חוות שרתים. צילום: שאטרסטוקועדת הפנים והגנת הסביבה דנה אתמול (ג׳) בהצעת חוק המבקשת להאיץ את הקמת חוות השרתים בישראל באמצעות מסלול תכנון לאומי מזורז. בעוד גורמי הממשלה מזהירים מפיגור מסוכן במרוץ הבינה המלאכותית העולמי, ברשויות המקומיות ובארגוני הסביבה מתריעים מפני פגיעה בשטחים פתוחים, עלייה במחירי החשמל וסיכון ליציבות משק האנרגיה
המשמעות המעשית של ההצעה היא העברת הליכי התכנון של חוות השרתים למסלול מהיר באמצעות הוועדה לתשתיות לאומיות (ות”ל), במטרה לקצר באופן משמעותי את זמני האישור וההקמה של מתקנים הנחשבים כיום לחיוניים לעולם הבינה המלאכותית.
“הבינה המלאכותית היא הנפט החדש”
מי שהציג את עמדת הממשלה היה תא”ל (במיל’) ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, שתיאר את התשתיות הללו כנכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה. לדבריו, ישראל ניצבת בפני מחסור חמור ביכולת עיבוד וחישוב מתקדמת – המכונה בעולם הטכנולוגי “קומפיוט” – הנדרשת לפיתוח מערכות בינה מלאכותית, למחקר, לתעשייה ולמערכת הביטחון.
אסקל הזהיר כי הסתמכות על תשתיות מחשוב מחוץ לישראל עלולה להפוך בעתיד לסיכון אסטרטגי. “הבינה המלאכותית היא הנפט החדש”, אמר, והדגיש כי בעולם של מגבלות סחר, מתחים גיאו-פוליטיים ותחרות בין מעצמות, מדינה שאינה מחזיקה בתשתיות חישוב עצמאיות עלולה למצוא את עצמה בנחיתות ביטחונית וכלכלית.
כדי להפחית את החששות מפני עומסים על רשת החשמל, הציג אסקל מנגנוני איזון מוצעים, ובהם הגבלת מספר החוות שיאושרו מדי שנה והטלת מכסות הספק באזורי הביקוש במרכז הארץ.
הרשויות המקומיות: “מוותרים על הזכות לתכנן”
אלא שמול החזון הלאומי שהוצג בדיון, ניצבה חזית רחבה של מתנגדים, שכללה ראשי רשויות, חברי כנסת וארגוני סביבה. ראשת מועצת עמק חפר, גלית שאול, התריעה כי הצעת החוק פוגעת בסמכויות התכנון המקומיות ומקדמת מהלך שאינו נשען על ראייה מרחבית כוללת.
“מוותרים על הזכות הבסיסית לתכנן”, אמרה, והזהירה מפני מצב שבו שטחים פתוחים ועתודות קרקע יוקרבו לטובת יוזמות פרטיות ללא בחינה מספקת של ההשלכות ארוכות הטווח. גם חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הביעו ספקות באשר לבשלות ההצעה. ח”כ יוראי להב הרצנו ציין כי עבודת הצוות הבין-משרדי טרם הושלמה וכי שאלות מהותיות רבות עדיין נותרו פתוחות.
ח”כ מטי צרפתי הרכבי הציגה ביקורת חריפה עוד יותר כלפי המודל המוצע, שלפיו יזמים פרטיים יקימו ויפעילו את המתקנים. “איבדנו את הריבונות שלנו ואנחנו נשלטים מלא מלא על ידי בעלי ההון ולא על ידי בעלי השלטון”, אמרה.
החשש: עלייה במחירי החשמל ופגיעה בסביבה
אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיון היה צריכת החשמל העצומה של חוות השרתים.
נציגי החברה להגנת הטבע וארגון “לובי 99” הציגו נתונים שלפיהם חוות שרתים גדולות עשויות לצרוך יחד לפחות 500 מגה-וואט – היקף צריכה הדומה לזה של עיר גדולה בישראל.
לטענתם, הקמה מואצת של מתקנים כאלה ללא תכנון משקי מקיף עלולה להוביל לשורה של השלכות משמעותיות: התייקרות תעריפי החשמל לציבור, עיכוב בתהליכי המעבר לאנרגיה נקייה, המשך הסתמכות על תחנות כוח מזהמות ואף פגיעה ביציבות מערכת החשמל.
בדיון הוזכרו גם מקרים בעולם שבהם גידול חד בצריכת החשמל של מרכזי נתונים וחוות שרתים יצר עומסים כבדים על תשתיות האנרגיה והוביל את הרשויות לבחון מחדש את מדיניות האישור של מתקנים מסוג זה.
יו”ר הוועדה, ח”כ יצחק קרויזר, סיכם כי הדיונים הבאים יתמקדו בסוגיות האנרגיה והמיקום של חוות השרתים. גורמי המקצוע של חברת ניהול מערכת החשמל “נגה” ורשות החשמל – ישתתפו בדיון שעשוי לקבוע האם חוות השרתים יהפכו למנוע הצמיחה הבא של ישראל, או לסוגיה שתדרוש בלמים משמעותיים לפני קידומה.
