|
|
|
|
|
אושרה לקריאה שניה ושלישית: הצעת חוק פסולת בניין
|
|
הצעת החוק מסדירה את הפינוי, ההובלה והטיפול בפסולת הבניין. בשלב הראשון ההסדרים יחולו רק על פסולת בניין ובהמשך תורחב לסוגי פסולת נוספים. ההצעה כוללת, בין השאר, הקמת מרשם לעוסקים בענף הפסולת, מנגנון תשלומים ייעודי לפינוי ולטיפול בפסולת בניין וחיזוק האכיפה
הריסות בניין. צילום: שאטרסטוקהצעת החוק לתיקון חוק שמירת הניקיון שאושרה אמש (ג׳) לקריאה שניה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יצחק קרויזר, מבקשת להסדיר באופן מקיף את תחום הפסולת בישראל. ההצעה נועדה לצמצם השלכות פסולת פיראטיות, להגביר את הפיקוח והאכיפה, ולהבטיח כי פסולת בניין תפונה ותטופל רק באמצעות גורמים מורשים ובאתרים מוסדרים. בשלב הראשון, ההסדרים בהצעה יחולו רק על פסולת בניין, אך בהמשך ניתן יהיה להרחיב כך שיחולו על סוגי פסולת נוספים. הצעת החוק קובעת כי יצרן פסולת בניין יחויב להתקשר עם מוביל מורשה ועם בעל רישיון להפעלת אתר טיפול בפסולת בניין, ולוודא שהפסולת מועברת לאתר מורשה בלבד. כמו כן, תוטל חובה לשמור תיעוד, לרבות שטרי מטען ואישורי קליטה באתרי הטיפול, למשך שלוש שנים. הקמת מרשם לעסקים בענף הפסולת
על פי ההצעה, יוקם מרשם לעוסקים בפסולת, ובכלל זאת, כלי אצירה ורכבי הובלה לצד פעולות של פינוי, הובלה וטיפול בפסולת. כל אלה יחויבו ברישום או ברישיון מתאים. בנוסף, מובילי פסולת יחויבו להשתמש בכלי רכב וכלי אצירה רשומים, שיישאו אמצעי איכון ובקרה ויחוברו למערכת מקוונת שתאפשר מעקב אחר מסלול הפסולת מנקודת האיסוף ועד לאתר הטיפול. מנגנון תלשום ייעודי לפינוי פסולת
אחד החידושים המרכזיים בהצעה הוא הקמת מנגנון תשלומים ייעודי לפינוי ולטיפול בפסולת בניין. לפי ההצעה, תשלום עבור הצבת כלי אצירה, פינוי, הובלה או טיפול בפסולת בניין יתבצע רק באמצעות מנגנון מוסדר, ובמקרה של הובלה או טיפול, רק לאחר שהפסולת נקלטה באתר מורשה ונשקלה. מטרת המנגנון היא לחזק את הבקרה על שרשרת הפינוי ולצמצם תמריצים להשלכת פסולת שלא כדין. הסדרים ייעודיים לרשויות
ההצעה מטילה גם חובות על רשויות מקומיות לפקח על הצבת כלי אצירה בתחומן, במקביל, נקבע הסדר מיוחד לכמויות קטנות של פסולת בניין, כך שתושבים יוכלו למסור פסולת בכמות מוגבלת לרשות המקומית או לאתר ריכוז שהרשות תקבע. החוק גם קובע חובה על רשויות מקומיות להקים ולהפעיל אתרים לריכוז פסולת קטנה או לפנות ישירות מתושבי הרשות חיזוק הפיקוח והאכיפה
מטרת הצעת החוק היא ליצור שרשרת אחריות ברורה - מהקבלן או בעל הנכס שמייצר את הפסולת, דרך המוביל ועד אתר הטיפול, ולהבטיח כי פסולת בניין תטופל ותפוקח באופן שקוף ולטובת הציבור. לצורך כך, ההצעה מחזקת את כלי האכיפה: נקבעות עבירות ועיצומים כספיים על הפרות כגון הובלת פסולת בניין ללא רישום או ללא אמצעי איכון, העברת פסולת בניין לאתר שאינו מורשה, אי־שמירת תיעוד, תשלום שלא באמצעות מנגנון התשלומים, או השלכת פסולת בניין לכלי שאינו כלי אצירה רשום ועוד. ניתנו גם סמכויות לפקחי הרשות המקומית לעניין עבירות מסוימות ובינהן הובלה של פסולת בכלי רכב שאינם נושאים אמצעי איכון ובקרה, אי הצבת כלי אצירה ועוד.
