אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק
וועדת הבריאות אישרה אתמול (12/7) לאחר דיונים מרתוניים, תקנות להקמת, פיקוח והפעלת חדרי ניתוח ומרפאות. יו"ר הוועדה, יוני משריקי (ש"ס) הדגיש כי ערך שיחות ממושכות עם כל הגורמים. "גם היום משרד הבריאות מחזיק בשליטה על הרישיון להקמת חדר ניתוח. השינוי בתקנות המוצעות, הוא ההוצאה למכרז – כדי ליצור שקיפות, ומוכנות אצל הגופים המפעילים. בשוק קיימים מספר גופים פרטיים המפעילים חדרי ניתוח כאלו, ולכן כל חברי הכנסת בוועדה התעקשו שיהיה שיווין בהצעות המכרז לכלל הגופים. בשיחותנו עם המשרד הורדנו את סכום הערבות לכל גוף מפעיל, שקיפות בהחלטת קופת החולים לסרב להתקשר עם כל גוף מפעיל, נקבע כי חדרי ניתוח קיימים לא יכללו בתקנות החדשות, משרד הבריאות יחוייב בדיווח שנתי לוועדת הבריאות על מספר המרפאות שאושרו ועוד", אמר משריקי.
בדיון שעסק בתקנות בריאות העם בנושא אמות מידה לאישור הקמת מרפאות, נאמר כי משרד הבריאות מבקש לעבור ממשטר של בקשות פרטניות למשטר של הקצאה תחרותית, שבמסגרתו ייבחנו בקשות להקמת חדרי ניתוח במכרז שוויוני ופומבי. יו"ר הוועדה הבהיר כי המצב הקיים, שבו מבקשים ממתינים שנים ואף מעל לעשור לתשובה, אינו מקובל.
נציגת האגודה לזכויות החולה, ד"ר אורית יעקבסון, הביעה התנגדות לתקנות וציינה כי דברי ההסבר שלהן אינם מזכירים את המטופל: "לא ראיתי מילה אחת שמדברת על קיצור תורים, לא ראיתי מילה אחת שמדברת על משכי המתנה לניתוחים שאנחנו יודעים כמה הם ארוכים במדינה". לדבריה, 60% מהמשקל בתקנות ניתן לשיקולים כלכליים ורק 40% לאיכות הרפואית, וכי "לפני שקובעים עוד שכבת בירוקרטיה, משרד הבריאות יבדוק כמה חדרי ניתוח באמת צריכים".
נציגת ההסתדרות הרפואית הצטרפה לביקורת ואמרה כי לא נשמע קול רופא אחד בגיבוש התקנות: "אני לא שמעתי את הרופאים, לא שמעתי מטפלים אחרים שמדברים למה הדבר הזה יעזור." היא הוסיפה כי פגיעה ברפואה הפרטית תגרור פגיעה אוטומטית ברפואה הציבורית, שכן רופאים בוחרים מקצוע גם לפי אפשרויות ההשתכרות שלהם בשוק הפרטי, ואותם מקצועות שאין להם אופק ברפואה הפרטית הופכים למקצועות במצוקה.
הלל דשן, נציג חטיבת הכספים ב"כללית", סיפר כי גם גופים פרטיים שמחזיקים חדרי ניתוח פלסטיים מופעלים בחלקם ע"י קופות החולים, ולגופים צריכה להיות עדיפות לניהול נכון יותר של המשאבים. "יש רשת אחת שמחזיקה 36 חדרי ניתוח פרטיים, ורשת בבעלות קופה גדולה יותר שמחזיקה 9 — אי אפשר להתעלם מזה כשיוצאים ומחלקים רישיונות לחדרים נוספים". נציג רשות התחרות, שחף עינון, ציין כי לא הייתה חובת התייעצות עם הרשות בהתאם לפקודת בריאות העם, אך הפנה לצומת ההתייעצות הקיים בוועדת הריכוזיות לפי חוק קידום התחרות.
במהלך ההפסקה שנערכה בין חלקי הדיון, גובשו שינויים מהותיים בנוסח: ערבות הכניסה הופחתה מ-750,000 ₪ ל-250,000 ₪; שיעור הפעילות הציבורית הנדרש הועמד על 30% בשנה הראשונה, 40% בשנה השנייה ו-55% בשנה השלישית ואילך — במקום 70% שנדרשו בנוסח המקורי; המשקל הניתן לשיקולים הכלכליים הופחת מ-60% ל-50%; ונקבעו 6 קריטריונים שבהתקיימם לא תיחשב אי-עמידה בשיעורי הפעילות הציבורית כהפרה. כמו כן נקבע כי המנהל יבחן את הצורך בהליך הקצאה תחרותי אחת לשנה לפחות, וידווח על כך לוועדה בתוך 15 ימים.
יו"ר הוועדה הכריז בסיום כי מרפאות לכירורגיה קטנה יוחרגו מחובת עמידה בשיעורי הפעילות הציבורית כהוראת שעה לתקופה של 3 שנים, ולאחריה יידרש המשרד להביא תקנות חדשות אם יבקש להמשיך את ההסדר. ד"ר מיכאל פקטורוביץ`, נציג ארגון רופאים, שאל בדיון מדוע לא נקבעו לוחות זמנים מחייבים למשרד הבריאות לקבלת החלטות, במקום שינוי שיטתי כולל. בסופו של דבר הצביעה הוועדה לאישור התקנות המתוקנות.
