רונה יפמן, ״ינשופים״, 1988. צילום: באדיבות האמניתתופעת החרם בקרב ילדים ובני נוער חוצה מגזרים, אזורים ורקעים חברתיים ומשפיעה עמוקות על הדימוי העצמי שלהם ועל בריאותם הנפשית. היא אינה רק הסיפור של הילד שנשאר לבד, אלא סיפורה של קבוצה שלמה: של מי שמחרים, של מי שמצטרף, של מי שרואה ושותק - ושל המבוגרים, שלעתים מגלים מה שקורה רק לאחר שהפגיעה כבר קשה ועמוקה.
חרם מתרחש לפעמים בקול רם ולפעמים בשקט, אבל תמיד מעביר את אותה התחושה: שאף אחד לא רוצה שתהיה שם - בכיתה, בהפסקה, במסדרון, סביב שולחן האוכל, בקבוצות הווטסאפ וברשתות החברתיות.
חלק מהיצירות נוצרו בשיתוף עמותת ״כנפי דרור״
התערוכות מבקשות להציף את החוויה ולהעניק לה נוכחות במרחב הציבורי. העבודות המוצגות בהן עוסקות בבדידות, בדחייה, ביחסי כוח בתוך קבוצה, בזיכרונות ילדות ובצורך האנושי הבסיסי להרגיש שייכות. חלקן נולדו מתוך חוויות אישיות של האמנים, אחרות נוצרו בשיתוף עמותת "כנפי דרור", בעקבות מפגשים של האמנים עם ילדים ובני נוער שחוו חרם.
את התערוכות יזמו בני הזוג, האמנית והאוצרת קרן שפילשר וד״ר גיא מורג צפלביץ`, המבקשים באמצעות האמנות לגרום לכולנו להסתכל לחרם בעיניים. לא כ"ריב בין ילדים", לא כשלב חולף ולא כמשהו ש"יעבור". את התערוכות מלווה תכנית אמנותית וחינוכית הכוללת סיורים, מפגשי שיח וסדנאות לילדים, בני נוער, הורים ואנשי חינוך.
עשרות אמנים ואמניות ממגוון תחומי יצירה
45 אמניות ואמנים בני דורות שונים וממגוון תחומי יצירה מביאים אל התערוכה נקודות מבט אישיות, חברתיות ואוטוביוגרפיות – מן היחסים בתוך הקבוצה ועד לחוויה הפנימית של מי שמרגיש שקוף, שונה או דחוי. יחד נוצר פסיפס של חוויות הנע מן הרגע שבו ילד נותר מחוץ לקבוצה אל הבושה, הבדידות, הפחד והכמיהה להשתייך.
״לילות ארוכים, חלומות אבודים״: תערוכת יחיד של אילה נצר
אילה נצר מקיימת דיאלוג מתמשך עם חוויות ילדות של בדידות, דחייה חברתית ותחושת שקיפות. על הקושי למצוא את מקומה והניסיון לזכות בקרבתם של מי שלא רצו בה - מצב שהמשיך ללוות אותה גם בבגרותה. מעשה האמנות מהווה עבורה מרחב חלופי של נחמה ודמיון. בעבודותיה היא בונה עולם שבו מתקיימים זה לצד זה כאב ויופי, והיצירה הופכת למקום שבו אפשר להתבונן בשבר - וגם לנסות לבנות ממנו משהו חדש וחיובי.
״כיתה ו`״: תערוכת חוצות של איה טלשיר
איה טלשיר, שנולדה וגדלה ברמת השרון, חוזרת אל אירוע מכונן מילדותה בעיר. כשהייתה בכיתה ו`, החליטה חברתה הטובה, שאותה היא מתארת כ"מלכת הכיתה", לנתק עמה את הקשר, ובעקבותיה התרחקו ממנה גם שאר חבריה. מתוך החוויה הזאת נולד הקומיקס "כיתה ו`", העוסק בחרם ובניסיון להבין אותו משני הצדדים - של המוחרם ושל המחרים. לצדו מוצגים קטעים מתוך "יומני י"ב", הרומן הגרפי של טלשיר, המבוסס על חוויות מתקופת התבגרותה.
הצגתה של "כיתה ו`" במרחב הציבורי ברמת השרון מחזירה את הסיפור אל המקום שבו התרחש והופכת זיכרון ילדות אישי לשיחה רחבה אודות שייכות, דחייה והכוח שיש לקבוצה על היחיד.
ראש עיריית רמת השרון, איציק רוכברגר: "חרם והדרה חברתית אינם עניין של ילדים בלבד – אלא תופעה שכולנו חייבים להיות ערים אליה ולפעול למניעתה. אני גאה בכך שרמת השרון רואה ערך עליון בהעלאת המודעות לנושא ובוחרת להציבו במרחב הציבורי, בין היתר באמצעות אמנות. אני מזמין את תושבות ותושבי העיר וגם אורחים מחוץ לרמת השרון להגיע לתערוכות, להיחשף לעבודות ולחשוב יחד כיצד אנו יוצרים סביבה שבה יש מקום לכל ילדה וילד".
אמניות ואמנים משתתפים:
ורד אהרונוביץ׳, עדן אוחנא, גילת אורקין, עטרה אוריה, אופק אליה, דן אלון, איריס גיא, דינה גולדשטיין, תמה גורן, שירה גפשטיין, מאירה גרוסינגר, שרון גרמה שטיינפלד, אדווה דרורי, אורי הולבן, יוני המנחם, איזבלה וולובניק, אריק וייס, נועם חורב, לי חן, חן חפץ, עדה יואלס, אמילי יחזקאל, רונה יפמן, קרן יפרח, שאול כהן, איילה לנדאו, רוני לנדה, מיכאל ליאני, Dede וניצן מינץ, בתיה מלכא, רוני סומק, רוני פחימה, להלי פרילינג, אלכס פרפורי, בתיה קולטון, אביגיל קולקר, יבגניה קירשטיין, גבריאלה קליין, תמר קרוון, ניל וקארין רומנו, אבינועם שטרנהיים, מילן וירון שין, ליהי שני וקרן שפילשר.
גבריאלה קליין ״אור כחול״, 2023. צילום: לנה גומון
