אילוסטרציה. מקור: שאטרסטוקהוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח”כ אלון שוסטר, קיימה אתמול (ב’) דיון בממצאי דוח מבקר המדינה, המצביע על שורת כשלים חמורים בהיערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה.
על פי הדוח, משרד הבריאות לא קבע מדד לאומי אחיד למדידת שבריריות או הידרדרות תפקודית של אזרחים ותיקים. בנוסף, רק 1.5% מתקציב המשרד מוקצה לפעולות מניעה. עוד עולה כי 85% מפעולות המניעה שתוכננו באחת מקופות החולים הגדולות כלל לא בוצעו, ואילו הפעולות שכן בוצעו הופנו בעיקר לאוכלוסייה שכבר סובלת ממחלות, ולא למניעתן בקרב אוכלוסייה בריאה.
ירידה במספר הרופאים ובמיטות האשפוז
נכון לשנת 2024 פועלים בישראל רק 1.5 רופאים גריאטריים לכל 1,000 בני 75 ומעלה – ירידה מתמשכת לעומת שנת 2020. במקביל נמשכת הירידה במספר מיטות האשפוז הכלליות והגריאטריות.
עוד מצביע הדוח על כך ש-82% מהאזרחים הוותיקים הבודדים אינם מוכרים לגופים הממשלתיים הרשמיים, מרבית הפורשים לגמלאות אינם מקבלים הכנה מסודרת לקראת שלב זה בחייהם, ושיעור התעסוקה בגיל המבוגר נמוך משמעותית מיעדי הממשלה.
מנכ”ל עמותת “קדם”, נחי כץ, התייחס לפער בין צורכי השטח לבין היכולת לתת מענה: “האוכלוסייה המבוגרת צורכת כבר כיום בין 30% ל-40% מתקציב הבריאות של ישראל, ותוך עשור נמצא את עצמנו בפני משבר חסר תקדים. יזמים אינם מקימים מוסדות גריאטריים חדשים משום שאין כוח אדם פרא-רפואי בהתאם לתקינה הקיימת. גם אם יתווספו תקציבים – ללא כוח אדם לא יהיה פתרון.”
משרד הרווחה: יש צורך בתכלול לאומיסמנכ”ל משרד הרווחה והביטחון החברתי ציין כי ריבוי הגופים המטפלים באוכלוסייה המבוגרת פוגע ביעילות המערכת.
“אנחנו מוכנים להעמיד את הפלטפורמה המלאה לתכלול היערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה, בשותפות עם כלל הגופים. היתרון שלנו הוא הפריסה הרחבה ברשויות המקומיות והיכולת להגיע לאזרחים בצורה מיטבית.”
משרד הבריאות: לקדם מדד תפקודי אחידד”ר אפרת גיל, ראש האגף לגריאטריה במשרד הבריאות, אמרה כי המשרד מקדם רפורמה במבחני התמיכה בסיעוד, בהיקף של כ-150 מיליון שקל בשנה, במטרה להתמקד במניעת הידרדרות תפקודית ובטיפול במרותקי בית.
“לצד זאת מיפינו את כלל מיטות האשפוז בהתאם לתחזיות האוכלוסייה עד שנת 2035. יש לנו מחלוקת מקצועית עם מבקר המדינה – לדעתנו נכון יותר לקדם מדד תפקודי אחיד ולא מדד שבריריות.”
השלטון המקומי: למסד את שיתוף הפעולה בין הרשויות למשרדי הממשלהרות דיין, נציגת מרכז השלטון המקומי, הדגישה כי “כ-80% מהמצב הבריאותי של האדם נקבע בקהילה ורק כ-20% במערכת הבריאות. הרשויות המקומיות כבר פועלות לשיפור איכות החיים – מהצבת ספסלים ויצירת אזורים מוצלים ועד הקמת מרכזים קהילתיים ומסחריים סמוך למגורים כדי להפחית בדידות. כעת יש למסד את שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה.”
יו”ר המועצה הלאומית לגריאטריה הוסיף כי לרופאי המשפחה מוקצות כיום כחמש דקות בלבד לביקור של מטופל קשיש, בעוד שהערכה גריאטרית מלאה דורשת שעה עד שעה וחצי. לדבריו, גם ההכשרה בתחום הגריאטריה בבתי הספר לרפואה מצומצמת ואינה מספקת.
“הקופות מתחרות על צעירים – לא על קשישים”ד”ר גלית סגל, גריאטרית מקופת חולים מאוחדת, אמרה כי האוכלוסייה המבוגרת מהווה כ-10% ממבוטחי הקופה אך אחראית לכשליש מהוצאותיה.
“במודל התקצוב הנוכחי אף קופת חולים לא תשקיע בקמפיין לגיוס אזרחים ותיקים. נדרש שינוי יסודי באופן התקצוב.”
פרופ’ אמנון להד, נציג איגוד רופאי המשפחה, הוסיף כי פחות מ-40% מרופאי המשפחה בישראל הם מומחים, ולכן רבים מהם אינם ערוכים לטפל במורכבות הרפואית של אוכלוסיית הגיל השלישי.
תוכנית האב הלאומית נותרה על הניירהגרונטולוג פרופ’ יצחק בריק הזכיר כי כבר בשנים 2017–2018 גובשה בכנסת תוכנית אב לאומית להזדקנות האוכלוסייה, אולם היא מעולם לא יושמה.
“ועדות שרים נכשלות פעם אחר פעם בשל פוליטיזציה ואגו. הפתרון האמיתי חייב לרדת לרמת הקהילה והרשות המקומית, שם ניתן לשלב בין שירותי הרווחה, הבריאות והדיור ולהעניק מענה כולל לאזרחים הוותיקים.”
