מה היו האתגרים המרכזיים של תאגידי המים והביוב בשנה שחלפה?
“האתגר המרכזי היה ההיערכות לחירום. לא היה הבדל בין מרכז לפריפריה – כולם נדרשו להיערך לתרחישים קיצוניים. בעבר התרגלנו לאיומים בדרום ובצפון, אבל כשמדברים על טילים עם מאות קילוגרמים של חומר נפץ, המשמעות היא פגיעה במתקני מים וביוב, בתחנות שאיבה ובתשתיות קריטיות שעלולה להשבית לחלוטין מתקנים אסטרטגיים, אפילו יותר מרעידת אדמה.
לשמחתנו זה לא קרה בהיקפים שחששנו מהם, אבל נערכנו ואנחנו ממשיכים להיות ערוכים, כאשר אזור הצפון ממשיך לפעול במצב חירום. ההיערכות כוללת החזקת מאגרי מים מלאים, גנרטורים לפעילות רציפה ויצירת יתירות תפעולית. במקביל, חלק גדול מהעבודות היזומות נדחו, כי אי אפשר לסכן עובדים וקבלנים בשטח בזמן לחימה. ביצענו בעיקר תיקונים הכרחיים ולא פרויקטים רחבי היקף.”
אילו לקחים הפקתם מהמלחמה?
“ראינו עד כמה תאגידי המים הם חלק ממערך החירום הלאומי. אנחנו מוגדרים כמפעלים קיומיים - דרגה אחת מעל מפעל חיוני. אחד הלקחים המרכזיים קשור למיגון מתקנים. כיום רוב מתקני המים אינם ממוגנים, למעט תאגידים יוצאי דופן שהתמגנו בזמן המלחמה בצורה פרוביזורית. המציאות בישראל מחייבת חשיבה חדשה, ובראייה עתידית צריך לבחון כיצד ממגנים מתקנים אסטרטגיים לפחות ברמה שתאפשר המשכיות תפקודית גם במקרה של פגיעה.
בנוסף, למדנו להתמודד עם מצבים חריגים כמו יישובים שפונו. כשאין זרימת מים וביוב סדירה נוצרים נזקים למערכות – חדירת שורשים, מכרסמים ותקלות נוספות. מצד שני, נכנסו כוחות צבא שנזקקו לפתרונות מים וביוב זמניים. זה אתגר מורכב מאוד.”
האם קיימים פערים ברמת המוכנות בין המרכז לפריפריה?
“לא. בעבר תאגידי הדרום התמודדו יותר עם מצבי חירום, אבל היום כולם מבינים שהאיום הוא ארצי. הצפון עדיין נמצא במצב חירום מתמשך, אבל כל התאגידים בארץ עם יד על הדופק וערוכים לשינויים מהירים. גם סוגיית כוח האדם הייתה משמעותית. עובדים גויסו למילואים, ובכל זאת היינו צריכים להמשיך לתת שירות לציבור. הרבה תאגידים עברו למתכונת עבודה מרחוק או צמצמו שירות פרונטלי בגלל בעיות מיגון.”
האם תשתיות המים והביוב בישראל ערוכות לגידול האוכלוסייה?
“כל תאגיד מחויב להכין תוכניות אב ל-25 שנה קדימה. אנחנו מתכננים כבר היום את הצרכים של ישראל בעוד עשרות שנים, כאשר האוכלוסייה צפויה להגיע לכ-15 מיליון תושבים, ואפילו יותר אם מסתכלים על כלל האזור.האתגר אינו רק אספקת מים וביוב, אלא גם ניקוז ומשבר האקלים. ככל שבונים יותר יש פחות שטחים שמסוגלים לספוג מים. בנוסף, אנחנו רואים יותר אובדן מים באירועי גשם קצרים ואלימים. המשמעות היא שנצטרך להרחיב שימוש במים מושבים, בהתפלה ובפתרונות תשתית מתקדמים.”
מה צריך להשתנות במודל תאגידי המים בעשור הקרוב?
“בעיניי המודל נכון. העולם הולך להתמחויות, ומשק המים חייב להיות מנוהל בצורה מקצועית וממוקדת. תאגידי המים מאפשרים תכנון רב-שנתי, עבודה הנדסית מסודרת ובקרה מקצועית.
