עו“ד יניב בריטשטיין ועו“ד אורי קצנשטיין
עו“ד יניב בריטשטיין הוא שותף במשרד עורכי הדין “מיתר“ ועו“ד אורי קצנשטיין הוא עו“ד בכיר במשרד “מיתר“, המתמחים בליווי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים.
התפרצות מגפת הקורונה ולאחריה פרוץ מלחמת חרבות ברזל, חיזקה את חשיבות השלטון המקומי כמי שמסוגל לתת מענה לתושבי המדינה במצבי חירום. במהלך משברים אלו התברר כי במצבי חירום, דווקא הרשויות המקומיות הן אלה שתופסות חלק גדול ומשמעותי בדאגה לאזרחים ובסיפוק המענים המיידיים למצב.
אירועי השביעי באוקטובר חיזקו וחידדו את הצורך בהגברת תחושת הביטחון של התושבים בישראל. לאחר אירועים אלה, רשויות מקומיות לא המתינו להנחיות משרדי הממשלה והחלו לקחת דה פקטו סמכויות שבפועל מצויות בידי השלטון המרכזי.
בסקרים שנערכו לאחר המלחמה זכו הרשויות המקומיות לציוני שביעות רצון גבוהים בהרבה מאלו של משרדי הממשלה וכוחות הביטחון. גם דוחות מבקר המדינה שיבחו את התנהלות הרשויות לאחר פרוץ המלחמה.
הציבור סומך על הרשות המקומית
המסקנה די ברורה: ברוב תחומי העשייה ובעיקר בעתות חירום, הרשויות המקומיות הן אלה המסוגלות לתת את המענה המהיר והטוב ביותר. מעבר לכך, הציבור הוכיח כי הוא סומך בראש ובראשונה על הרשות המקומית והיא נתפסת בעיניו כגוף אמין ומקצועי אשר קשוב יותר לרגשותיו וצרכיו.
על פי כמעט כל סקר או מחקר שנערך בנושא סדרי העדיפויות של תושב הרשות המקומית, הוא מעמיד, בדרגה גבוהה את נושא הביטחון האישי. אין מדובר רק על חשש מפעילות עוינת, אלא גם פשיעה, ונדליזם והפרות סדר. הציבור מחפש נוכחות: סיורים, תגובה מהירה, אכיפה, הימצאות לובשי מדים בנקודות “חמות“ ועוד.
בהנחה שנושא הביטחון האישי יהיה במוקד סדר היום בבחירות הקרובות, ראשי רשויות החלו להשקיע יותר משאבים בתחום הביטחון. המגמה צפויה להימשך בשנים הקרובות, בוודאי נוכח הנתונים שפורסמו לאחרונה המעידים על עלייה בכמות התיקים הפליליים שנפתחו, עלייה שאינה פוסחת גם על הערים הגדולות ועל יישובים שעד לפני מספר שנים נחשבו שקטים וללא פשיעה.
אשכול חירום לגיבוי במצבי חירום
על רקע המתואר, לא מפתיע שלאחרונה החליטו עשר ערים במרכז הארץ להקים “אשכול חירום“ לשיתוף פעולה ולגיבוי הדדי במצבי חירום. לפי הפרסומים, האשכול נועד לפעול כ“מכפיל כוח“ באמצעות איגום משאבים (כוח אדם, ציוד הנדסי כבד ולוגיסטיקה), ניהול מקצועי באמצעות פרויקטור ייעודי, תרגילי שטח משותפים בשגרה ומענה בתחום החוסן הקהילתי וליווי מפונים. זהו צעד חשוב, ואף מתבקש. אולם אשכול אזורי אינו מחליף את הצורך בגוף עם מנגנון מקצועי, יציב ומבצעי שמנהל את הביטחון והסדר הציבורי בשגרה - ויודע “להעלות הילוך“ בחירום.
ניהול מיטבי: תאגידי ביטחון עירוניים
לאור ההצלחה של התאגידים העירוניים, בפרט בשנים האחרונות, בניהול מיטבי וביכולת להוציא לפועל משימות ופרויקטים באופן מהיר ויעיל בהשוואה לרשות המקומית, מוצע להאיץ ולחזק את תחום הביטחון העירוני - בשגרה ובחירום - באמצעות הקמה של תאגידים עירוניים לביטחון ולסדר ציבורי.
