משל״ט (מרכז שליטה אזרחי), שאמור היה לשמש כמטה האופרטיבי לניהול התחום האזרחי במלחמה, אך בפועל נקלטו אליו רק שני עובדים בינואר 2024, והוא נסגר כחודשיים וחצי לאחר מכן מבלי שמילא את יעדיו. במקביל, הקבינט החברתי־כלכלי, שאמור היה לרכז את ההיבטים האזרחיים הנוגעים במלחמה, התכנס חמש פעמים בלבד במהלך שנה שלמה, ופורום המנכ״לים של משרדי הממשלה, שהתכנס 27 פעמים בשלושת החודשים הראשונים, לא קיבל אף החלטה אופרטיבית בפרק הזמן הזה. בנוסף, המבקר קובע כי גם רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף לא נתנו מענה מספק לפערים שהתגלו, כך שהממשלה נאלצה ״לאלתר״ פתרונות תוך כדי לחימה, ללא תשתית שהייתה אמורה להיבנות מבעוד מועד. כשלים בטיפול באוכלוסיות מפונות
כשלי הניהול ניכרו גם בטיפול במפונים. אגף פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה הקים מערך ניהול ממשלתי לטיפול בצרכים שעלו באתרי קליטה, אך המערך לא פעל לאיתור קשיים רוחביים ולא נבחנה כלל מידת היעילות שלו. גם בסיורים שערך המבקר בשטח התגלו פערים חריפים: מחסור בכוח אדם במפעלים חיוניים, מחסור באנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגי־רגשי והיעדר נציגות של משרדי ממשלה באתרים שבהם שוכנו המפונים. מרכז לוגיסטיקה למפונים מיישובי עוטף עזה בבית מלון באילתכשלי התיאום פגעו גם ביכולת האזרחים לקבל מידע ושירותים בסיסיים. במהלך החודשים הראשונים למלחמה הפעילו 33 גופים ממשלתיים לא פחות מ־48 מוקדי חירום טלפוניים, ללא מוקד אחוד וללא תיאום ביניהם. המשמעות הייתה כי אזרחים שפנו לקבלת מענה נדרשו לפנות לגופים שונים במקביל, לעיתים קיבלו תשובות שונות ואף סותרות, ובפועל התקשו למצות את זכויותיהם או לקבל שירות רציף ואחיד. במקביל הוציאו 29 גופים ממשלתיים כ־93 מיליון שקלים על עשרות קמפיינים פרסומיים נפרדים, במקום קמפיין ממשלתי אחוד ומתואם. האחראים לכשלים
האחריות לכשלים, מדגיש המבקר, מונחת בראש ובראשונה לפתחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא הסדיר במשך 13 שנות כהונתו המצטברות את סמכויות הניהול הכולל של ההיבטים האזרחיים בשעת חירום. גם קודמיו, נפתלי בנט ויאיר לפיד, לא קידמו את הנושא בתקופות כהונתם. שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ושרי הביטחון שקדמו לו לא דאגו להסדיר את מעמד רח״ל ופקע״ר, וכתוצאה מכך הגופים הללו לא הצליחו לספק מענה מספק לעורף ולמפונים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שהיה אמון על הפעלת המשל״ט האזרחי והקבינט החברתי־כלכלי, לא מימש את סמכויותיו לטפל בהיבטים האזרחיים של המלחמה. השר כשל בהקמת מרכז שליטה אזרחי ומיעט להפעיל את הקבינט הכלכלי-חברתי בראשותו. משרד האוצר - הנהלתו וגורמי מקצוע שבו, לרבות בתחום המינהלי והמשפטי, הממונה על השכר וכן נציבות שירות המדינה - לא הצליחו להביא ליישום של החלטת הממשלה להקים מרכז שליטה אזרחי ולהפעילו בשעת מלחמה, ולא נתנו מענה על קשיים במהלך הניסיון לממש את מדיניות השר לעניין הקמת משל"ט אזרחי ופעילותו בשעת המלחמה. גם