חיפה. צילום: שאטרסטוק, עריכה דיגיטליתועדת הכספים של הכנסת קיימה אתמול (שלישי) דיון מיוחד בנושא התנהלות קרן ההלוואות במימון המדינה לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו בעקבות מבצע “שאגת הארי”. הדיון, שנערך ביוזמת ח”כ ינון אזולאי, עסק בקשיים של בעלי עסקים לקבל אשראי במסגרת הקרן, בריביות הגבוהות ובבירוקרטיה המכבידה. במוקד הדיון עמדה גם היעדרותם של נציגי הבנקים, שעוררה זעם בקרב חברי הכנסת.
ח”כ ינון אזולאי, שניהל את הדיון, תקף בחריפות את הבנקים ואמר כי הם “מתנהגים כמו בריונים על עסקים קטנים”. לדבריו, “כשרצינו להטיל מס על הבנקים הם ידעו לשלוח לוביסטים ולהילחם פה חזק. עכשיו, כשהציבור והכנסת מזמנים אותם לתת תשובות — הם לא מגיעים”.
אזולאי המשיך במתקפה ואמר: “אני מסתכל עליהם כמו מאפייה, לקחת את החלש ולשחק בו. המנכ”לים מרוויחים מה שבא להם ומצפצפים על הציבור. אנשים טרחו להגיע לכאן והבנקים אפילו לא טרחו לשלוח נציג. זו בושה”.
ריביות גבוהות למרות ערבות מדינה
במהלך הדיון נחשפו נתונים של משרד האוצר ובנק ישראל, שהעלו שאלות לגבי גובה הריביות שנגבות מהעסקים במסגרת הקרן.
מוריה שליסל, הממונה על ערבויות המדינה במשרד האוצר, ציינה כי הריבית הממוצעת במסלול “שאגת הארי” עומדת כיום על פריים פלוס 1.7%. לדבריה, “הריבית נקבעת על ידי הבנקים לפי רמת הסיכון של העסק, ואנחנו לא מתערבים בשיקולים שלהם”.
צילום: שאטרסטוקאלא שבדיון התברר כי מדובר בריבית גבוהה יותר מזו שניתנה במסלול החירום בתקופת מלחמת “חרבות ברזל”, אז עמדה הריבית הממוצעת על פריים פלוס 1.5%. בנוסף, נתוני בנק ישראל הצביעו על כך שהריבית הממוצעת לעסקים קטנים במשק בחודש מרץ עמדה על כ־6.7% בלבד — כלומר פריים פלוס 1.2%.
הפער עורר ביקורת חריפה מצד חברי הכנסת. “זה לא שוק אפור?”, תהה אזולאי. “לא יכול להיות שהריבית תהיה גבוהה יותר דווקא כשיש ערבות מדינה של 80% מהסיכון”.
גם ח”כ אורית פרקש-הכהן מתחה ביקורת על המדיניות ואמרה: “אם המדינה לוקחת את רוב הסיכון, למה הבנקים לא יכולים להפחית את הריבית? הרי כל הרעיון של הקרן הוא לסייע לעסקים שמתקשים לקבל אשראי רגיל”.
מאות בקשות, עשרות אחוזי דחייה
לפי נתוני האוצר, מאז סוף אפריל הוגשו 424 בקשות במסגרת מסלול “שאגת הארי”, כאשר שיעור האישור עומד על כ־70%. במסלול לעסקים בצפון, עד תשעה קילומטרים מהגבול, הוגשו 662 בקשות עם שיעור אישור של כ־60%.
שליסל ציינה כי מטרת הקרן היא לסייע לעסקים בעלי פוטנציאל התאוששות, אך לא להעמיד הלוואות שעלולות להכביד עליהם. “אנחנו מסתכלים קדימה, על היכולת של העסק לחזור לפעילות ועל הפוטנציאל הכלכלי שלו”, אמרה. עם זאת, חברי הכנסת דרשו לבחון מחדש את שיעורי הדחייה ואת תנאי החיתום.
בעלי עסקים: “המערכת מתישה ומסורבלת”
נציגי המגזר העסקי שהשתתפו בדיון תיארו קשיים משמעותיים בהגשת הבקשות לקבלת ההלוואות. אורי בארי מארגון להב אמר כי “ההגשה מסורבלת, לא סלחנית ופוסלת בקשות על כל טעות קטנה. זו מערכת שמתישה אותך”. לדבריו, יש “סתירה לוגית” בין העובדה שהקרן מיועדת לעסקים שנפגעו במלחמה לבין הדרישות הכלכליות המחמירות שמוצבות בפניהם.
ישראל חרך, נציג עסקים חרדים, טען כי כ־75% מהעסקים במגזר החרדי כלל לא מנסים להגיש בקשה משום שהם משוכנעים שלא יקבלו אישור. שירן הלוי, יועצת בתחום המיסוי, העלתה טענה נוספת: “עסקים נאלצים לשלם בין 3,000 ל־5,000 שקל ליועצים כדי להגיש בקשה, וגם אז אין ודאות שיאשרו להם. למה המדינה לא מסייעת בזה?״
גם העמותות נפגעות
בדיון עלו גם טענות מצד נציגי המגזר השלישי. רווית גרוס, מנכ”לית ארגון “מנהיגות אזרחית”, טענה כי עמותות מופלות לרעה לעומת עסקים פרטיים. לדבריה, “עסקים יכולים לקבל פריים פלוס 1.7%, אבל עמותות מופנות למסלול כללי עם ריבית של פריים פלוס 3%”. עוד ציינה כי עמותות חדשות שקמו מאז 7 באוקטובר מתקשות לעמוד בתנאי הסף, כולל דרישה לאישור ניהול תקין לשנתיים אחורה.
בסיכום הדיון הודיע ח”כ אזולאי כי ידרוש לקיים דיון המשך בהשתתפות הבנקים. “אם צריך — נביא צו הבאה”, אמר. “הם לא יכולים להתעלם מהכנסת ומהציבור”. עוד הוסיף כי יש לבחון מחדש את גובה הריביות ואת שיעורי הדחייה: “אנחנו רוצים עסקים חזקים ולא מובטלים. צריך לתת לב רחב יותר לעסקים שנמצאים בסיכון ולא להקשות עליהם עוד יותר דווקא בתקופה הזו”.
