
מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, מציג תמונה השוואתית רחבה של הסטנדרטים הנהוגים במסגרות חינוך-טיפול לילדים מלידה עד גיל שלוש. את המסמך, שפורסם במרץ 2026, כתבו ד”ר ניצן פייביש ומריה רבינוביץ’.
הסקירה משווה את ישראל ל-47 מערכות חינוך: 38 מדינות באירופה, ניו יורק, טקסס ודלאוור בארה”ב, ניו זילנד, מחוזות ניו ברנזוויק וקוויבק בקנדה, יפן, צ’ילה וקולומביה. ההשוואה מתמקדת בארבעה מדדי איכות מרכזיים: היחס בין מספר הפעוטות לאנשי הצוות, התפוסה המרבית בקבוצה, השכלתם והכשרתם של אנשי הצוות והתנאים המרחביים במעון. בנוסף נבחן תקצוב החינוך לגיל הרך.
פחות אנשי צוות על יותר פעוטות
אחד הפערים הבולטים נוגע ליחס בין מספר הפעוטות למחנך-מטפל. בישראל נקבע בתקינה הרגילה יחס של איש צוות אחד לכל שישה תינוקות עד גיל 15 חודשים, אחד לתשעה פעוטות בגילי 15– 24 חודשים ואחד ל-11 פעוטות מעל גיל שנתיים. בתקינה המורחבת היחסים הם 1:5, 1:8 ו-1:10, בהתאמה.
ההשוואה מעלה כי בכל קבוצות הגיל התקינה בישראל פחות מחמירה מזו הנהוגה ברוב מדינות אירופה שבהן קיימת רגולציה בנושא. בקרב תינוקות, למשל, במדינות רבות באירופה היחס הוא שלושה עד חמישה ילדים לאיש צוות. באנגליה, אירלנד, בולגריה, דנמרק והולנד מדובר בשלושה תינוקות לאיש צוות, ובמדינות ובהן אוסטריה, פינלנד, יוון ושווייץ – ארבעה.
גם בהשוואה למדינות מחוץ לאירופה מצבה של ישראל בולט: היחס לתינוקות בישראל גבוה מזה שנקבע בניו יורק, טקסס ודלאוור, בניו זילנד, בשני המחוזות הקנדיים שנבדקו וביפן. עם זאת, קיימות גם מדינות שבהן התקינה מקלה יותר, ובהן צ’ילה וקולומביה.
עד 30 פעוטות בקבוצה – יותר מכל המדינות שנבדקו
פער גדול עוד יותר נמצא בגודל הקבוצות. בישראל ניתן לאכלס בקבוצה של בני שנתיים עד שלוש עד 30 פעוטות. לפי הסקירה, מספר זה גבוה מהתקן המרבי בכל המדינות שנבדקו שבהן קיימת רגולציה בנושא.
במדינות אירופה שנבדקו, גודל הקבוצה המרבי בגילים אלה נע בדרך כלל בין 12 ל-20 פעוטות. גם בצ’כיה, שבה נמצא אחד התקנים הגבוהים באירופה – 24 ילדים – מדובר עדיין בשישה ילדים פחות מהתקן הישראלי. תקן התפוסה בישראל גבוה גם מזה שבניו יורק, טקסס ודלאוור ובניו ברנזוויק שבקנדה.
בישראל אפשר לטפל בפעוטות ללא השכלה פורמלית
הבדל מהותי נוסף נוגע לכישורי הצוות. תקנות הפיקוח בישראל אינן קובעות דרישת השכלה פורמלית מינימלית למחנך-מטפל בילדים עד גיל שלוש. הדרישה היא להכשרה פדגוגית מקצועית של 220 שעות, לצד קורס עזרה ראשונה של 22 שעות וקורס התנהלות בטוחה של 14 שעות. התקנות גם אינן מבחינות בין דרישות ההכשרה ממחנך-מטפל מוביל לבין אלה החלות על איש צוות מסייע. התמונה במדינות אירופה שונה. ברובן קיימת דרישת השכלה פורמלית לאיש הצוות המוביל: בחלקן מדובר בהשכלה תיכונית והכשרה מקצועית, ובאחרות נדרש תואר ראשון ואף תואר שני. בקוויבק, למשל, נדרשת השכלה על-תיכונית עם התמחות בגיל הרך, וגם ביפן נדרשת הסמכה הכוללת לימודים ייעודיים בתחום.
מקור: מסמך ״רגולציה בדבר סטנדרטים למסגרות חינוך-טיפול בגיל הרך. מרכז המחקר והמידע בכנסתכ-26% מהמחנכות במעונות המסובסדים וכ-36% במעונות שאינם מסובסדים - ללא הכשרה
ב-25 מתוך 38 המדינות האירופיות שנבחנו קיימת חובה רגולטורית לפיתוח מקצועי מתמשך של אנשי הצוות. בניו יורק נדרשות לפחות 30 שעות הכשרה בכל שנתיים ובטקסס 24 שעות מדי שנה.בישראל, לעומת זאת, החובה המפורשת היא בעיקר ריענון עזרה ראשונה בהיקף שמונה שעות אחת לשנתיים. קיימת גם חובה לקיים השתלמויות תקופתיות ולהעניק הדרכה חינוכית לצוות, אך חלק מהדרישות אינן מוגדרות בהיקף שנתי קבוע.
