צילום: שאטרסטוקהוועדה לביקורת המדינה קיימה אמש (ג׳) דיון בנושא משבר האמון בין משטרת ישראל לבין מגזרים שונים בחברה הישראלית. במהלך הישיבה עלו סוגיות הנוגעות לאופן פעילות המשטרה בקהילות מגוונות, למידת ההתאמה התרבותית של השירות המשטרתי ולצורך בחיזוק האמון הציבורי במערכת אכיפת החוק. חברי הכנסת, נציגי המשטרה, משרד מבקר המדינה ונציגי ציבור הציגו עמדות שונות באשר לאתגרים ולצעדים הנדרשים לשיפור היחסים בין המשטרה לאזרחים.
שוסטר: ״למצוא את האיזון הנכון בין הפעלת סמכות לבין בניית שותפות עם הציבור״
יו”ר הוועדה, ח”כ אלון שוסטר, הדגיש כי מדובר בדיון מקצועי ולא פוליטי. לדבריו, “הדיון עוסק באחת הסוגיות המורכבות ביותר שעומדות בפני משטרת ישראל – כיצד גוף ממלכתי האמון על שמירת החוק והסדר פועל בתוך חברה מגוונת, המורכבת מקהילות שונות, תרבויות שונות ונרטיבים שונים”.
שוסטר ציין כי לצד החובה לאכוף את החוק, המשטרה נדרשת להכיר את המאפיינים הייחודיים של הקהילות השונות, להבין שפות ותרבויות ולפעול ברגישות. “האתגר הוא למצוא את האיזון הנכון בין הפעלת סמכות לבין בניית שותפות עם הציבור. בסופו של דבר, שמירת הסדר הציבורי ושמירת האמון הציבורי אינן מטרות סותרות – הן משלימות זו את זו”, אמר.
דרישה לנתונים על השיטור בחברה הערבית
ח”כ גלעד קריב ביקש לקבל נתונים מפורטים על היקף כוח האדם במשטרה, פריסת מש”קי הקהילה ומידת נוכחותם בתחנות האחראיות על יישובים ערביים וערים מעורבות.
קריב ביקש לדעת כמה תחנות משטרה חדשות נפתחו ביישובים ערביים בארבע השנים האחרונות, מה מצב התקנים והאיוש בתחנות אלה, ומהן המגמות העדכניות בתחום. בנוסף דרש לקבל מידע על השינויים הארגוניים שבוצעו במשטרה בטיפול בפשיעה בחברה הערבית, לרבות המעבר מאגף לחטיבה בתחום זה.
לדבריו, הכנסת מתקשה לקבל מידע מלא מהמשרד לביטחון לאומי בנושאים אלה, ולכן יש צורך בהעברת נתונים מסודרים ושקופים לצורך פיקוח ציבורי ופרלמנטרי.
החרדים: תחושת ריחוק מהמשטרה
ח”כ יצחק גולדקנופף התייחס למשבר האמון בין הציבור החרדי למשטרה, וטען כי בשבועות האחרונים החריפה תחושת הניכור כלפי גורמי האכיפה.
“התחושה ברחוב החרדי היא שהמשטרה מעורבת בסוגיות שאינן בליבת תפקידה, באופן שיוצר ריחוק וחשש מפנייה אליה”, אמר. לדבריו, מצב שבו אזרחים חוששים ליצור קשר עם המשטרה בעת מצוקה אינו יכול להתקיים במדינה דמוקרטית, ויש לפעול באופן מיידי לשיקום האמון. גם אריה ארליך, עורך עיתון “משפחה”, הזהיר מפני השלכות המשבר. “כאשר צעירים חרדים חוששים לפנות למשטרה גם כשהם נפגעי עבירה, או כאשר אזרחים מהססים להזעיק את המשטרה בעת חירום – מדובר בבעיה ממשית של ביטחון אישי ולא רק של תדמית”, אמר.
