קטי שטרית: ״אם המשטרה לא תעצור את המתעללים – אחשוף את שמותיהם בכנסת”

הדיון שקיימה הבוקר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת חשף תמונה קשה של הטיפול במקרי התעללות בפעוטות במסגרות לגיל הרך. הנתונים שהוצגו בפני חברי הכנסת מעידים על היקף רחב של אלימות כלפי ילדים צעירים, לצד שיעור נמוך יחסית של כתבי אישום והליך חקירה ממושך שלעתים מוביל לאובדן ראיות משמעותיות.
יו”ר הוועדה, ח”כ קטי שטרית, תקפה בחריפות את התנהלות גורמי האכיפה והבהירה כי בכוונתה להמשיך להיאבק בנושא עד לשינוי המדיניות. “לא ייתכן שראיות ילכו לאיבוד, שתיקים ייסגרו ושמתעללים ימשיכו לעבוד עם פעוטות”, אמרה.

יותר מאלף תיקי חקירה, רק חמישית הסתיימו בכתבי אישום
לפי הנתונים שהוצגו בדיון, בין השנים 2018 ל-2024 נפתחו 1,044 תיקי חקירה בגין אלימות כלפי ילדים במסגרות לגיל הרך, שבהם נפגעו 1,861 ילדים. למרות המספרים הגבוהים, רק 221 כתבי אישום הוגשו בתקופה זו – נתון המהווה כ-21% בלבד מכלל התיקים שנפתחו.

שטרית מתחה ביקורת על כך שמשטרת ישראל לא העבירה לוועדה את הנתונים המלאים לשנת 2025, למרות שהמידע התבקש כבר בתחילת השנה. לדבריה, רצף מקרי ההתעללות שנחשפו בתקופה האחרונה אינו אירוע נקודתי אלא סימן לכשל מערכתי רחב יותר.

נציגת המשטרה הציגה נתונים עדכניים ולפיהם בשנת 2023 נפתחו 202 תיקים, בשנת 2024 נפתחו 146 תיקים ובשנת 2025 נפתחו עד כה 160 תיקים, מהם 60 במחצית הראשונה של השנה בלבד. מתוך התיקים שנפתחו השנה, 25 עסקו בפעוטות עד גיל שנתיים ו-38 בילדים בגילאי שלוש עד חמש.

חוק המצלמות לא מספק את ההגנה המצופה
אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיון היה יישום חוק המצלמות במעונות ובגנים. נתוני משרד החינוך העלו כי בשנת 2025 הוגשו 973 בקשות לפתיחת מצלמות במסגרות חינוכיות, אולם רק 16% מהן הובילו להגשת תלונה במשטרה.
בוועדה הביעו חשש כי הזמן שחולף בין הגשת התלונה לבין איסוף חומרי התיעוד מאפשר לעיתים למחוק ראיות קריטיות ולהקשות על החקירה.
נציגי משרד החינוך הסבירו כי עם קבלת תלונה מתבצעת בדיקה מיידית על ידי מפקחת, הכוללת צפייה בתיעוד בתוך יום או יומיים. עם זאת, מרגע שנפתחת חקירה משטרתית, נאסר על המפקחת לצפות בחומרי הצילום.
בוועדה דרשו לחייב גיבוי מאובטח של החומרים בענן ולהטיל קנסות כבדים על מסגרות שבהן חסר תיעוד או שמערכות המצלמות אינן פועלות כנדרש.

האם הקלטות יוכלו לשנות את התמונה?
סוגיה נוספת שעלתה לדיון הייתה השימוש בהקלטות אודיו כראיה בתיקי התעללות בפעוטות. נציגת הפרקליטות הבהירה כי אין פסילה גורפת של הקלטות מסוג זה וכי במקרים מסוימים כבר נעשה בהן שימוש. גם מומחים משפטיים שהשתתפו בדיון הדגישו כי בתי המשפט הכירו בכך שתינוק הוא חלק מהשיחה המתועדת בהקלטה, ולכן ניתן להסתמך עליה במקרים המתאימים. בכנסת דורשים כעת להרחיב את השימוש בראיות מסוג זה גם במקרים של התעללות נפשית ולא רק במקרים של אלימות פיזית מתועדת.

עדויות הורים: לילות ללא שינה, טראומה מתמשכת
הרגעים הקשים ביותר בדיון הגיעו עם עדויות ההורים לילדים שנפגעו. אם לתאומות שעברו התעללות סיפרה על לילות ללא שינה, על צרחות ועל הטראומה המתמשכת שמלווה את בנותיה עד היום.
“נאמר לנו שכך ילדים מתנהגים”, סיפרה. “בסופו של דבר נאלצנו לעזוב את העבודה כדי לטפל בילדות שלנו”.

בסיום הדיון שיגרה יו”ר הוועדה מסר חד וברור למערכת האכיפה: “תינוקות אינם יכולים להתלונן ואינם יכולים לספר מה עבר עליהם. אם המשטרה לא תעצור את המתעללים – אחשוף את שמותיהם מעל דוכן מליאת הכנסת. האחריות שלנו היא להגן על חסרי הישע, ולא נרפה עד שהמערכת תעשה זאת בעצמה”.