מנכ״ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, קיבל ביקורת בדוח על כך שפורום המנכ״לים שפעל תחתיו לא הניב החלטות אופרטיביות. לנוכח המצב, המבקר קורא לכלל הגורמים הממשלתיים - ובראשם ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון - לפעול באופן מיידי לתיקון הכשלים, ולהקים מערך ממשלתי אפקטיבי לניהול התחום האזרחי בחירום. לדבריו, ״מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל. הביקורת שאנו מפרסמים היום חושפת מחדל מתמשך. אסור לבזבז זמן. על ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון לפעול לאלתר כדי לבסס מערך כולל ואיכותי לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה״. הכשלים בצפון הם חלק מתמונה רחבה
הדוח הנוכחי מצטרף לדוח חריף שפרסם מבקר המדינה בחודש יוני האחרון על הכשלים בטיפול הממשלה ביישובי הצפון. בדוח ההוא נקבע כי יותר משנה וחצי לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל כ־60 אלף תושבים פונו מבתיהם, וכמחציתם אינם מתכוונים לשוב. תוכנית השיקום שהובטחה כמעט ולא יושמה: מתוך 940 מיליון ש”ח שאושרו הועברו רק כשני שלישים, וגם סכום זה קוצץ; ועדת השרים לשיקום הצפון לא התכנסה אפילו פעם אחת; וראש מטה היישום אליעזר (צ’ייני) מרום התפטר לאחר חמישה חודשים בלבד מבלי שנמצא לו מחליף. במקביל, משפחות רבות נותרו במגורים זמניים, עסקים קרסו או נקלעו למשבר, ויותר ממחצית מבני הנוער בגליל המזרחי דיווחו על פגיעה רגשית ולימודית. ממצאים אלה, שעולים שוב גם בדוח הנוכחי, ממחישים שהבעיות בצפון אינן נקודתיות, אלא חלק ממשבר רחב של היעדר ניהול כולל של התחום האזרחי בשעת חירום.
חדשות נוספות
טל ונגר, סמנכ"ל חטיבת תכנון וסביבה, חברת AVIV
כמויות עפר אדירות הנוצרות מפרוייקטי תשתיות, בנייה למגורים, תעשייה ותעסוקה מושלכות כיום ללא פיקוח ומייצרות הפסדים כספיים, אובדן קרקעות מניבות, ונזקים סביבתיים. היקף העודפים עד שנת 2050 צפוי להגיע ל-88 מיליון קו״ב. בהיעדר רגולציה ההפסד למשק נאמד בכ-4.2 מיליארד שקל. בהסדרה נכונה, עודפי העפר יכולים להפוך ממשאב מבוזבז לנכס מניב
ראה מידע נוסף..
גג במוסד לחינוך מיוחד בבית שמש קרס הבוקר, ארבע ילדות נפצעו ופונו לבית החולים, אחת מהן במצב בינוני עם חבלת ראש. כוחות החירום פועלים בזירה לבחינת נסיבות האירוע ולפעולות בטיחו0ת וחילוץ, והעירייה מלווה את המשפחות ומבצעת בדיקות מקצועיות להבטחת שלומם של התלמידים
ראה מידע נוסף..
דוח מקיף שהוכן לכנסת מצביע על אלפי מבנים מסוכנים, תשתיות לא מחוזקות, חוסר תיאום בין־משרדי ומוסדות חינוך שאינם עומדים בתקן — וכל זאת למרות עשרות שנים של התרעות והחלטות ממשלה שלא יושמו.
מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לקראת דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, מציג תמונת מצב מטרידה ביחס למוכנותה של ישראל לרעידת אדמה משמעותית. על אף מיקומה של המדינה על השבר הסורי–אפריקאי והתרעות חוזרות של מומחים ומבקר המדינה, ישראל ניצבת — גם בשנת 2025 — עם פערים מהותיים כמעט בכל תחום הנוגע להיערכות לאירוע סייסמי.
