דיון הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסתהוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ ניסים ואטורי, שמעה אתמול (ג`) תחזיות עדכניות של רשות המסים בדבר ההכנסות מהיטלי רווחי נפט וגז, אשר מגיעות לקרן העושר.
מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה ברשות המסים, שלומי פיליפ, הסביר על מנגנון קביעת שיעור היטל רווחי הנפט והגז. יצוין כי המסים שהמדינה גובה על נפט, גז ומשאבי טבע הם משלושה סוגים – היטלי רווחי יתר, מס הכנסה ותמלוגים.
פיליפ ציין כי בעשור הקרוב גביית ההכנסות מהיטלי נפט צפויה להיות במגמת עלייה, כאשר בשנת 2034 אמורה להיות ירידה זמנית בגבייה של ההיטלים, בשל השקעות שצפויות להיות מבוצעות במאגרים תמר, לוויתן וכריש. עם זאת, אמר כי באופן כללי יש עלייה וזאת בעיקר הודות להגדלת כמות הגז הטבעי במאגרים והעלייה הצפויה במחירי הגז בשנים הבאות.
ההכנסות הצפויות ממשק הגז
עוד על פי התחזית, אומדן גביית ההכנסות מהיטל רווחי נפט וגז (לא כולל היטלי רווחי יתר ממשאבי טבע שמגיעים אף הם לקרן) בין השנים 2026 ועד 2035 הינו 21.1 מיליארד דולר במינימום, ועד 25 מיליארד דולר במקסימום.
לפי רשות המיסים, הצפי הכולל, בכל השנים, להכנסות מהיטל רווחי נפט וגז (עבור מיזמי תמר, לוויתן, כריש, תנין וקטלן) נע בין 61.7 מיליארד דולר (בתרחיש מינימום) לבין 77.2 מיליארד דולר (בתרחיש מקסימום).
בנוסף, אמר פיליפ כי סך היטלי נפט, גז ומשאבי טבע שכבר נגבו במצטבר, נכון ליום 30.6.2026, הינם 9.9 מיליארד ₪, מהם 7.9 מיליארד ₪ חלוטים, ו-2 מיליארד ₪ בלתי חלוטים (היטלים שנגבו כמקדמות או כניקוי במקור וגבייתם אינה סופית).
נציגת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, גל כץ, הציגה את תחזית התפתחות ההכנסות ממשק הגז והשלכות מקרו כלכליות. היא הסבירה כי כיום גודל קרן העושר הינו חצי אחוז מהתוצר. בשיא, בשנת 2045 לערך, הקרן תגיע לכמעט 3 אחוז מהתוצר, בתרחיש הבסיס.
לדבריה של כץ, בשנת 2050, בתרחיש הבסיס, קרן העושר תעמוד על 57.3 מיליארד דולר. בתרחיש של הפקת בסיס ומחירים גבוהים – גודל הקרן יהיה באותה השנה 61.1 מיליארד דולר. בתרחיש של הפקה גבוהה ומחירי בסיס, תעמוד הקרן על 62.8 מיליארד דולר.
מנהל מחקר בלובי 99, אריאל פז סוויצקי: "עשינו מחקר והשווינו בין התחזיות לבין המציאות. במאגר תמר, הכנסות המדינה הגיעו עד 2025 לכ-5.8 דולר, וזאת לעומת תחזית של כ-12 מיליארד דולר. הסיבה לפער היא גם בשל סוגיית ההכרה בהוצאות, שמתרחשת בין רשות המיסים לבין חברות הגז ללא ביקורת ציבורית. הנושא של תשתיות יצוא הוא גם מאוד משמעותי. מאגר תמר הקימו למשל את פרויקט ההרחבה שלהם ב-650 מיליון דולר, ורשות המסים הכירו בזה".
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש: "נכנסו עד עכשיו לקרן העושר 2.8 מיליארד דולר מהגז בלבד. היו אמורים להיות 6.5 מיליארד דולר. אנו רוצים שהציבור יקבל את חלקו. תאגידי ענק חזקים מנצלים פרצות מס ורוצים שיכירו להם בכל מיני דברים כדי לשלם פחות. זהו כסף של משאב ציבורי. בתחום המיסוי אין שקיפות. איך יכול להיות שקיים פער כזה? איפה המיליארדים?".
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסים ואטורי, צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסתיו"ר הוועדה, ח"כ ניסים ואטורי, סיכם את הדיון: "נעשה דיון נוסף ונרצה יותר פרטים על הנושא של ההשקעות שנעשו במאגרים וההכרה בהן. מה אושר להם על ידי רשות המסים. אנו רוצים לפקח על הדבר הזה, זהו תפקידה של הוועדה ואנו מתעקשים על כך. הוועדה הזו עושה עבודת קודש. כולנו פה יד אחת למען חיילי צה"ל, הבאנו עד עכשיו את הסכום הכי גבוה לחיילי צה"ל".
