צילום: שאטרסטוקדיון סוער שנערך הבוקר (ג׳) בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת חשף מציאות חריגה ומטרידה: תחנת טיפת חלב ביישוב הבדואי ואדי נעם שבנגב סגורה כבר למעלה משנתיים, לא בשל מחסור בתקציב או בכוח אדם, אלא בעקבות איומים ודרישות לתשלום דמי חסות מצד גורמים עברייניים.
החשיפה עוררה סערה בקרב חברי הכנסת ונציגי משרדי הממשלה, כאשר חברי הוועדה דרשו הסברים מיידיים ופעולה ממשלתית נחושה שתאפשר את פתיחת התחנה וחידוש השירות החיוני לתושבי האזור.
פערי הבריאות נחשפים במספרים
יו”ר הוועדה, ח”כ מירב כהן, אמרה כי תינוק בדואי בנגב נולד למציאות שבה הסיכון שימות לפני גיל שנה גבוה פי חמישה ויותר בהשוואה לתינוק יהודי. בשנת 2023 עמד שיעור תמותת התינוקות בקרב הבדואים בנגב על 9.2 מקרי מוות לכל אלף לידות, לעומת 1.9 בלבד בקרב האוכלוסייה היהודית.
“לא ייתכן שזו התשובה שאנחנו מקבלים ממשרד ממשלתי”, אמרה כהן. “העובדה שתחנת טיפת חלב נסגרת בשל פרוטקשן היא תעודת עניות למשילות בנגב”.
ח”כ עאידה תומא סלימאן הוסיפה כי מדינה אינה יכולה להשלים עם מצב שבו נגישות לשירותי בריאות בסיסיים תלויה בפשיעה ובכוחם של גורמים עברייניים.
משרד הבריאות התריע, המשטרה לא קיבלה תלונה
למרות טענות משרד הבריאות על איומים מצד גורמי פשיעה, במשטרה כלל לא התקבלה תלונה רשמית בנושא. נציג המשטרה, רב-פקד מוטי בן שאנן, הבהיר כי לא התקבלה כל פנייה בנוגע לסגירת התחנה בעקבות דרישות פרוטקשן. הדברים עוררו תגובות נזעמות מצד חברות הכנסת, שתהו כיצד ייתכן שמשרד ממשלתי מחליט לסגור שירות ציבורי חיוני מבלי להגיש תלונה לרשויות האכיפה ומבלי לדרוש את התערבותן.
“טיפת חלב היא תשתית חיונית”
רופא מחוז דרום במשרד הבריאות הדגיש במהלך הדיון כי שירותי טיפת חלב אינם מותרות אלא חלק בלתי נפרד מתשתית בריאות הציבור בישראל.
“אנחנו נאבקים על השירות הזה מאז 1995”, אמר. “זו לא תוכנית חברתית אלא תשתית חיונית לבריאות הציבור”. גם מהשטח נשמעו קולות שהמחישו את חשיבות השירות עבור המשפחות. מגשרת ותיקה הפועלת בקהילה סיפרה כי לעיתים שיחה אחת עם אם צעירה יכולה למנוע הידרדרות בריאותית, להחזיר ילדים למסלול החיסונים ולחבר משפחות לשירותי הבריאות והרווחה. “אנחנו יוצרות את הגשר בין המשפחה לבין מערכת הבריאות”, אמרה.
המחסור בכוח אדם והמאבק על השירות
נציגות ארגוני החברה האזרחית הצביעו על בעיות רחבות יותר של מחסור בכוח אדם ופערי שירות במערכת הבריאות בנגב. בארגון “איתך-מעכי” טענו כי במקום להרחיב את מערך המגשרות בתחנות הקיימות, נאלץ משרד הבריאות לפרוס מחדש מגשרות שכבר פעלו בתחנות אחרות, באופן שפגע ברציפות השירות.
גם בארגון “רבנים לזכויות אדם” מתחו ביקורת על המצב שנוצר, והזהירו מפני מציאות שבה שירות בריאות בסיסי נמצא בסכנת סגירה מתמדת בשל לחצים ואיומים.
בסיכום הדיון דרשה הוועדה את פתיחתה המיידית של תחנת טיפת החלב בוואדי נעם, טיפול ממשלתי משולב בתופעת הפרוטקשן והבטחת תקצוב מלא לתוכנית המגשרות.
“הזכות לבריאות אינה יכולה להיות תלויה במקום המגורים של אדם או בשפה שהוא מדבר”, סיכמה ח”כ מירב כהן.
