תחנה מרכזית תל אביב (צילום: שאטרסטוק)צעד נוסף בדרך לפינוי התחנה המרכזית בתל אביב: הוועדה המשותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט ושל ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה היום (ב׳) את בקשת שרת התחבורה לשינוי ייעוד מוגבל בחלק מקרקעות מקווה ישראל, לצורך קידום שני מיזמי תשתית לאומיים – הקמת מסוף תחבורה ציבורית זמני והקמת מובל ניקוז תת־קרקעי לנחל איילון.
הדיון התקיים בהתאם לחוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל, התשל״ו–1976, הקובע כי שינוי ייעוד בקרקעות המוסד מחייב אישורים מיוחדים. הוועדה קבעה כי התועלת הציבורית של המיזמים מצדיקה את שינוי הייעוד, בכפוף לשמירה על זכויות מקווה ישראל ולעשיית מאמץ להשיב את הקרקע לייעודה המקורי בתום התקופה.
מסוף זמני עד להקמת מתקן הקבע בחולון
מסוף התחבורה הציבורית יוקם מצפון לכביש 44, בתחום תכנון המשתרע על פני 134 דונם. מתוכם, כ־41 דונם ישמשו את מתקן התחבורה עצמו. המסוף צפוי לקלוט כ־60% מפעילות התחבורה הציבורית המתקיימת כיום בתחנה המרכזית בתל אביב, כחלק מהמהלך לפינויה.
המתקן ישמש פתרון זמני עד להקמת מסוף הקבע במתחם בן צבי בחולון. לפי נתיבי איילון, הוא צפוי להיפתח בשנת 2031, ולכל המאוחר בשנת 2032. שינוי הייעוד יוגבל לתקופה של עד 25 שנה. יובל רודריגז מנתיבי איילון הגדיר את מסוף מקווה ישראל כ״אחד המתקנים החשובים בארץ״. לדבריו, המיקום נבחר לאחר בחינת חלופות ובתיאום עם הנהלת מקווה ישראל. לצד המסוף יוקמו חניון לילה ומתקני תפעול, בכפוף למגבלות סביבתיות שנועדו למנוע זיהום קרקע. עוד ציין כי בשלב מאוחר יותר צפוי כלל צי האוטובוסים במתחם להיות מחושמל.
מובל תת־קרקעי לצמצום סכנת ההצפות
הוועדה אישרה גם שינוי ייעוד נקודתי לצורך הקמת מובל ניקוז תת־קרקעי במסגרת מיזם ״מובל נחל איילון לים״. המיזם נועד לשפר את מערך הניקוז בגוש דן, לצמצם את סכנת ההצפות ולתמוך בהקמת המסילה הרביעית באיילון. השטח שישמש את המיזם לא יעלה על 20 דונם מצפון לכביש 44, והוא יכלול מתקני ניקוז, מגלש ואזור תחזוקה. נציג משרד החקלאות הגדיר אותו ״פרויקט נדרש״, שנועד למנוע מצב שבו מים יציפו שכונות ״ללא שליטה וללא ניהול מקדים״.
אייל קוצר מנתיבי ישראל הסביר כי מדובר בפרויקט משלים הנדרש להקמת המסילה הרביעית באיילון. לדבריו, הצינור התת־קרקעי יאפשר להזרים מים מאזורים המועדים להצפה אל הים. הוועדה הבהירה כי כל שינוי משמעותי במיקומו של המובל, מעבר לסטייה מצומצמת מהתשריט שהוצג לה, יחייב קבלת אישור נוסף מהכנסת.
מקווה ישראל: ספק אם יהיה אפשר לשוב ולגדל חיטה
במהלך הדיון הודגש כי השטחים הנדרשים לשני המיזמים נמצאים בשולי תחום מקווה ישראל, וכי התכנון גובש לאחר בחינת חלופות ובמטרה לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בפעילותו החינוכית והחקלאית של המוסד.
מנכ״לית מקווה ישראל, שרית גולדשטיין, אמרה כי דירקטוריון המוסד מכיר בחשיבותם הלאומית והחברתית של המיזמים, ובפרט בצורך להעביר את התחנה המרכזית מתל אביב. עם זאת, היא הדגישה כי יש לשמור על זכויות המוסד ולאפשר את השבת השטח לשימושים חקלאיים וחינוכיים בתום התקופה.
״בית הספר מקווה ישראל פועל כבר 156 שנה כמוסד חינוכי־חקלאי״, אמרה. ״כיום לומדים בו 1,950 תלמידים בשלושה בתי ספר, כולל פנימייה, על שטח של 3,300 דונם בלב גוש דן״.
גולדשטיין הטילה ספק באפשרות לגדל שוב חיטה או מטעים בשטח שישמש במשך 25 שנה כמסוף תחבורה, אך העריכה כי יהיה אפשר להכשירו בעתיד לשימוש חקלאי אחר. נציגת המשרד להגנת הסביבה הדגישה כי יש לתכנן את המסוף כך שיהיה אפשר לפרק את מתקניו בתום התקופה ולשקם את הקרקע. יו״ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ח״כ צבי סוכות, הצטרף לדרישה וקרא למדינה ״לעשות מאמץ שהשטח יחזור לייעודו ככל הניתן״.
הוועדה ביקשה להבטיח כי העלויות הכרוכות בפירוק המתקנים ובשיקום הקרקע לא יוטלו על בית הספר מקווה ישראל.