הדוח, שנכתב בידי מתן שחק וד”ר נורית יכימוביץ, מבסס את מסקנותיו על דוחות ביקורת, מסמכי ממשלה ומחקרים קודמים. כבר בתחילתו מזהיר המסמך כי המידע הזמין חלקי ולעיתים אינו מעודכן, בין השאר משום שהממשלה אינה מחזיקה תמונת מצב מלאה של מבני ישראל ומוכנותם.
מיקומה של ישראל מגביר את הסיכון — והפערים רק מתעצמים
ישראל שוכנת באזור גיאולוגי פעיל במיוחד, סמוך לשבר הסורי–אפריקאי. לפיכך, יישובים לאורך בקעת הירדן והערבה מצויים בסיכון הגבוה ביותר. אך דווקא באזורים הללו, שבהם קיימת אוכלוסייה גדולה והבנייה לעיתים ישנה ומוזנחת, שיעור המבנים שאינם עומדים בתקן גבוה במיוחד.
למרות זאת, אין למדינה מיפוי שלם של הבנייה בישראל: לגבי כשליש מהמבנים כלל לא ידועה שנת הקמתם — נתון המשמש בסיס להערכת עמידותם. ההערכות מדברות על כ־30 אלף מבנים הדורשים חיזוק, אך מדובר בהערכות שאינן מבוססות על בדיקה מלאה.
דוחות המבקר חוזרים שוב ושוב: ההיערכות לקויה, והליקויים אינם מטופלים
מבקר המדינה פרסם לאורך השנים שורה של דוחות המתארים מציאות עיקשת: הפעולות הנדרשות להתמודדות עם רעידת אדמה אינן מתבצעות בקצב הנדרש, החלטות ממשלה אינן מיושמות בפועל, והטיפול בנושא מתפרס על פני משרדי ממשלה רבים ללא גורם מחייב שמרכז את הסמכויות.
דוח מבקר המדינה האחרון (2024) מצא כי הליקויים שנמצאו כבר לפני שנים רבות — מיפוי חלקי, תקנים לא מעודכנים, חוסר מעקב אחר חיזוק מבנים — ממשיכים להתקיים ללא פתרון בשטח. התמונה העולה היא של מערכת לא מתואמת, שאינה פועלת במלוא כוחה וברוב הזמן פשוט “מתגלגלת קדימה” ללא תכנית אסטרטגית מסודרת.
מבני החינוך: פערי היערכות
אחד הסעיפים המדאיגים ביותר בדוח נוגע לבתי הספר וגני הילדים. למרות ההבנה כי קריסה של מבני חינוך בשעות פעילות עלולה להיות אסון המוני, רק כ־5% ממבני החינוך הדורשים חיזוק עברו תהליך כזה עד 2022.
מתוך כ־1,600 מוסדות חינוך שסווגו כמסוכנים או כזקוקים לחיזוק, רק ב־87 מתבצעות עבודות כלל. המשמעות: מאות אלפי תלמידים לומדים מדי יום במבנים שאינם עומדים בתקן במקרה של רעידת אדמה. גם בתחום התשתיות הלאומיות התמונה קשה לא פחות — גשרים, קווי מים וחשמל, מתקני חירום ודרכים רבות אינן מחוזקות, וחלקן כלל לא נבדקו בשנים האחרונות.
ועדת ההיגוי: גוף מרכזי — עם אפס סמכויות
הדוח מצביע על בעיה מבנית מהותית: הגוף האמור להוביל את ההיערכות הלאומית, ועדת ההיגוי הבין־משרדית לרעידות אדמה, אינו מחזיק בסמכויות מחייבות. המשמעות היא שכל משרד ממשלתי פועל, אם בכלל, באופן עצמאי ואינו מחויב ליישום החלטות הוועדה.
למעשה, בין 2019 ל־2021 פעלה הוועדה ללא כל יכולת לאכוף את החלטותיה — מצב שהוביל לתפזורת של פעולות חלקיות וחוסר תיאום בין הגופים השונים. ללא גוף אחד שמרכז ומחייב את כלל המערכות, קשה לראות כיצד ישראל תוכל להגיע למוכנות אמת.
