תיוג ושחרור שני נשרים בגליל (צילום: מיטל מסיקה, רשות הטבע והגנים)שני נשרים שנלכדו במסגרת פעילות ניטור שמקיימת רשות הטבע והגנים ברחבי הארץ, שוחררו בימים האחרונים לטבע בגליל התחתון, לאחר שנבדקו וצוידו במשדרי GPS. זמן קצר לאחר השחרור כבר התקבלו נתונים ראשונים על תנועתם: אחד מהם עף לכיוון הכרמל, והשני נע לעבר רמת הגולן.
הנשר המקראי (Gyps fulvus) הוא עוף דורס גדול ממשפחת הנציים, הניזון מפגרים וממלא תפקיד חשוב במערכת האקולוגית. באמצעות סילוק פגרים מהשטח הוא מסייע בצמצום גורמי תחלואה ותורם לשמירה על האיזון במערכת הטבעית.
בישראל מקנן ולן הנשר במושבות במצוקים גבוהים ותלולים, בין היתר בגמלא, בגליל המזרחי, בכרמל, במדבר יהודה ובמצוקי הנגב. בשנים האחרונות התבססה מחדש מושבת קינון במצוקי הכרמל, לאחר עשרות שנים שבהן הנשר נעדר מהאזור כמקנן.
לנשרים יכולת לעוף למרחקים גדולים בחיפוש אחר מזון, ולעיתים הם מתרחקים מאות קילומטרים מאזורי הלינה שלהם. פרטים צעירים, שטרם הגיעו לבגרות מינית, נוטים לשוטט למרחקים גדולים במיוחד.
המשדרים מאפשרים לעקוב אחר הנשרים בזמן אמת
לדברי אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, פעילות הלכידה והניטור מאפשרת לאנשי הרשות לצבור מידע לאורך זמן על פרטים שונים באוכלוסייה.
"חלק מהנשרים שאנחנו לוכדים כבר סומנו בעבר, ולכן אנחנו מכירים לפחות חלק מההיסטוריה שלהם. חלקם הם ילידי גרעין הרבייה שהושבו לטבע", מסביר הצופה.
לדבריו, אחד הנשרים שנלכדו הפעם הוא פרט צעיר שלא נשא סימון קודם, ולכן הלכידה הנוכחית הייתה למעשה נקודת ההיכרות הראשונה של אנשי הרשות עמו.
דגימות הדם שנלקחות במסגרת הפעילות מאפשרות לבחון, בין היתר, הימצאות פתוגנים ומתכות כבדות העלולות להשפיע על בריאות הנשרים. "המידע שנאסף מסייע לנו ללמוד לא רק על מצבם של הפרטים שנלכדים, אלא גם על מצבה של אוכלוסיית הנשרים ועל הסביבה שבה היא חיה", אומר הצופה.
הנשר הצעיר בכרמל (צילום: באדיבות רשות הטבע והגנים)הנתונים שהתקבלו לאחר השחרור כבר סיפקו מידע מעניין על תנועת הנשרים. אחד הפרטים, נשר צעיר שקיבל את התג S00, עף לכיוון הכרמל. ברשות הטבע והגנים מציינים כי תנועתו עשויה להעלות את האפשרות שמדובר באחד הגוזלים שבקעו ופרחו במושבת הנשרים הטבעית שהתבססה מחדש בכרמל.
הנשר השני נע לעבר גמלא שברמת הגולן.
יותר מ־100 נשרים נושאים משדרים
כיום נעים בשמי ישראל מעט יותר מ־100 נשרים הנושאים משדרי GPS – קרוב למחצית מאוכלוסיית הנשרים בישראל. ברשות הטבע והגנים מתכננים, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, למשדר בסתיו הקרוב כ־60 נשרים נוספים.
המטרה היא להגיע למצב שבו כ־75% מאוכלוסיית הנשרים בישראל תהיה ממושדרת. ברשות אומרים כי היקף ניטור כזה יאפשר לקבל תמונה רחבה ומדויקת יותר על תנועת הנשרים, אזורי המחיה שלהם והסכנות שאליהן הם נחשפים.
"המשדרים מספקים לנו מידע שוטף על מיקומם, מסלול מעופם והתנהגותם של הנשרים ומהווים כלי מרכזי בשמירה עליהם", מסביר הצופה.
אחד היתרונות המרכזיים של המשדרים הוא היכולת לזהות אירועים חריגים בזמן אמת. כאשר נשר נוחת בנקודה שאינה אופיינית להתנהגותו, הנתונים המתקבלים יכולים להתריע בפני פקחי הרשות ולאפשר להם לצאת לשטח ולבדוק מה גרם לו לעצור במקום.
המעקב עשוי לסייע גם באיתור פגרים שעלולים לסכן את הנשרים ובעלי חיים אחרים. במקרים שבהם קיים חשש שהפגר הורעל או מכיל חומרים מסוכנים, יכולים הפקחים לפנות אותו ולבצע פעולות למניעת פגיעה נוספת בחיות הבר.
תיוג ושחרור שני נשרים בגליל (צילום: מיטל מסיקה, רשות הטבע והגנים)סכנה נוספת היא פגרים של בעלי חיים שטופלו בתרופות וטרינריות העלולות להיות רעילות לנשרים. כאשר נשר ניזון מפגר כזה, הוא עלול להיפגע אף שלא היה יעד השימוש בחומר.
"כאשר נשר נפגע, המשדר מאפשר לנו להגיע אליו במהירות, לנסות להצילו, לאתר את מקור הפגיעה ולפעול כדי למנוע מקרים נוספים", אומר הצופה. "המשדרים הם העיניים שלנו בשטח. בלעדיהם אנחנו עיוורים באפלה".
מהאקלום ועד השבה לטבע
מתקן האקלום שבו נלכדו הנשרים משמש לאורך השנה גם לרבייה ולאקלום של נשרים שבקעו במסגרת גרעין הרבייה, לקראת השבתם לטבע. הפעילות היא חלק מהמאמצים להחזיר את הנשרים לאזורים שבהם התקיימו בעבר מושבות קינון.
מתקנים דומים של רשות הטבע והגנים פועלים גם בשמורת הטבע גמלא, בחי־בר כרמל ובמדבר יהודה. בתקופת הסתיו, שבין עונות הרבייה, משמשים המתקנים גם ללכידה מבוקרת של נשרים מהטבע לצורכי ניטור, בדיקות וסימון.
לצד נשרים מקומיים, נלכדים לעיתים גם נשרים המגיעים לישראל מהקווקז ומהבלקן. חלקם נשארים בישראל במהלך החורף, ואחרים עוצרים בארץ במהלך נדידתם דרומה, בעיקר בדרכם למזרח אפריקה.