בית המשפט העליון בירושלים (צילום שאטרסטוק)הכנסת ה־25 העבירה חוקים בקצב כמעט זהה לזה של הכנסת ה־20, אבל הקדישה אותם לסדר יום שונה: יותר ביטחון, ענישה ואכיפה, ופחות רווחה, בריאות וחינוך. זו המסקנה המרכזית של המחקר „חוקי הפיכה משטרית בפנים, חוקי רווחה וחינוך בחוץ”, שכתב אביעד הומינר־רוזנבלום ופרסמה קרן ברל כצנלסון.
לפי הנתונים המובאים במחקר, בתקופה שנבחנה התקבלו בכנסת 573 חוקים ב־44 חודשי כהונה — כ־13 חוקים בחודש. בכנסת ה־20, הכנסת האחרונה שקדמה לה וכיהנה פרק זמן דומה, התקבלו 626 חוקים, בקצב חודשי כמעט זהה. „ההבדל בין שתי הכנסות — שתיהן בשליטת קואליציית ימין מובהקת - אינו במספר החוקים שעברו, אלא בתוכנם”, נכתב במחקר.
״הקואליציה ניסתה להתחמק מביקורת ומפיקוח פרלמנטרי ומשפטי״
המחקר מצא הבדל נוסף בערוצי החקיקה ובשיטותיה, שלטענתו ״חושפים כיצד ניסתה הקואליציה להתחמק מביקורת ומפיקוח פרלמנטרי ומשפטי.״ לפי המחקר, שליש מחוקי הכנסת ה-25 נחקקו כהוראות שעה — הליך שנועד למצבי חירום ומאפשר בקרה מופחתת; כמעט מחצית מהחקיקה החוקתית עברה בהצעות פרטיות, הפטורות מתזכיר ומחוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה; ושניים מהחוקים המשטריים נדונו בוועדות שהוקמו במיוחד עבורם, כדי לעקוף את הביקורת הפרלמנטרית בוועדה שבה היו אמורים להידון.
החקיקה החברתית נדחקה
השינוי הבולט ביותר הוא במשקלם של התחומים השונים בספר החוקים. לפי המחקר, חלקם של חוקי הביטחון והאכיפה גדל מ־13% בכנסת ה־20 ל־30% בכנסת ה־25. מנגד, חלקה של החקיקה החברתית — רווחה, בריאות וחינוך — ירד מ־30% ל־16%.

בפילוח מפורט יותר, קצב החקיקה בתחומי הביטחון והטרור כמעט שולש, ובתחומי המשטרה, הענישה והכליאה נרשמה עלייה של 62%. בתחום דת ומדינה גדל קצב החקיקה ב־48%.
הכיוון בתחומים החברתיים היה הפוך: קצב החקיקה בקטגוריה המאגדת רווחה, בריאות וזכויות ירד ב־33%, ובקטגוריית החינוך, התרבות והתקשורת נרשמה ירידה של 21%. גם בתחום התקציב, המסים והתחרות ירד קצב החקיקה, ב־18%.
המלחמה מסבירה חלק מהגידול בחקיקה הביטחונית: המחקר מסווג 123 חוקים, שהם כ־21% מכלל החוקים שהתקבלו בכנסת ה־25, כבעלי אופי מלחמתי מובהק. עם זאת, המחבר טוען כי היא אינה מספקת הסבר מלא לצמצום החקיקה האזרחית. „המלחמה אינה מסבירה את הצד השני של המשוואה — את מה שנדחק החוצה”, נכתב במסמך.
24 חוקים שסווגו כמשנים את כללי המשחק
לצד החלוקה לתחומי תוכן, המחקר בחן בנפרד חקיקה המשנה את יחסי הכוחות בין רשויות השלטון, מחלישה גופי ביקורת ושומרי סף, מרחיבה את שליטת הדרג הפוליטי במוסדות עצמאיים או פוגעת בזכויות יסוד, לפי הגדרותיו.
בקטגוריה זו, שהמחקר מכנה „חוקי הפיכה משטרית”, נספרו 24 חוקים בכנסת ה־25, לעומת שישה בכנסת ה־20. לאחר התאמה לאורך הכהונה מדובר בקצב חקיקה הגבוה פי ארבעה וחצי. לפי הניתוח, עשרה מהחוקים הללו נוגעים למערכת המשפט ולשלטון החוק, וארבעה נוספים לתקשורת. בין הנושאים המופיעים ברשימה: הרכב הוועדה לבחירת שופטים, עילת הסבירות, מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים, סמכויות השר לביטחון לאומי והסמכות להגביל פעילות של גוף שידורים זר.
