הפזורה בנגב. צילום: שאטרסטוקועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה אתמול (ד’) דיון מעקב בנושא האכיפה נגד הבנייה הבלתי חוקית בנגב, בהשתתפות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, נציגי משטרת ישראל, רשות מקרקעי ישראל, משרד המשפטים, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב וגופי אכיפה נוספים. במוקד הדיון עמדו נתונים המעידים על הרחבת היקף האכיפה בשנים האחרונות, לצד מחלוקת חריפה בשאלה האם לצד ההריסות מוצעים גם פתרונות הסדרה ודיור לאוכלוסייה הבדואית.
לדברי יו”ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח”כ יצחק קרויזר, המאבק בבנייה הבלתי חוקית הוא חלק מהמאבק על ריבונות המדינה. לדבריו, במשך שנים נהגה המדינה במדיניות תגובתית, ואילו כיום חל שינוי תפיסתי לטובת אכיפה יזומה ומוקדמת.
גידול של 81% במספר הריסות הבתיםמהנתונים שהציג המשרד לביטחון לאומי עולה כי בשלוש השנים האחרונות חל גידול של 81% במספר ההריסות לעומת שלוש השנים שקדמו להן. בשנת 2024 בוצעו 5,231 הריסות וצווים, בשנת 2025 עלה המספר ל־5,742, ובשנת 2026, על פי נתוני המחצית הראשונה, צפוי המספר להגיע לכ־5,690.
במקביל הציגה הממשלה עלייה דרמטית בביצוע צווים שיפוטיים – מ־18 צווים בלבד בשנת 2022 ל־403 צווים בשנת 2025. גם היקף השטחים שפונו הגיע לשיא, כאשר במחצית הראשונה של 2026 פונו כמעט 12 אלף דונם.
עוד הוצגו נתונים על ירידה משמעותית בפלישות חדשות באזור בסיס נבטים לאחר מבצע “נץ הדרום”, לצד עלייה במספר מתחמי הבנייה הבלתי חוקית (“צבירים”) שפונו – מ־39 בשנים 2020–2022 ל־137 בשנים 2023–2026.
בין היישובים שבהם בוצע מספר צווי ההריסה הגבוה ביותר מאז 2022 נמנים פורעה, פזורת שגב שלום מערב, רהט, פזורת אבו קריאנת דרום וביר הדאג’.
בן גביר: “הייתה כאן קייטנה – עכשיו האכיפה שוויונית”השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הציג את הנתונים כהוכחה לשינוי מדיניות עמוק.
“אני עושה מה ש־40 שנה לא נעשה. הייתה פה קייטנה במשך שנים – משטרה שלא רצתה להתעמת ורשויות שלא רצו להיכנס. מי שבונה לא חוקי, אני הורס.”
בן גביר טען כי בעבר נאכף החוק בעיקר כלפי יהודים, בעוד שבמגזר הבדואי נמנעו הרשויות מלאכוף את החוק במלואו.
“צריך להחריב את כל הבתים הלא חוקיים שיש בנגב. זה טוב למדינת ישראל, טוב לבדואים וטוב למשילות.” לדבריו, מדיניות האכיפה מחזירה למדינה שליטה על קרקעות המיועדות לפיתוח יישובים, מוסדות ציבור ואזורי תעסוקה.
מחלוקת: אכיפה בלבד או גם פתרונות?אחד העימותים המרכזיים בדיון התנהל בין השר בן גביר לבין ח”כ יסמין פרידמן, שהדגישה כי לצד האכיפה יש להבטיח פתרונות למשפחות המפונות.
“אני לא בעד בנייה בלתי חוקית, אבל חייבת להיות חלופה. כשאתם הורסים בתים אני רוצה לדעת מה קורה עם הילדים, עם הרווחה ועם פתרונות הדיור. עתיד הנגב מבוסס גם על חיים משותפים, חינוך ותעסוקה.” בן גביר השיב כי אכיפה דווקא מעודדת מעבר ליישובים מוסדרים. “אם לא הורסים – הם נשארים מחוץ למסגרת. רבים ממי שפונו עברו ליישובים מוסדרים.”
קריאה לחיזוק יחידת יואב
מפקד מחוז דרום במשטרה, ניצב חיים בובליל, הדגיש כי שמירת אדמות המדינה היא יעד מרכזי של המשטרה.
“האדמות שאנחנו מפנים מיועדות ליישובים ולאזורי תעשייה – לערבים וליהודים כאחד. אנחנו יודעים לבצע את האיזונים הנדרשים.” גם מנכ”ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יובל תורג’מן, קרא להרחיב משמעותית את יחידת יואב, האמונה על האכיפה.
“מיחידה של 35 שוטרים היא צריכה לגדול לפחות ל־100. אנחנו נמצאים בתוכנית עבודה עמוסה מאוד.”
נציג משרד המשפטים, רוסלאן עותמאן, ציין כי מדיניות האכיפה נקבעת לפי סדרי עדיפויות תכנוניים וביטחוניים, וכי כאשר קיימים פתרונות הסדרה זמינים, האכיפה מקבלת עדיפות גבוהה יותר. ברשות מקרקעי ישראל הדגישו כי הכנסת טכנולוגיות חדשות מאפשרת הגנה יעילה יותר על קרקעות המדינה, בעוד שנציג הסיירת הירוקה דיווח על ירידה במגמת הפלישות לשטחים פתוחים.
יו”ר הוועדה, ח”כ יצחק קרויזר, הודיע כי כבר ביום ראשון תוצג לוועדה תוכנית הרשות להסדרת תביעות הבעלות בנגב, והדגיש כי מבחינתו המשך חיזוק האכיפה הוא תנאי לחיזוק המשילות באזור.
