ח"כ משה גפני. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסתועדת הכספים של הכנסת פתחה היום (רביעי) את הדיון בהצעת החוק המכונה “חוק המעונות”, המבקשת לקבוע כי הזכאות לסבסוד מעונות יום תיקבע לפי מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד, ללא התחשבות במעמדו התעסוקתי של האב. בדברי ההסבר להצעה נכתב:
"ביטול ההנחה במעונות יום ומשפחתונים לנשים עובדות, בזיקה לבני זוגן שבחרו להקדיש את חייהם ללימוד התורה, סותרת את יסודות כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. לא ייתכן שבמדינת היהודים נמנע מאימהות לצאת לעבוד ולהביא פת לחם לפי הטף על ידי ביטול ההנחות במעונות היום והמשפחתונים".
כבר בפתח הדיון נרשמה התנגדות חריפה מצד חברי אופוזיציה ונציגי משרד האוצר, שטענו כי מדובר במהלך שיפגע בתמריצי הגיוס לצה”ל, יעודד אי-תעסוקה בקרב גברים חרדים ויעמיק את הפגיעה בעקרון השוויון.
“הסנקציה עובדת – והחוק מחזיר את הגלגל לאחור”
ח”כ אורית פרקש-הכהן טענה כי מטרת ההצעה היא לעקוף את שלילת הסבסוד שנקבעה למשפחות של חייבי גיוס שאינם מתגייסים.
“אנחנו יודעים שהסנקציה עובדת וגרמה לעלייה בגיוס חרדים,״ הדגישה. לדבריה חלה עלייה של 20%–30% של חרדים שמתגייסים – יותר מתגייסים מאז ה-7 באוקטובר.
״מה טוב בלהעביר 200–300 מיליון שקלים בהחזרת המצב אחורה ולעודד גברים לבטלה? מה טוב בלהפלות מילואימניקים כשמובא רק מצבה התעסוקתי של האם? זה מבטל הסדרים שנקבעו לאחר המלחמה להעדפת מילואימניקים. גם ככה רק 30% מהישראלים העובדים נהנים מההנחות במעונות. זו עסקת חבילה פוליטית.״
גם ח”כ גלעד קריב הגדיר את ההצעה כ”יריקה בפניו של הישראלי העובד”, וטען כי היא מעבירה משאבים ציבוריים למשפחות שבהן אחד מבני הזוג אינו עובד, בעוד משפחות עובדות מתקשות לעמוד בעלויות הגבוהות של מעונות פרטיים.
ח"כ ולדימיר בליאק אמר כי אין בעיה עם תעסוקת הנשים – ״כ-82% מהנשים החרדיות עובדות, ואין שום ירידה באחוז הזה מאז שהסנקציה נכנסה. לעומת זאת, כ-47% מהגברים החרדים אינם עובדים, וכל משפחה במדינת ישראל משלמת על זה כ-1,700 ש"ח בחודש – זה מסתכם בעשרות מיליארדים בשנה.״
משרד האוצר: “פגיעה במערך התמריצים לגיוס”
באגף התקציבים באוצר הזהירו כי ביטול שלילת ההטבה עלול לפגוע במגמת העלייה בגיוס חרדים שנרשמה בתקופה האחרונה. רום בר-אב מאגף התקציבים אמר בדיון:
“השלילה מייצרת תמריץ לגיוס לצה”ל ולשירות המילואים. אנחנו רואים עלייה משמעותית בגיוס של גברים חרדים לצה”ל ויש לנו חשש שהחזרת ההטבה תחזיר את הגלגל לאחור”.
לדבריו, עלות המילואים למשק היא עשרות מיליארדים בשנה – כ-50 אלף ש"ח בחודש למשרת: ״זה אירוע מאוד משמעותי כלכלית. אותו מערך ייתכן שכבר אפקטיבי, רואים עלייה משמעותית בגיוס של גברים חרדים לצה"ל, ויש לנו חשש שהחזרת ההטבה צפויה לפגוע באותו מערך תמריצים ולהחזיר את הגלגל לאחור,״ הדגיש. עוד הוא אמר: ״המספרים הם כאין וכאפס לאור הצרכים המבצעיים של צה"ל, אבל יש פה מגמה חיובית שתורמת להפחתת הנטל, ואנחנו חושבים שהיא יכולה להתגבר ולסייע, וחוששים שהצעד יפגע בכך. ההצעה פוגעת בכל רציונל כלכלי.״
החוק צפוי לתעדף משפחות עם מפרנס אחד
לדברי בר-אב, ההצעה גם יוצרת עיוות כלכלי משום שהיא בוחנת את הכנסת האב לצורך חישוב ההכנסה המשפחתית, אך מתעלמת ממעמדו התעסוקתי.
“יש חשש שמשפחות שבהן האב עובד יידחקו החוצה ממעונות היום, ושהמהלך יפגע בתעסוקת גברים בכלל האוכלוסיות”, הוסיף.
ביקורת גם מהקואליציה
לצד ההתנגדות מהאופוזיציה, נשמעו הסתייגויות גם מצד חברי קואליציה. ח”כ משה סולומון טען כי נוסח החוק עלול דווקא לעודד מצב שבו גברים אינם עובדים ואינם לומדים.
“אנחנו מאפשרים לכל אישה שעובדת לקבל סבסוד כאשר הגבר לא עובד ולא לומד. יוצא מצב אבסורדי. אנחנו מייצרים פה פרזיטיות ופוגעים במשק”, אמר.
משרד העבודה: זכויות הוריות לשני בני הזוג
היועצת המשפטית של משרד העבודה, דבורה ספיר אליעזר, הציגה בפני הוועדה את ההתפתחות ההיסטורית של מנגנון הסבסוד והדגישה כי במשך עשרות שנים נבחנה גם תעסוקת האב. "במבחן תמיכה, אם מסתכלים על חוק שוויון הזדמנויות ועבודה, אם מסתכלים על חוק דמי מחלה לילד ואם מסתכלים על חוק עבודת נשים, אנחנו רואים מגמה, קוראים לה יותר זכות הורית ופחות זכות של אישה, וזאת על מנת כן לחולל שוויון של נשים בעבודה, כי אף כשמדובר כך לדוגמה בחוק עבודת נשים כשאנחנו מדברים על תקופת לידה והורות שעכשיו הזכות גם ניתנת לגבר, בעבר זה לא היה, ולכן מה שהיה ב-22 בתיקון בעצם בא ביחד עם המגמה וחקיקת העבודה שרואים חשיבות בכך שנותנים את הזכות לשני ההורים".
יוזמי החוק: “המהלך ימנע פגיעה בנשים חרדיות עובדות”
מנגד, יוזמי ההצעה וחברי הכנסת החרדים טענו כי ללא שינוי החקיקה תיפגע מגמת ההשתלבות של נשים חרדיות בשוק העבודה.
ח”כ משה גפני, מיוזמי החוק, אמר כי לאורך השנים המדינה עודדה יציאת נשים חרדיות לעבודה, וכי שלילת הסבסוד תוביל בטווח הארוך לירידה בתעסוקתן.
“נשים רבות יבחרו להישאר בבית. הן לא יוכלו להחזיק שני ילדים ולהוציא עליהם הוצאות גדולות כשהמשכורת לא תהיה כדאית. תהיה פגיעה קשה במשק”, אמר. לדבריו, החוק נועד להבטיח שהזכאות לסבסוד תיבחן על פי מצבה של האישה העובדת עצמה, ולא לפי מעמדו של בן זוגה.