הזמני הופך לשיטת פעולה
המחקר מצביע גם על שינוי בכלים שבהם נעשה שימוש. 171 מחוקי הכנסת ה־25, כ־30%, נחקקו כהוראות שעה — לעומת 13% בכנסת ה־20. הוראת שעה היא הסדר מוגבל בזמן, המאפשר להגיב למצב חירום או לבחון מדיניות לפני קיבועה. ואולם, לפי המחקר, רק 75 מתוך 171 הוראות השעה שנחקקו בכנסת ה־25 היו בעלות אופי מלחמתי; 96 עסקו בעניינים אזרחיים.
גם בהשוואה בין הוראות השעה האזרחיות בכנסת ה־25 לבין כלל הוראות השעה בכנסת ה־20, המחקר מוצא עלייה של 27% בקצב החודשי. בנוסף, נספרו בכנסת ה־25 17 חוקים שכל עניינם הארכת תוקפה של הוראת שעה קיימת, לעומת חוק אחד בכנסת ה־20.
„הבעיה מתחילה כשהכלי הופך משיטת חירום לשיטת ממשל”, נכתב במחקר. החשש שמציג המחבר הוא שהארכות חוזרות יוצרות הסדר מתמשך, בלי שהתקיים לגביו הליך הבחינה הנדרש להסדר קבע.
ממצא נוסף נוגע למסלול החקיקה: לפי המחקר, 45% מהחקיקה החוקתית בכנסת ה־25 קודמה באמצעות הצעות חוק פרטיות, לעומת 28% בכנסת ה־20. המחבר מדגיש כי המסלול הפרטי אינו מחייב את הליך התזכיר והבדיקה הממשלתית המוקדמת הכרוך בהצעת חוק ממשלתית, וטוען כי נעשה בו שימוש לצמצום הביקורת על שינויים שנויים במחלוקת.
הקואליציה חוקקה לבדה: פחות שיתוף בין הגושים
גם החקיקה הפרטית שהתקבלה משקפת, לפי המחקר, התרחקות בין הקואליציה לאופוזיציה. שיעור החוקים הפרטיים שעליהם חתמו חברי כנסת משני הגושים ירד מ־61% בכנסת ה־20 ל־49% בכנסת ה־25. במקביל, שיעור החוקים הפרטיים שיזמו חברי הקואליציה בלבד עלה מ־31% ל־45%.
האופוזיציה הצליחה להעביר 11 חוקים שכל יוזמיהם היו חבריה — כ־5.5% מהחקיקה הפרטית שהתקבלה. המחקר מתאר את רובם כיוזמות בנושאים מוסכמים יחסית, ובהם זכויות עובדים וסטודנטים, משפחות שכולות ומניעת אלימות בספורט.
30 חוקים ב-5 ימים
בחמשת הימים האחרונים לכהונתה, בין 12 ל-16 ביולי 2026 , העבירה הכנסת שלושים חוקים - 27 מהם ביום אחד, ה-13 ביולי. המחקר קובע: ״זהו השיא היומי בשתי הכנסות המלאות גם יחד. שישה מ-24 החוקים המשטריים של הקדנציה כולה - רבע מהם - אושרו באותו שבוע: חוק-יסוד: לימוד תורה, חוק היועץ המשפטי לממשלה, חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה, חוק התקשורת ושני תיקוני חוק שירות ביטחון. ארבעה מחוקי אותו שבוע הם חוקים חוקתיים: חוק-יסוד: לימוד תורה, חוק היועץ המשפטי לממשלה, חוק הבחירות לכנסת ה-26 וחוק מימון מפלגות. כל הארבעה נוגעים לכללי המשחק הדמוקרטי, ושלושה מהם עברו ביום אחד.״
התמונה שמציג המחקר היא של שינוי בהקצאת המאמץ הפרלמנטרי: קצב החקיקה הכולל נותר דומה, אך משקלם של התחומים החברתיים פחת, לצד גידול בחקיקה הביטחונית ובחקיקה שהמחבר מזהה כמשנה את מבנה השלטון ומנגנוני הפיקוח עליו.