חדשות נוספות
ועדת הפנים של הכנסת אישרה את הארכת חוק הותמ"ל בשנה אחת בלבד, במקום שלוש שנים כפי שהוצע, לאחר הבנות בין מרכז השלטון האזורי למינהל התכנון. במסגרת ההסכמות צומצם מספר התוכניות במסלול מקרקעי ישראל מ-18 ל-10 בשנה ונקבע כי שיעור הגריעה מקרקע יישוב לא יעלה על 25%, אלא בהסכמת המדינה, היישוב והמועצה. במרכז השלטון האזורי מדגישים כי למרות ההישגים, ההתנגדות להמשך פעילות הותמ"ל נותרה בעינה
ראה מידע נוסף..
המטה הלאומי לבינה מלאכותית הציג בכנסת את עיקרי התוכנית האסטרטגית לקידום התחום בישראל, הכוללת יעד של 100 אלף מעבדי AI, הקמת מחשב קוונטי ישראלי, קידום מפעל שבבים מתקדם והכשרת מיליוני עובדים. החל מספטמבר 2026 יילמדו לימודי אוריינות בינה מלאכותית בכיתות ח`, ובאוניברסיטאות ייפתחו תוכניות לימוד חדשות בתחום. יישום התוכנית צפוי לדרוש תקציב של כ-5 מיליארד שקל בשנה
ראה מידע נוסף..
ועדת החינוך אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להנצחת ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר. במסגרת החוק יוקם מרכז לחקר החברה בישראל, שיכלול אתר הנצחה ומוזיאון ויוכל להקים גם ארכיון ומכון מחקר. ח` בכסלו, יום פטירתה של מאיר, ייקבע כ"יום גולדה מאיר" ויצוין בטקסי זיכרון ובפעילויות חינוכיות בבתי הספר ובמחנות צה"ל. תקציב החוק יעמוד על לפחות 7.19 מיליון שקל בשנה
ראה מידע נוסף..
הכנסות המדינה מתמלוגי אוצרות הטבע הסתכמו בשנת 2025 בכ-1.98 מיליארד שקל, מתוכם כ-1.96 מיליארד שקל מתמלוגי גז טבעי. לפי הדוח השנתי של משרד האנרגיה והתשתיות, מאז 2004 נגבו כ-17 מיליארד שקל מתמלוגי גז טבעי ונפט, לא כולל מיסים והיטלים נוספים. מאגר לוויתן הוביל את ההכנסות בשנת 2025, ואחריו מאגרי תמר וכריש
ראה מידע נוסף..
העירייה יוצאת למהלך אסטרטגי בשיתוף הקריה האקדמית אונו, הכולל מיפוי מוקדי סיכון וגיבוש תוכנית פעולה עירונית רב־מערכתית
ראה מידע נוסף..
המתחם הראשון בתוכנית חוף התכלת בהרצליה נכנס לשלב חלוקת הזכויות לבעלי הקרקע, לאחר עשרות שנות עיכוב • במתחם מתוכננות כ־4,000 דירות מתוך כ־12,500 יחידות דיור בכלל התוכנית
ראה מידע נוסף..
|
|
|
|
|
| |
|
|