יוצאי אתיופיה: התקדמות לצד אתגרים
ח”כ פנינה תמנו-שטה התייחסה למערכת היחסים בין המשטרה לבין קהילת יוצאי אתיופיה. לדבריה, במשך שנים התמודדה הקהילה עם תופעות של פרופיילינג, אכיפת יתר ופתיחת תיקים בהיקפים חריגים.
“גם לאחר צעדים שננקטו בשנים האחרונות, עדיין קיימת חובה לבחון לעומק את הנתונים, לזהות מוקדי כשל ולוודא שכל צעיר וצעירה במדינת ישראל זוכים ליחס שוויוני מצד מערכות האכיפה”, אמרה.
מנגד, סנ”צ אלי סנבטו ציין כי המשטרה הקימה בשנים האחרונות מנגנונים ייעודיים לחיזוק הקשר עם הקהילה, ובהם מדור ייעודי, מערך מש”קים קהילתיים ופורומים קבועים של שיתוף ציבור. לדבריו, “יש ירידה משמעותית בהיקפי אכיפת היתר לעומת העבר, לצד השקעה רבה בהידברות, בחינוך ובבניית אמון. הדרך עדיין לא הושלמה, אבל יש התקדמות ממשית”.
מבקר המדינה: נדרשת משימה לאומית רחבה
נציג משרד מבקר המדינה, יובל חיו, הדגיש כי בניית אמון אינה אחריותה הבלעדית של המשטרה.
“מדובר במשימה לאומית רחבה שמחייבת גם מעורבות של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים נוספים”, אמר. לדבריו, דוחות הביקורת הצביעו על פערים בכוח אדם, קשיים במתן שירות מותאם לאוכלוסיות שונות, ליקויים בטיפול בתלונות על אפליה ופערים במנגנוני הבקרה.
חיו הוסיף כי ליקויים אלה משפיעים באופן ישיר על רמת האמון הציבורי במערכת אכיפת החוק.
המשטרה: אכיפה שוויונית לכלל האוכלוסיות
נציגי המשטרה הדגישו כי בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים בשיפור השירות לקהילות השונות ובהעמקת הקשר עם הציבור.
רפ”ק יונס אבו ליל ציין כי מאז 2016 הוקמו תחנות משטרה חדשות בחברה הערבית, לצד תוכניות קהילתיות, פעילות הסברה ושיתוף פעולה עם ראשי רשויות ומנהיגי קהילה.
לדבריו, “לא ניתן להתמודד עם האתגרים בחברה הערבית באמצעות אכיפה בלבד. נדרשים גם הידברות, שותפות ובניית אמון מתמשכת”.
ראש מדור יס”מ במשטרה, סנ”צ בני מלכה, הדגיש כי מדיניות האכיפה אחידה כלפי כלל האזרחים.
“אותם שוטרים ואותן יחידות פועלים מול כלל האוכלוסיות בישראל ולעיתים אף מול מספר מגזרים שונים במהלך אותו יום”, אמר. “המשטרה אינה פועלת מול מגזר כזה או אחר באופן שונה, אלא בהתאם לחוק, לנהלים ולנסיבות של כל אירוע”.
עוד הוסיף כי המשטרה השקיעה בשנים האחרונות בהכשרות בתחום הרב-תרבותיות, בשילוב בני קהילות שונות בשורות הארגון ובהעמקת ההיכרות עם מאפייני החברה הישראלית. “מטרתנו היא להבטיח אכיפה מקצועית, שוויונית ורגישה לכלל אזרחי המדינה”, סיכם.
אתגר האמון נותר במרכז
הדיון בוועדה המחיש כי לצד צעדים שנעשו בשנים האחרונות לשיפור היחסים בין המשטרה לבין מגזרים שונים בחברה הישראלית,.
המשתתפים בדיון הסכימו כי בניית אמון מחייבת שילוב בין אכיפה מקצועית ושוויונית לבין דיאלוג מתמשך, שקיפות והקשבה לצורכי הקהילות השונות – משימה שתמשיך להעסיק את מערכת אכיפת החוק ואת מקבלי ההחלטות בשנים הקרובות.
