ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "פניני העיר חשובות למורשתה של העיר כמו גם לעתידה. בית הכנסת הגדול הוא נכס חשוב ששימש עוד משנות ה-20 כמרכז קהילתי וימשיך לשמש ככזה גם מאה שנים אחרי. אני מברך על סמל תל אביבי נוסף שהולך ומשתדרג".
בית הכנסת הגדול בתל אביב-יפו. צילום: שאטרסטוק
התכנית, בתכנון וביצוע קרן תל אביב, כוללת כיכר עירונית לרווחת התושבים והמבקרים בעיר. שיקום הרחבה מתבצע כחלק מפרויקט שימור בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, המבוצע על ידי קרן תל אביב בשותפות עם קרן דרהי. בנוסף, בית הכנסת עצמו צפוי בקרוב לעבור שימור אשר אמור להחזיר לו את הדרו המקורי, ולהסיר מסביבו שלוש מתוך ארבעת הקולונדות וחומות הבטון שנבנו במסגרת הרחבתו ב-1969.
התכנית החדשה שואפת לפתח ולפתוח את הרחבה ולהחזירה לשימוש הציבור הרחב והיא כוללת:
קביעת שטח כיכר עירוני- הקצאת שטח של לפחות 1,000 מטרים מרובעים לכיכר עירונית חדשה עם זיקת הנאה לציבור.
התאמת התכנון למצב הקיים ולצרכים העירוניים העכשוויים.
קביעת ייעוד מבני ציבור- הקצאת שטח של לפחות 3,000 מטרים מרובעים לייעוד של מבנים ומוסדות ציבור.
הדמיה באדיבות טריפל די הדמיות
בית הכנסת הגדול תוכנן ע"י האדריכלים מגידוביץ והרשקוביץ ונבנה בשנת 1922 בסגנון אקלקטי, בשנות ה – 70 נוסף למבנה אגף חדש באופן ש"ציפה/ כיסה" את המבנה המקורי ושיווה לו מראה קובייתי. המבנה בעל ערכים היסטוריים, עירוניים, אדריכליים, תרבותיים וקהילתיים. לבית הכנסת הבנוי באזור החיץ של הכרזת אונסק"ו, "העיר הלבנה" דיאלוג מעניין עם הרחובות הסמוכים לו והוא שימש מאז הקמתו כמרכז תרבותי וקהילתי לתושבי העיר ולמבקריה.
התכנון האורבני של הרקמה מסביב מגלמת את המיטב בתכנון העירוני במרכז תל אביב-יפו ההיסטורית; תכנון עירוני המציע עירוב שימושים, מזמין לאתנחתא ברחוב הסואן ולמפגשים במרחב הציבורי, בעל קנה מידה אנושי, והתייחסות לאקלים המקומי. עם השנים, המתחם הוזנח והפך לחניון ציבורי. בשנים האחרונות התמקמו בקרבת בית הכנסת בתי קפה, מסעדות והמקום שוקק פעילות של מבלים.
