מתקן התפלה שורק ב׳. צילום: איתי דוידי, רשות המיםחמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הגדולים בישראל פועלים כיום באופן חלקי, ותפוקת המים המותפלים עומדת על כ־60% בלבד מהכמות המיוצרת בשגרה. את המחסור משלימה רשות המים באמצעות שאיבה מוגברת מהכנרת ומהקידוחים. כך נמסר בדיון שקיימה בשבוע שעבר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בראשות ח”כ אלון שוסטר, בעקבות המשבר החריג שפקד בשבועות האחרונים את משק המים.
המשבר החל בסוף אוגוסט, כאשר פריחת אצות חריגה ועלייה קיצונית בעכירות מי הים הובילו להשבתה או לצמצום פעילותם של חמישה מתקני התפלה. ברשות המים נערכים כעת לאפשרות שהמתקנים ימשיכו לפעול בתפוקה חלקית עד סוף 2026, ואולי אף לאחר מכן. עם זאת, נציגי המדינה הבהירו כי בשלב זה לא נפגעה אספקת המים לבתים וכי ניתן להמשיך לספק את צורכי המים הביתיים והחקלאיים.
יו”ר הוועדה, ח”כ אלון שוסטר, אמר כי האירוע חושף מחדש את הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה, ובראשם היעדר תכנון ארוך טווח והצורך לשמור על מקורות המים הטבעיים כרזרבה אסטרטגית.
“המשבר הנוכחי מציף מחדש את הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה בדוחותיו, ובראשם היעדר תכנון ארוך טווח מספק והצורך בשמירת מקורות המים הטבעיים כרזרבה אסטרטגית”, אמר שוסטר. “אנחנו לא יכולים לצפות את הכול, אבל אנחנו צריכים להכין את עצמנו לאירועי מצוקה מהסוג הזה. לצד חיזוק מערך ההתפלה, על המדינה להימנע ככל האפשר מהישענות בלעדית עליו ולוודא כי הכנרת והאקוויפרים נשמרים כמקורות גיבוי למצבי משבר”.
מפלס הכנרת נמוך בכ־41 סנטימטרים מהקו האדום התחתון
נציגי משרד מבקר המדינה ציינו כי הביקוש למים צפוי לגדול, בעוד היקף המים הטבעיים הולך ומצטמצם. כתוצאה מכך, ישראל תישען יותר ויותר על מתקני ההתפלה – ונדרשת להיערך מראש למצבים שבהם תיפגע רציפות פעילותם.
שורק מכון התפלה. צילום איתי דודימנתוני המבקר שהוצגו בדיון עולה כי בשנת 2024 הופקו כ־540 מיליון מ”ק מים מותפלים, לעומת כושר ייצור של כ־800 מיליון מ”ק שנקבע בהסכמי הזיכיון. היקף ההתפלה המצטבר באותה שנה היה נמוך בכ־225 מיליון מ”ק מכושר הייצור – כמות השווה לכשליש מנפח המים הזמינים בכנרת. נכון לספטמבר 2026, מפלס הכנרת נמוך בכ־41 סנטימטרים מהקו האדום התחתון.
בדיון התברר עוד כי רשות המים טרם השלימה תוכנית אב כוללת למשק המים. לדברי נציגי המבקר, היעדר תכנון ארוך טווח פוגע ביכולתה של המדינה להיערך למשברים. התוכנית לפיתוח מערך ההתפלה עד 2050 לא אושרה במועד שנבדק בביקורת. רק במאי 2026 אישרה מועצת רשות המים יעדי ייצור לשנים 2050 ו־2075, וביוני אישרה הממשלה את יכולת הייצור הנדרשת לשנת 2050.
14 אירועי זיהום – אך לא בהיקף הנוכחי
בשנים 2007–2023 התרחשו 14 מקרי זיהום של מי הים שהובילו להפסקת הייצור במתקני התפלה, לפרקי זמן שנעו בין כמה שעות לחמישה ימים. ואולם, בניגוד לאירועים הקודמים, הפעם נפגעו במקביל חמישה מששת המתקנים הגדולים.