המסמך מצביע גם על פער בין הדרישות הקיימות לבין יישומן. נכון לפתיחת שנת הלימודים שנבדקה, כ-26% מהמחנכות במעונות המסובסדים וכ-36% במעונות שאינם מסובסדים היו ללא הכשרה. במקביל קיים מחסור מתמשך בכוח אדם, הגורם לסגירת מסגרות ומקשה על שיפור התקינה.
הוצאה לאומית ממוצעת נמוכה לפעוט מלידה עד גיל שלוש
האתגר מקבל משנה חשיבות לנוכח היקף אוכלוסיית הפעוטות בישראל. בסוף 2024 חיו בישראל כ-543 אלף ילדים עד גיל שלוש, וכ-60% מילדי קבוצת גיל זו שהו, לפי הערכה ל-2025, במסגרות יום – לעומת ממוצע של 38% במדינות ה-OECD.
אלא שלא כולן מפוקחות. לפי נתוני המסמך, ״שיעור הפעוטות עד גיל שלוש ששוהים במסגרות יום בפיקוח המדינה מכלל הפעוטות בגיל זה בישראל (כ-543,000 פעוטות) עומד לכל היותר על כ-44% . בנוסף, במערך מעונות היום, בהם שבעה פעוטות או יותר, יש תחומים שונים שעדיין לא נמצאים תחת אחריות משרד החינוך. למשל, סבסוד שכר הלימוד מטעם המדינה וניהול הרישום למעונות עם סבסוד – נשארו באחריות משרד העבודה.״
מדובר במערכת סמכויות מפוצלת המייצרת פערים באיכות הפיקוח, בתנאי עבודה ובשכר של מחנכות-מטפלות במסגרות מוכרות ושאינן מוכרות. למשל, חוסר אחידות בשעות עבודה ובחופשות; במדיניות מענקים כספיים וקשיים בירוקרטיים בסידורי מעבר לרישום במעון, כגון הסעות – שלא תמיד ברור מי הגורם האחראי להם ולמי ניתן לפנות.
שיעור ההוצאה הלאומית מהתמ"ג בישראל עבור מוסדות חינוכיים לגיל הרך ולחינוך הקדם יסודי: 1.2% לעומת שיעור של 0.9% בממוצע ב- OECD
בשנת 2022 שיעור ההוצאה הלאומית מהתמ"ג על מוסדות חינוכיים לגיל הרך (לידה עד שלוש) בישראל היה .0.3% בהשוואה למדינות אחרות, נראה כי יש מדינות שבהן השיעור גבוה יותר אך יש גם מדינות בהן שיעור זה נמוך יותר. בנורבגיה השיעור היה פי שלושה (0.9%), ובדנמרק השיעור היה כפול (0.6%), בשבדיה (0.5%) סלובניה ופינלנד (0.4%) - השיעור גבוה מזה שבישראל. לעומת זאת, באוסטריה, לטביה, ליטא וספרד (0.2%) ובאנגליה (0.1%) השיעור נמוך מזה שבישראל.
שיעור ההוצאה הלאומית מהתמ"ג בישראל עבור מוסדות חינוכיים לגיל הרך ולחינוך הקדם יסודי יחד היה 1.2% לעומת שיעור של 0.9% בממוצע במדינות ה OECD אשר דיווחו על נתון זה (25 מדינות מתוך 38(. זאת, עקב הוצאה גבוהה יחסית בישראל על החינוך הקדם- יסודי (בין היתר עקב החלת לימוד חובה החל מגיל 3(.
המסמך מסייג את ההשוואה ומזכיר את המבנה הדמוגרפי החריג של ישראל: מספר הילדים במערכת גדל בקצב מהיר במיוחד. בין 2015 ל-2022 גדל מספר התלמידים בישראל ב-2.1% בשנה – פי שבעה מהממוצע במדינות ה-OECD.
מסמך תשתית למדיניות: ״תקני האיכות בישראל – יחס צוות-פעוט, פיתוח מקצועי והדרכה - הם בסטנדרט נמוך.״
במסמך תשתית למדיניות שחובר עבור לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך באפריל 2022 , מוצגת סקירה בינלאומית השוואתית של רפורמות במדיניות לגיל הרך, על בסיס שלושה נושאים מרכזיים: איכות החינוך; נגישות המסגרות החינוכיות; ומעברים בין מסגרות חינוכיות.
על-פי המסמך: ״פיתוח מקצועי והדרכה של הצוות החינוכי, היחס בין מספר המטפלים לפעוטות והכשרה ייעודית למקצוע, מהווים משפיעים עיקריים באיכות החינוך לגיל הרך. ואולם, נטען כי תקני האיכות בישראל – יחס צוות-פעוט, פיתוח מקצועי והדרכה - הם בסטנדרט נמוך. נתון זה משמעותי במיוחד על רקע שהותם הארוכה של ילדים במסגרות חינוכיות מגיל שלושה חודשים. לפיכך, על פי המסמך, שיפור היחס בין מספר המטפלים לפעוטות, החלת הדרכה של ארבע שעות בחודש בכלל המעונות והפיכת קורסי הסמכת מטפלות-מחנכות לנגישים ואטרקטיביים – הם צעדים בכיוון הרצוי שיש להמשיך ולהפעיל – במיוחד עבור תינוקות-פעוטות בגילי לידה עד שנתיים.״