הצעת חוק הנצחת גולדה מאיר מעוררת עימות: “נעשתה מניפולציה”

ח"כ מירב מיכאלי. צילום: דוברות הכנסת


הצעת החוק להנצחת גולדה מאיר מבקשת להקים את “מרכז גולדה מאיר לחקר החברה בישראל” כתאגיד סטטוטורי, שיכלול אתר הנצחה, ארכיון ומוזיאון ואף יוכל להקים מכון מחקר. ניהול המרכז יופקד בידי מועצה ציבורית בת תשעה חברים, שימונו על ידי השר ויכללו נציגי ממשלה, אקדמיה וציבור.

בפתח הדיון מתח שר המורשת עמיחי אליהו ביקורת חריפה על נוסח ההצעה ואמר:
"החוק הזה צריך לעלות אך ורק בתיאום עם משרד המורשת, כיוון שאנחנו מרכזים את העבודה המקצועית בנוגע להנצחה ומורשת והתיאום הזה לא נעשה. נעשתה מניפולציה. הפכו את החוק לקידום אג`נדות פרוגרסיביות של מירב מיכאלי והיא יכולה לקדם אותן מחוץ לכנסת אבל לא יכולה להשתמש בתקציבי הנצחה ומורשת. לא ניתן לזה יד."

יוזמת ההצעה ח"כ מרב מיכאלי השיבה לדבריו ואמרה:
"מאבק לשוויון נשים הוא לא `מאבק פרוגרסיבי מטורלל`."

בהמשך הדיון התנצלה על הפגיעה האישית שנגרמה בעקבות הדברים. ח"כ אליהו ציין כי ישנה כוונה ורצון משותף לקדם את הנושא.

נציגות משרד ראש הממשלה הבהירו כי נושא הנצחת ראשי ממשלות ונשיאים מצוי בסמכות המשרד, וכי כך נהוג לגבי כלל ההנצחות עד כה. במקביל ציינה היועצת המשפטית לוועדה כי ניתן להסמיך שר אחר מטעם ראש הממשלה לביצוע החוק, וכי נוסח ההצעה מאפשר זאת.

בהמשך הדיון עלו מחלוקות נוספות סביב הרכב המועצה שתוקם, ובהן הצעה לקבוע כי בראש המועצה תעמוד אישה בשתי תקופות הכהונה הראשונות. נציג משרד המורשת התנגד לכך וטען כי מדובר בהדרה:
"כתוב ש`דווקא תהיה אישה`, אז יש פה הדרה של גברים. זה סעיף שלא קיים בשום חקיקה אחרת," אמר.

נציג מכון גולדה מאיר התנגד אף הוא לנוסח הנוכחי, וקרא לעגן את מעמד המכון בחוק ולשלב נציגים מטעמו במועצה, “אי אפשר לפגוע כלכלית במכון”, אמר.

משרד ראש הממשלה הציג בדיון בשורה תקציבית שלפיה תקציב המדינה לחוק לא יפחת מ־7.194 מיליון שקלים בשנה, החל משנת הכספים 2026. נציגת משרד האוצר ציינה כי ייבחן מקור תקציבי למימון ההצעה.