מבקר המדינה הצביע גם על פערים בפיקוח: בין השנים 2018–2023 משרד הבריאות לא ערך באף אחד ממתקני ההתפלה את הביקורת השנתית הנדרשת, ורשות המים לא ביצעה בדיקות פתע בתדירות גבוהה. עוד נמצא כי משרד הבריאות טרם ערך סקר בנושא מינים פולשים בים התיכון, אף ששינויי האקלים עלולים להגדיל את השפעתם על איכות מי הגלם המגיעים למתקנים.
לצד הירידה בהיקף המים הטבעיים נרשמה גם הידרדרות באיכותם. בשנת 2020 היוו המים המזוהמים באקוויפר החוף כ־6.6% מנפח האוגר – עלייה של 32% לעומת 2015. למרות הסמכויות הנתונות לרשות המים ולמשרד להגנת הסביבה, שיקומם של מוקדי זיהום נרחבים עדיין לא החל.
חשש מפגיעה בלתי הפיכה בממברנות
מנכ”ל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, הסביר כי מדובר באירוע חריג ביותר של פריחת אצות ועכירות. לדבריו, מדדי העכירות, העומדים בשגרה על 3–4, טיפסו באזורים בדרום ל־15 ואף ל־20. בשל החשש לנזק בלתי הפיך לממברנות הופסקה פעילות המתקנים, ובהמשך חודשה בהדרגה ותחת בקרה.
לדברי ליפשיץ, מתקן חדרה פועל כעת בתפוקה מלאה ואף מוגברת, ואילו חמשת המתקנים האחרים פועלים חלקית. “רשות המים נערכת לתרחיש שבו תפוקת ההתפלה החלקית תימשך עד סוף שנת 2026”, אמר. הוא הוסיף כי המתקנים הונחו להגדיל את מלאי הממברנות במחסניהם, כדי לאפשר החלפה מהירה במקרה של פגיעה.
ליפשיץ ציין כי עד כה לא נמצא בעולם אירוע זהה בהיקפו, וכי רשות המים פנתה למדינות ובהן איחוד האמירויות וסינגפור כדי ללמוד מניסיונן.
מנכ”ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, הדגיש כי אספקת המים הביתית לא עמדה בסכנה. “בשום שלב לא נפגעה אספקת המים לבתים ולא נשקפה סכנה ממשית לאספקת המים הביתית”, אמר. “אין שחר לשמועות שלפיהן האירוע נגרם כתוצאה ממתקפת סייבר – לא היה ולא נברא. המערכת נערכת לכל תרחיש, לרבות אפשרות שהאירוע יימשך מעבר לתחילת 2027”.
“קריאת השכמה” למשק המים
ח”כ גלעד קריב אמר כי המשבר צריך לשמש “קריאת השכמה”, ומתח ביקורת על רמת השקיפות לציבור בתחילת האירוע. לדבריו, יש לבחון אם הפער הקיים בשגרה בין כושר הייצור של המתקנים לבין הצריכה בפועל מנוצל לשיקום האקוויפרים ולהגדלת עתודות המים.
ח”כ ינון אזולאי קרא להכין תוכנית החורגת מסוף השנה. “צריך שהתוכנית תהיה מעבר לסוף שנה, כי אנחנו גם לא יודעים מה הים זומם לנו”, אמר. לדבריו, יש להבטיח שגם במשבר ממושך לא תיפגע החקלאות באופן שיוביל להתייקרות המחירים לציבור.
שוסטר סיכם כי אף שהמערכת מצליחה בשלב זה לספק את צורכי המשק, ישראל נכנסת ל”גירעון הולך וגדל ברזרבות” של מקורות המים הטבעיים. הוועדה החליטה לקיים דיון מעקב נוסף, שבו תיבחן ההתמודדות עם המשבר, יישום המלצות מבקר המדינה והיערכות משק המים להשבתה ממושכת של מתקני ההתפלה.