תחומי הליבה: מה נעשה ומה נותר מאחור
המסמך מפרט כמה תחומים קריטיים שבהם ההתקדמות מוגבלת: בתחום מיפוי סיכונים, טוען הדוח כי אין בישראל מיפוי מלא של מבנים ותשתיות בסיכון. הרשויות המקומיות, האמונות על חלק ניכר מהביצוע, מתקשות לעמוד במשימה ללא תקציבים וידע מקצועי.
בנושא עדכון תקני הבנייה, טוען הדוח כי אמנם התקנים עודכנו לאורך השנים, אך החלתם בשטח איטית. מבנים רבים נבנו לפני תקנים מחמירים יותר — והם אינם זוכים לטיפול שוטף.
הדוח מתייחס גן לתחום ההסברה לציבור וטוכן כי למרות ניסיונות חוזרים להעצים את מוכנות הציבור, רמת הידע של האזרחים נמוכה: רבים אינם יודעים כיצד לפעול בשעת רעידה, היכן מקלט תקני, או כיצד להיערך בבית.
פערים עצומים קיימים בין רשויות חזקות לבין פריפריאליות. רשויות רבות חסרות ציוד חילוץ בסיסי, תכניות חירום מעודכנות ומערכי מתנדבים — והן עלולות לקרוס ברגע האמת.
פערי תקצוב: החלטות ממשלה ללא גב ביצועי
למרות החלטות ממשלה לחיזוק מבני ציבור, התקציבים שנקבעו לא מוצו במלואם, טוען הדוח. בחלק מהמקרים, התקציבים לא הגיעו לרשויות כלל, ובאחרים התוכניות נעצרו עקב עיכובים ביורוקרטיים. היעדר תקצוב רציף וארוך־טווח מונע מהרשויות לפתח תכניות עבודה מתמשכות. התוצאה: פרויקטים רבים מתחילים — אך לא מסתיימים.
המסמך צופה כי ללא שינוי מהותי במדיניות ובהיערכות הלאומית, רעידת אדמה משמעותית — תרחיש שכבר הוכח כאפשרי באזורנו — עלולה לגרום לאסון כבד: קריסת מבני מגורים, פגיעה בתשתיות חיוניות ושיתוק מערכות החילוץ וההצלה. גם תרחיש “ביניים”, של רעידה בינונית באזור מיושב, ייחשף לכל הכשלים שהדוח מונה: מחסור במשאבים, חוסר תיאום, מבנים לא מחוזקים והיעדר מודעות ציבורית.
ראה מידע נוסף..
דיון סוער בוועדה המיוחדת לעובדים הזרים חשף תמונה קשה של תחום הסיעוד הביתי בישראל: אין משרד ממשלתי המוכן לקחת אחריות כוללת על התחום, בעוד אלפי משפחות מתמודדות לבדן עם בירוקרטיה, מחסור חמור בכוח אדם ועלייה חריגה בדרישות השכר של המטפלים הזרים.
נכים שהשתתפו בדיון תיארו מציאות בלתי נסבלת: “אנחנו עובדים אצל המטפלים, הם מכתיבים את התנאים”, אמר אחד מהם.
מחסור חמור בעובדים ועלייה חדה בעלויות
על פי נתוני רשות האוכלוסין שהוצגו בוועדה, 83,673 עובדים זרים בעלי היתרים מועסקים כיום בסיעוד הביתי, לצד 17,720 עובדים לא חוקיים. במאגר העובדים הפנויים יש רק 1,694 עובדים חוקיים, מהם 169 בלבד זמינים לעבודה מחליפה – נתון שמסביר חלק מהמשבר.
המחסור הוביל לעלייה קיצונית בדרישות השכר: מטפלים מחליפים דורשים סכומים חסרי תקדים – עד 700 שקל ליום עבודה. גם עובדים קבועים, כך סיפרו משפחות, דורשים תוספות שכר תכופות ואף מאיימים לעזוב אם לא יקבלו אותן.
