הכנסת אישרה: מוסדות אקדמיים יוכלו לקיים מסלולים נפרדים לנשים וגברים

סטודנטים באוניברסיטת בר אילן. צילום: שאטרסטוק


מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק זכויות הסטודנט, שיאפשר למוסדות להשכלה גבוהה להפעיל מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית גם בתארים אקדמיים מתקדמים. מדובר בהרחבת ההסדר הקיים כיום, המאפשר מסלולים נפרדים בעיקר במסגרת לימודי תואר ראשון.

לפי החוק שאושר, מוסד להשכלה גבוהה יהיה רשאי לקיים מסלולים לתארים אקדמיים מתקדמים בהפרדה בין נשים לגברים, עבור סטודנטים וסטודנטיות המעוניינים בכך. במוסדות שבהם מתקיימים לימודים משותפים, ההפרדה תותר בכיתות הלימוד בלבד.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי כיום המועצה להשכלה גבוהה מאפשרת למוסדות לקיים מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית, בעיקר לתואר ראשון ובהתאם לתנאים שנקבעו. מטרת התיקון היא להבהיר כי האפשרות לקיים מסלולים נפרדים מטעמי דת תחול גם על לימודי תואר שני ושלישי.

המחלוקת סביב החוק

אישור החוק עורר מחלוקת ציבורית רחבה סביב השאלה כיצד יש לאזן בין הרצון לאפשר נגישות להשכלה גבוהה לציבורים המבקשים מסלולים מותאמים לאורח חייהם, לבין החשש מפגיעה בעקרונות השוויון במרחב האקדמי.

מנגד, מתנגדי החוק הזהירו כי הרחבת ההפרדה גם לתארים מתקדמים עלולה לפגוע בעקרון השוויון ולהעמיק את ההפרדה בין נשים לגברים במוסדות ציבוריים. באקדמיה העלו חששות בנוגע להשפעה האפשרית על איכות ההוראה והמחקר, במיוחד בתחומים שבהם שיתוף פעולה בין סטודנטים וחוקרים הוא חלק בלתי נפרד מההכשרה המקצועית.

בין המתנגדים לחוק היו גם דיקני בתי הספר לרפואה בישראל, שהתריעו מפני השלכות אפשריות על לימודי הרפואה ומקצועות הבריאות. לטענתם, הפרדה מגדרית בתחומים אלה עלולה להשפיע על אופן ההכשרה של אנשי מקצוע ועל היכולת להעניק טיפול רפואי מותאם לכלל האוכלוסייה.