תמיד יהיה מתח מסוים בין הרשויות המקומיות לבין התאגידים, כי הרשות רוצה כמה שיותר השקעות במרחב העירוני, בעוד שרשות המים מקפידה שכספי המים יישארו במשק המים ולא יזלגו למקומות אחרים. אבל בסופו של דבר מדובר במערכת יחסים הכרחית.מה שברור הוא שתאגידי מים לא יכולים להפוך לחברות פרטיות. גוף פרטי היה פועל ממניעים אחרים לחלוטין. אנחנו לא מנסים למכור יותר מים – להפך, אנחנו מעודדים צרכנים לחסוך ולתקן נזילות, ולראיה פחת המים שהצטמצם בעשרות אחוזים מאז הקמת תאגידי המים.”
מה הפחת הממוצע בישראל?
״פחת המים עומד על פחות מ- 5% ברוב התאגידים. הרבה מאוד כסף מושקע בהתקנת מדי מים לקריאה מרחוק (קר״מ). יותר זול לקרוא מדי מים בצורה ידנית, אבל רק באמצעות קר״מ ניתן למדוד בצורה מדויקת ולתת תמונת מצב אמיתית על שיעור הפחת – בזמן אמת.״
מה מצב ההתייעלות האנרגטית במשק המים?
“זה אחד התחומים החשובים ביותר. בגלל שאנחנו גוף שפועל תחת מסגרת תקציבית מוגדרת, כל חיסכון אנרגטי הוא גם אינטרס כלכלי וגם סביבתי. בתאגיד מעיינות העמקים, אנחנו פועלים לצמצום תחנות שאיבה, לשיפור תהליכים ולהטמעת פתרונות סולאריים היכן שאפשר. עם זאת, לא בכל מקום זה ישים – למשל במתקני טיהור שפכים יש תנאים קורוזיביים שמקשים על התקנת מערכות סולאריות. הפתרון של דו-שימוש הוא המיטבי, כמו לוחות סולאריים במאגרי קולחין, במאגרי מי שיטפונות, על גגות ועוד. במקביל, אנחנו כל הזמן חושבים גם על יתירות אנרגטית. במצב חירום חייבים לוודא שהמערכת תמשיך לפעול גם אם רשת החשמל נפגעת.”
עד כמה טכנולוגיות חדשות ובינה מלאכותית חודרות לתחום?
״AI היא המהפכה הבאה, ואנחנו רק בתחילת הדרך. היא תשפיע על כל תחום במשק המים – משירות לקוחות ועד מערכות בקרה וסייבר. כבר היום אנחנו משקיעים סכומים עצומים בהגנת סייבר, הרבה מעבר למה שמתוקצב. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, גם האיומים מתקדמים. זה אתגר אין סופי.
בעתיד נראה סוכני AI שינהלו מערכות בקרה, ינתחו נתונים בזמן אמת, יסייעו בזיהוי תקלות ויגנו מפני מתקפות סייבר. גם מערכות החיוב, שירות הלקוחות וניהול הדאטה יעברו מהפכה.”
איך נערכים לעשור הבא?
“מרבית ההשקעות שלנו עדיין יהיו בתשתיות פיזיות – צינורות, מתקנים ועבודות שטח. בסוף עדיין צריך דחפורים. אבל השינוי הגדול יהיה בעולם הניתוח, הבקרה, החיוב ושירות הלקוחות. שם נראה את הקפיצה הטכנולוגית המשמעותית ביותר.”
עד כמה נושא הסביבה ושיקום הנחלים נמצא במוקד הפעילות?
“השמירה על הסביבה היא חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו. מעבר לרגולציה של רשות המים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה – יש גם אינטרס כלכלי ברור. כשעובדים נכון, זה גם סביבתי וגם יעיל יותר. פתרונות כמו ביוגז במתקני טיפול בשפכים, או אנרגיה ירוקה דורשים ניהול כלכלי לאורך שנים, אבל כדי שזה יצליח חייב להיות מודל כלכלי נכון.”
איך נראית מערכת היחסים מול הרשויות המקומיות?
“זו מערכת יחסים שמבוססת על שיתוף פעולה מתמיד. בסוף אנחנו זרוע ביצועית של הרשות המקומית ויש לשמר את היכולת של העיר להתפתח. כל פרויקט במרחב הציבורי משפיע על העיר, ולכן חייבים לעבוד בתיאום מלא. האינטרס של כולם הוא לבצע את העבודות בצורה יעילה עם מינימום הפרעה לתושבים.״