לדברי משפחות רבות, בחירה בין תרופות, אוכל או מטפל אינה תסריט קיצוני – אלא מציאות יומיומית. זאת במיוחד כאשר מינימום השכר עולה, אך קצבאות הנכות אינן מותאמות בהתאם.
דרישות העובדים הזרים מתרחבות – וחלקם נוטשים מטופלים
בדיון עלו טענות כי דרישות העובדים עלו משמעותית בשנים האחרונות: ״דמי כיס” בנוסף לשכר, בקשות לאי־קיזוז בגין מגורים, כלכלה וביטוח רפואי, דרישות להפסקות מנוחה מחוץ לבית המטופל ועבודה נוספת תוך השארת המטופל לבדו – בניגוד לחוק
במקביל נצפו מקרים רבים של נטישת מטופלים לטובת הצעת שכר גבוהה יותר או מטופל “קל” יותר.
הוועדה: משרד הרווחה סירב לקחת אחריות
יו”ר הוועדה, ח״כ חוה אתי עטייה, תקפה בחריפות את המצב: “אין אף משרד ממשלתי שאחראי על הסיעוד הביתי. לא ייתכן שהקשישים והאנשים עם המוגבלות יישארו נטושים ללא גוף שמגן עליהם.” למרות החלטת ועדת המנכ״לים בספטמבר 2024 להטיל את האחריות על משרד הרווחה – המשרד סרב לקחת את התפקיד.
עדויות קשות: “אני פוחדת שהמטפלת תעזוב אותי”
בדיון נשמעו עדויות קורעות לב של אנשים עם מוגבלות: כוכי סרוסי, 58, עם 188% נכות: “המטפלת דרשה שלוש פעמים העלאת שכר ואיימה שתעזוב. חייב להיות פיקוח.” אלכס פרידמן, יו”ר “נכה לא חצי בן אדם”:אנחנו לפני קטסטרופה. למה שמישהו יעבוד בסיעוד הקשה בשכר נמוך, כשבבניין ובמסעדות מציעים יותר? עוד שנה אולי לא יהיה מי שיטפל בי.” חנן טל, מנכ״ל הארגון: ״המשבר רק מחמיר. יש מטפלים שמטפלים שנים רבות ולא מאריכים להם ויזה — למה לא לאפשר להם להישאר?”
בוועדה עלתה גם טענה כי חלק מהמטפלים רשומים פיקטיבית אצל עיוורים, ולכן הוחלט שכל אדם עיוור יידרש להגיע בפני ועדה מיוחדת לבדיקת זכאות.
״בישראל – הענף הופך פחות ופחות אטרקטיבי״
לדברי יריב שוריאן, יו”ר אגודת “אחיעוז”, מדינות כמו אירלנד מושכות אליהן עובדים זרים בסיעוד, בעוד שבישראל – הענף הופך פחות ופחות אטרקטיבי. ״למה שיגיעו לסיעוד כשהם יכולים לעבוד בבניין או בעבודות קלות יותר?” אמר.
הוועדה קראה לממשלה להקים מנגנון פיקוח ואחריות מיידי, לפני שהמשבר יעמיק ויותיר אלפי קשישים ואנשים עם מוגבלות ללא טיפול בסיסי.
צילום: דוברות הכנסת : https://photos.app.goo.gl/VgENrvbfvSgvxMBn8
ראה מידע נוסף..
נחמה בוגין, שמאי מקרקעין ומשפטנית, יו”ר לשכת שמאי מקרקעין בישראל
הפסיקה הדרמטית של בית המשפט העליון בתיק לויתן היא אחת ההחלטות המשמעותיות בתחום התכנון והבנייה בעשור האחרון. פסק הדין התקדימי עוסק בשאלה: האם בהערכת שווי המקרקעין יש לכלול את תרומת תמ”א 38 טרם הוצאת היתר בניה - או שיש לנטרל את השפעתה?
ראה מידע נוסף..
אין נפגעים בקריסת גג תחנת הדלק בגבעת אולגה בחדרה. מנהל ההנדסה הוציא צו סגירה למקום
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|