תאגיד ייעודי מעניק לרשות כמה יתרונות מעשיים:
מיקוד מקצועי: גוף שמטרתו המרכזית היא ביטחון, סדר ציבורי, אכיפה עירונית ומוכנות לחירום, עם עובדיו בכירים בעלי ניסיון בתחום הביטחון, יביא לתוצאות טובות יותר מאגף ברשות המקומית, שבדרך כלל נדרש לבצע משימות שונות.
יעילות בתחום כוח האדם: תאגיד עירוני יודע לגייס כוח אדם במהירות וביעילות, תחת הסכמים אישיים, ואינו כבול בכפיפות להסכמים קיבוציים ואישורם של ארגוני עובדים.
גמישות ניהולית ופחות בירוקרטיה: בתחום כמו ביטחון וחירום, נדרשות פעמים רבות פעולות מהירות ובזמן אמת. תאגיד עירוני יכול להסיט תקציבים מפעילות לפעילות, לחתום על אישורים ללא בירוקרטיה שעוברת בין מספר אגפים בעירייה (רכש, ייעוץ משפטי גזברות וכיו“ב) ולבצע מכרזים והתקשרויות מהירות.
חשיבה כלכלית: תאגיד עירוני הוא גוף כלכלי עם פוטנציאל לפיתוח מיזמים רווחיים שיושקעו בתחום הביטחון ובתוך כך ההשקעה תחזור לציבור.
כדי להקים תאגיד עירוני בתחום הביטחון אין צורך להמציא את הגלגל. די להסתכל על ראשון לציון שמפעילה את “החברה לביטחון ולסדר ציבורי“, שהוקמה במטרה לחזק בקרב התושבים את תחושת הביטחון ולשפר את איכות החיים באמצעות אכיפת חוקי העזר העירוניים ושמירה על הסדר הציבורי.
עובדי החברה פועלים נגד מפרי חוק במסגרת חוקי העזר העירוניים, מפעילים מערך חירום עירוני וחמ“ל שליטה, משתפים פעולה עם כוחות הביטחון, מפעילים מערך מצלמות עירוני וכד‘. בחשיבה יצירתית, הצליחה החברה לייצר רווחים דרך הקמת חניונים ציבוריים וניהול מערך החניות בעיר, כספים שמושקעים לאחר מכן בביטחון העירוני.
התערבות כלכלית ורגולטורית של הממשלה
כיום, חלק מסמכויות הפיקוח והאכיפה הן סמכויות סטטוטוריות, ויש לכך השלכות על היכולת להסמיך, להפעיל ולבנות את המערך באופן מיטבי. בשל כך, נדרשת מעורבות המדינה בשני היבטים: האחד הוא כלכלי - על המדינה לעודד רשויות, באמצעות סיוע כספי וקולות קוראים, להקים תאגידים ביטחוניים (בעיקר ברשויות החלשות יותר שזקוקות לתמריץ כלכלי); והשני הוא משפטי רגולטורי - יש ליצור מסלול “ירוק“ להקמת התאגידים (בדומה למסלול להקמת תאגידי אנרגיה). ייתכן, שיש מקום לבצע שינוי חקיקה שיאפשר גם את העברת יחידות האכיפה העירוניות תחת טיפול החברה העירונית שתקום (כיום, החוק המסדיר את פעילות יחידות האכיפה קובע כי פקחי האכיפה יהיו עובדי הרשות).
לסיכום, אם בעבר תחושת הביטחון האישי, היוותה שיקול משני בהחלטה של התושב בבחירות, היום מדובר בשיקול ראשון במעלה. יותר ויותר רשויות מבינות שהן חייבות להיות חלק מהפתרון - לא במקום גופי הביטחון הלאומיים אלא לצידם, כגוף ביטחון זמין ומקצועי. אשכולות ושיתופי פעולה אזוריים הם מהלך חשוב. אבל לצד כל אלה, נדרשת יכולת עירונית קבועה, יעילה, מתורגלת ומבצעית. תאגיד עירוני לביטחון ולסדר ציבורי הוא דרך אפקטיבית להקים יכולת כזו - ובעיקר להפוך את הביטחון העירוני ממושג כללי למיושם בפועל. |
